לא יהיה...

[September 23]

לי אמרו אתמול ״מזל טוב?״

חייכתי. אמרתי שמזל יש הבעיה שהוא לא כל כך טוב...

 

[לראות את האור1]

אותי שאלו אם כבר ילדתי

האמת שקצת הפתיעו אותי, הייתי לבד בלי בעלי וזו פעם ראשונה שהייתי צריכה להתמודד עם שאלה שכזו פנים אל פנים. אמרתי "כן" בתקווה שיגיד מזל טוב אני אחייך ואלך, אבל אז הוא שאל "מה יצא?" לא ידעתי מה להגיד אז אמרתי "יצא מת"... לא היה לי נעים וגם לו... אבל לא ידעתי איך להגיב...

 

[September 23]

אני צוחקת ובוכה ביחד מהתגובה שלך...

צוחקת כי הוא בטח נחנק.. ובוכה כי.. בוכה.
בעלי פה חושב לגמרי שירדתי מהפסים..

 

[שלולואמא1]

תגובה גדולה

אם לא נצחק בטוח נבכה
אותי שאלו מה שלומך, ועניתי פשוט חרא. יש כאלו שמתו מהתשובה, אבל יש כאלו שהבינו.
העניין הוא שחודשיים אחרי, כבר לא מצפים שתעני חרא. ואתם יודעים מה - עדיין חרא

 

[September 23]

לגמרי חרא..

 

[Blackbird8]

מוכר לי

אנשים לא יודעים שאם אין משהו טוב להגיד- עדיף לא להגיד כלום. גם אותי ניסו לנחם- אמרו לי, רוב הנשים בשלב הזה לא יודעות בכלל שהן בהיריון. הייתי בשבוע 6-7... חברהאמרה לי- זה יקרה כשזה צריך לקרות... אבל זה קרה!!! נכנסתי להיריון וציפיתי וקיוויתי ואז גיליתי שלא, זה לא יהיה הפעם.

 

[Blackbird8]

מוכר לי

אנשים לא יודעים שאם אין משהו טוב להגיד- עדיף לא להגיד כלום. גם אותי ניסו לנחם- אמרו לי, רוב הנשים בשלב הזה לא יודעות בכלל שהן בהיריון. הייתי בשבוע 6-7... חברהאמרה לי- זה יקרה כשזה צריך לקרות... אבל זה קרה!!! נכנסתי להיריון וציפיתי וקיוויתי ואז גיליתי שלא, זה לא יהיה הפעם.

 

[נסיכה עם כתר]

אני מתבאסת מזה שאני מבינה אותך.

הכאב הזה הוא אחד הכאבים הכי נוראיים שיש.
גם אצלי ההיריון שלא צלח (לפחות הראשון מבין שניהם) היה מאוד לא צפוי.
זה עזר לי להתגבר? לא. ממש ממש לא. הרחם שלי נשא עובר. משהו שיכול היה להיות עולם ומלואו. ובמקום זה הוא ריק ומיותם כרגע.
איך אפשר לומר שזה לא אמיתי ומובהק?
חוץ מזה שמתי מישהו הולך לבשר לכל הבנות ה"מקסימות" שעם רגשות של אם שאיבדה את עוברה לא מתווכחים?!?!?

 

[דלית1979]

אותי מעצבן ה"תהיי חזקה" וצריך להמשיך הלאה"

וגם אמרתי לחברות הקרובות ולמשפחה- אל תדאגו אני חזקה , אבל תנו לי דווקא עכשיו להיות חלשה. עברתי את הסיוט הכי גדול בחיי- תנו לי את המקום לבכות לכעוס להתמרמר...
ברור שאני ממשיכה הלאה וחזקה אבל אני לא צריכה שיגידו לי את זה- יש בזה משהו כ"כ חוסם ומקטין...
מכיוון שאיבדתי את התינוק בלידה (שבוע 41.6) אף אחד לא התכחש לאובדן, אבל ראיתי כמה קשה לאנשים לפעמים להגיב. הם מחפשים את הדבר הנכון להגיד- מעטים האנשים שלא עברו זאת ויכולים למצוא את המילים המתאימות. כולם שואלים אותי מה שלומי וברור לי שהם מתארים לעצמם - ששלומי לא מי יודע מה, אבל זו שאלה רטורית שברור שמי ששואל לא מצפה לתשובה האמיתית. ולכן תמיד אני עונה אוטומטית "בסדר, מה אתך?" ומדפדפת הלאה. מי שבאמת מתעניין לשלומי ממשיך בשיחה לשאלות קצת יותר עמוקות...

 

[לילי 1979]

לי הכי קשה השאלה ״ מה שלומך?״

תמיד אני נחנקת מהשאלה הזאת.... לא מצליחה להעביר אותה. כי לא טוב לי ,אפילו שאני חושבת קדימה ומתכננת ונראית בסדר... אבל לא טוב. כשבאמת באמת חושבים על זה, לא טוב.
אז מה עונים? בסדר? שום דבר לא בסדר...
אני מתקשה לעכל שעבר כבר יותר מחודש נעה על שני צירי זמן מקבילים, האחד שהכל נראה לו רחוק ושכאילו זה לא קרה לי אלא למישהי אחרת שהיא לא אני והציר זמן השני שזוכר כל רגע כאילו זה קרה אתמול... שני צירים לא הגיוניים.

הבוקר הייתי אצל הרופא לבדיקה ראשונה אחרי.... הדימום שיש לי כרגע הוא ככל הנראה מחזור?!? זה הזוי, עצוב ומעודד בו זמנית. הגוף מנסה לחזור לעצמו. הלוואי שהקצב של הנפש היה מתקרב קצת לקצב של הגוף.
מזל שהאיש שלי בא איתי כי אני מחזיקה מעמד ממש גיבורה עד שאני צריכה להסביר על התהליך שעברנו ואז אני נשברת, שבר קטן כזה לא בכי קשה ומתייפח, אבל לי השבר הקטן הזה קשה מאוד, הקול נסדק דמעה גולשת ותחושת מבוכה שעולה מהצד השני מביכה גם אותי...

האיש שלי חכם, החליט להישאר איתי אחרי הבדיקה, לקח אותי אח״כ לחוף הים אכלנו ורבצנו קצת, זה שיפר את מצב הרוח.
כנראה שצריך כל יום לעבוד מחדש על עצמנו כדי שבסוף נוכל לנשום בקלות יותר ושכשישאלו אותי מה שלומי אני לא אבלע בקושי את הגוש בגרון, אלא אוכל להגיד באמת שהכל בסדר.

 

[שירלית28]

אני מאוד מזדהה עם שני הצירים עליהם את נעה

אני מרגישה אותו הדבר.
לפעמים נדמה שבכלל לא הייתי בהריון ולפעמים נדמה שאני עדיין בהריון ושום דבר מזה לא קרה בכלל.
אולי זה מנגנון של הנפש, לעזור לנו להתמודד עם הדברים.
כך או כך אני חושבת שאין טעם להלחם בזה וצריך לקבל את התחושה...

וכל הכבוד לאיש שלך. הוא נשמע רגיש, אמפתי ותומך וזה בדיוק מה שצריך במצב כזה

 

[לילי 1979]

תודה מותק

 

[שובי23]

הניחומים לא פחות קשים מההפלה

לא יכולה לסבול את הניחומים. תחושה של התנשאות מהולה בשמחה שלה שףזה לא קרה. מגעיל!