שני משפטים כתבת
שהם בעיני משקפים את הכל הראשון "אחלה קרירה לשיננו. מסודרים, מכבדים ואוהבים אחת את השני..." השני, "פתאום התחלתי לראות רק הבדלים..." הכל הוא עניין של גישה. כרגע אתה נמצא בסוג של משבר אמצע החיים (גיל 40) מתחילים לעשות מאין חשבון נפש, ספירת מלאי, מה יש לי ומה אין לי, ולך יקירי יש הרבה על מה להודות ולברך רק שהמשברון הקטנטן הזה קצת מסמא את עיניך מלראות שבס"ה יש לך בת זוג שאוהבת אותך ואתה אותה (שבעיני זה המון), יש ביניכם כבוד הדדי (הרבה זוגות היו מתקנאים בכם), הקשבה (נדיר), יכולת לנהל שיחה ולפתור בעיות (דבר עצום) ובוודאי עוד המון דברים קטנים שגרמו לכם לבחור אחד בשניה, אבל כשפתאום מתחילים לראות רק הבדלים שוכחים את כל הדברים הבאמת חשובים שיוצרים את החיבור המוצלח הזה שיש לכם, מה גם שההבדלים שציינת הם כל כך לא רלוונטיים שיש הרגשה כאילו ניסית בכח למצוא אותם, שום דבר מהם הוא לא באמת מהותי בזוגיות, להיפך בזכות "ההבדלים" האלה יש יותר עניין ופחות שיעמום... תנסה להתמקד דווקא במה שיש לך ולא במה שאין, כי יש לכם המון ותתמקד במשפט נוסף שכתבת "ואולי כדאי להשקיע עוד, אני אוהב אותה. לא חבל? בהחלט חבל, ואם תתמקד במה שיש אז גם ההשקעה תישא פרי וזה יתחיל לעבוד...