לא טוב לי

[הילה776]

הלוואי והוא היה מרשה לי ...אולי היה לי יותר

אוויר

 

[הילה776]

וואווו תודה על ההבנה ...לא ניראה לי שמישהו

יכול להבין אותי כול כך מהר כמוך ..אם היה תלוי בי כבר מיזמן הייתי לוקחת מיזוודה קטנה

 

[מפלצת או ילדה]

מרשה לך?

אתם ביחסי עובד מעביד? אב וביתו? מה שקורה לך לגמרי טבעי. התחתנת צעירה, איך שסיימת להיות ילדה <טובה> של אמא, הלכת והפכת לאישה <טובה, ויתכן של הראשון שנקרא בדרכך?

> ואמא בעצמך, ודילגת על שלב בניית הזהות העצמית. עכשיו כשכל מי שהיה תלוי בך פחות או יותר עצמאי, ולא חונק אותך באופן טוטאלי <אולי חוץ מהבעל הנפלא ש'לא מרשה לך'?

> מתעורר בתוכך המרד הקטן של העצמי הנשכח, שצועק לו לתוך כרית "הלווו, ומה איתי?! לבעל נתת, לבן 13 וחצי נתת וגידלת, וגם ההוא בן השבע מקבל, ולמי לא נשאר?

"

רמזת לזה, ואכן זהו ברוב המקרים השלב שצץ לו איזה מחזר/'מושיע' שרמנטי שמעורר בך אישה. לא האישה של הסירים, לא אשת בית. אישה אישה

, ומדרבן לסיים סופית את שלב החיתולים והסחבות, ולעבור לפאזה בוגרת יותר. לפני שזה יקרה לך <לא שיש רע בזה, נהפוכו

, אם תדעי לשמור על גבולות בטוחים שלא פוגעים בזוגיות שלך> כדאי לשוחח עם הבעל/המפקד/אב הבית, ולהגיד לו שאת נחנקת וצריכה סטופ כדור הארץ לשבוע שבועיים אחרת תתפוצצי. רוב הסיכויים שהוא לא ישמע ולא יבין מה את רוצה ממנו מהפעם הראשונה. וזה לגמרי בסדר, כי הודעות כאלה רוצים להשתיק ומהר, אבל החשיבות של עצם ההודעה היא בכך שהיא שמה אותך על המפה <קודם כל אצלך!>. אם תתחילי לסגל לעצמך את הרעיון המופרך שגם את פונקציה, בפני עצמך, לעצמך, ולא רק כאישתו של, אמא של, בת של, ותתחילי לדרוש מעצמך ולעצמך את המרחב שלך, ולחפש מה מלהיב אותך וממלא אותך בכוחות רעננים <רמז, תחומי עניין, ורק במקרה הכי 'גרוע' שאין כלום - המחזר

> ותתמידי לדאוג לעצמך, אחריך כולם יצטרכו לקבל ולהפנים את הצרכים שלך ואת השינויים.

 

[הילה776]

את בהחלט לא מפלצת ...בא לי לחבק אותך ...ממש

ככה ...קלעת בהכול ...אבל אין אין מצב בחיים שהוא יניח לי "לחופש" ואני מרגישה שאני הולכת ונסחפת בזרם לכיון של מישהו אחר ...פתאום הכול מאתגר אותי העיקר הלא מוכר ...והלא ידוע ...מפחדת שבסוף אשבור את הכלים ....אוףףף משבר גיל ה40?? עוד מוקדם לי לא?

 

[מפלצת או ילדה]

אז תגידי ככה, שכבר יש מעריץ...ושיש בלבול וצניחה חופשית. למרות הסקרנות, מציעה לך לעצור. לפני שאת מדרדרת את הכל למקומות שאת באמת לא רוצה להגיע.

 

[אלמנת קש]

הילה, החופש יעזור לך לכמה ימים ושוב יחזור לך

הדיכי הקטן שלך. השיגרה מפריעה לך. את מחפשת ריגושים ולצערנו חיי היומיום לא מספקים לנו ריגושים בכל יום. אני מציעה לך לאתגר את עצמך. הציבי לעצמך משימה כלשהי שעליך להתמודד עמה ולנצח, או מטרה להשיג משהו שאת מאוד מאוד רוצה בו. זה לא חייב להיות משהו גדול. למשל ללמוד שפה חדשה. ללמוד קורס בנושא שמעניין אותך (לא חייב מקצוע, גם הובי כלשהו שאת מרגישה שאת אוהבת או שיש לך נטיה טבעית) אם זה קטן עלייך שדרגי את עצמך במקצוע שלך, אינני יודעת במה את עוסקת אבל לכל אחד יש אפשרות ללמוד מקצוע חדש או לשדרג את עצמו במקצועו. בהצלחה!

 

[הילה776]

אולי ...אולי שינוי מקצוע למרות שטוב לי

כרגע בעבודה ....9-14 החיים הטובים

 

[מריוס זכריה]

שאלה

איזה משלושת המשפטים הבאים יותר מתאים לך: 1. אני אוהבת את בעלי אבל החיים שלי, אישית, לא מספיק מספקים, מממשים, מלאים, בלי קשר לזוגיות 2. החיים שלי די מספ'קים, אבל אני כבר לא כל כך אוהבת את בעלי וחולמת על אהבה אחרת 3. שני התחומים (משמעות אישית ואהבה) על הפנים. לפי התשובה שלך אפשר יהיה להתקדם.

 

[הילה776]

אני אוהבת את בעלי ..אבל רוצה אש!!!!

רוצה תשוקה להרגיש נחשקת ..משהו שקשה אחרי 15 שנות נישואים ....

 

[מריוס זכריה]

בן גוריון אמר

...שצריך לתת לעם לא את מה שבהוא רוצה, אלא את מה שהוא זקוק לו. אני לא בן גוריון, אבל אני אשתמש באותו רעיון: את רוצה אש, אבל לדעתי את זקוקה למשמעות בחיים. את עוברת 9-14, וזה באמת נח, אבל האם זה ממלא אותך בתוכן? האם את מרגישה שאת מממשת את עצמך, לא רק כאמא, אלא גם כאדם? האם את מתרגשת ממה שאת עושה? האם את עושה טוב בעולם? עוזרת לאנשים? יוצרת משהו משמעותי? אני מאמיןם שאילו התשובה לאחת מאלו הייתה חיובית ב 100%, היית אדם מאושר והיה לך טוב עם בעלך שהוא כנראה בסדר גמור. יתר על כן, יכול מאוד להיות שאהבתכם הייתה פורחת. אני מבין שהרבה יורת קל לפנטז על גבר שמציל אותך מחוסר המשמעות, או הריקנות, או השיעמום. אבל אני לא חושב שזה יפתור כלום.אותה אש תחזיק כמה שבועות או חודשים, ואחר כך מה? עוד אש אחרת? זו דעתי

 

[seeyou]

רוצה תשוקה זה שונה מ"להרגיש נחשקת"

קשה אחרי 15 שנות נישואים לדבר על תשוקה במסגרת נשואים ועם ילדים.

תחשבי שגם הוא באותה דעה אך מכוון אחר-שלו לדעתי,"תשוקה" יש למעט אנשים אשר במסגרת נשואים -כלפי בן-בת הזוג לכן האנושות המציאה

את המאהב(ת) על מנת להוסיף אנדרנלין גם כאשר יש מאהב(ת) יש צורך בהחלפה ברגע שהופך לשיגרה את רוצה"אש"?

יש לי חשש שמי שמשחק באש יכול להיפגע (להישרף) יוסי סקס בנשואים עם בן הזות זה כמו מאכל-יש להוסיף תבלינים

 

[אייבורי]

בעיה באמת

אחרי שספרו לך שבית ילדים בעל זאת המטרה והרי את על פסגת ההר וכל מה שנותר, זאת עצבות גדולה. אני בעד שתתחילי לקרוא ספרים תתחילי לראות הצגות תתענייני באומנות, מתמטיקה שימושית והתנדבות לקהילה. כי עד שלא תמלאי את חייך בתוכן ממשי עד שלא תלמדי גם לתת ולא רק להשיג. תמשיכי להרגיש מרוקנת

 

[הילה776]

הכול ניראה שולי בעיני כרגע למה????

 

[מקיאטו שלו]

ברכותיי.

השלב הזה מגיע אצלך כל אחד בחיים (או לפחות צריך להגיע). אצל רוב האנשים, אני נוטה להאמין, הוא אפילו חוזר על עצמו פעם בעשור או שניים. אצל מרבית האנשים הוא מגיע בין גיל 15 ל25, אבל אבא שלי למשל עבר אותו בגיל 55. אצלך כנראה הגיע עכשיו. אני במקומך הייתי שמחה ומחבקת כלפי השלב הזה, כי הוא חשוב והוא ישנה את חייך, יש לקוות שלטובה. ברוכה הבאה לשלב שבו את מבינה שאת אדם נפרד מהחברה, שיש לך אישיות משלך, מה שטוב לכולם לא בהכרח טוב לך, ועלייך להבין בעצמך מה את אוהבת, כמה, למה, עם מי- ולממש זאת. זה ייקח זמן. אני ממליצה לך למצות את הנושא הזה עד תום כדי שתוכלי להפיק ממנו כמה שיותר. עברי באופן שיטתי על כל תחום בחייך, אם זה קשה לך לבד אז עשי זאת בליווי מקצועי של פסיכותרפיסט מסוג כלשהו, וראי כיצד את משפרת אותו. לדוגמא, בתחום אחד: האם המקצוע שלך מעניין? האם הוא מאתגר מבחינה רגשית? מבחינה אינטלקטואלית? האם התפקיד מכריח אותך להתמודד עם דברים? האם את צומחת בו? האם יש אפשרויות קידום? האם נעים לך עם האנשים במשרד? "נשואה ילדים בית"- התיאור הזה כ"כ לקוני שהוא מגעיל. איפה ההתרגשות? את נשואה! קמה בבוקר ליד הגבר שאת אוהבת, הגבר שאיתו בחרת להזדקן! ילדים! מלאכים קטנים! להמשיך או שהבנת את הפואנטה? את חייבת למלא את חייך בתוכן, רגש, ואנשים אהובים. עלייך לגלות כעת איזה תוכן עושה לך את זה.

 

[הילה776]

תודה צריכה להיות קצת אופטימית אתה צודק

 

[מדען טילים סובייטי]

כמה אפשר לחכות -

קיוויתי שבשלב מתקדם זה של השרשור כבר יקום פה מישהו ויגיד את המובן מאליו - איפה, אפילו אייבורי, שבד"כ עושה בשבילי את העבודה המלוכלכת, הזדקן פתאום, אז כנראה שאין ברירה - את ילדה מפונקת, מותק - הכל טוב בחיים שלך ואת, משום מה, לא מרוצה שזה כמובן, ממש בסדר - רובנו לא לגמרי מרוצים רוב הזמן - רק מאיפה הדרמה? אז הנה, ורק בשביל הפרופורציות, אלה ארבעת השלבים בסולם חוסר הנחת לפי הסדר - התבכיינות לחברות, התבכיינות לאנשים זרים, חוג מקרמה, קורס עיסוי אירוטי, לקחת מאהב בגילך מהקורס, לספר לבעלך על המאהב, לזרוק את המאהב ולקחת חדש, צעיר ב-10 שנים, להכריז על נישואין פתוחים, לעזוב הכל ולנסוע להודו לחצי שנה, לחזור ארצה ולהתחיל לחפש זוגיות חדשה (שתראה בערך כמו הקודמת) וחוזר חלילה. את בקושי בשלב השני (אנחנו האנשים הזרים

) ופה זה לא מקום בשביל ילדות חמודות כמוך - תחזרי כשתהיי רצינית

.

 

[הילה776]

חחח העלת על שפתיי חיוך ...על זה אגיד אמן

 

[פמיניסטי]

הכיף נעלם

כי השיגרע משתלטת. כי המציאות אינה כמו סרטי הפנטזיה. כי היומיום הוא בעל נטיות שתלטניות. כי הילדים האהובים הם משאבות אנרגיה. כי הבית לא מתנקה מעצמו. כי העבודה היא מחויבות. כי כי כי יופי. ומה עכשיו ? או שתמציאי את עצמך מחדש. או שתמצאי את עצמך בקיים. בהצלחה