לא טוב לי?
ואולי זה רק משבר אמצע החיים? נשוי 15 שנים + 2 ילדים, 9 ו-12...אחלה קרירה לשיננו. מסודרים, מכבדים ואוהבים אחת את השני. הסקס, בסדר, סביר...בעצם, לא מספק...[ותודה ליד ימין]. תומכים ומעודדים אחד את השני, צמחנו ביחד ולחוד. בנינו אחלה משפחה. מה הבעיה? פתאם התעוררתי, לפני שלוש שנים והגעתי למסקנה שלא טוב לי. חסר לי. מה? משפחתיות, אהבה וסקס טוב....חוסר התאמה. פתאום התחלתי לראות רק הבדלים, אני אוהב את הדרך, היא את המטרה. אני אוהב שחור והיא לבן, אני אוהב לילה, היא יום אני אוהב לנוח בשישי בצהרים, היא מנהלת מטלות עד הערב. אני אוהב סקס אחר, היא מסיונרי. אני אוהב מוסיקה, היא צריכה חדשות. אני אוהב הרמוניה ושיחות, היא הוראות וצעקות. אני אוהב חושך, נרות, היא אור, פרוג'קטורים אני רוצה ביחד, היא רוצה מטלות, ועוד ועוד ולא נגמר......הכל שונה ולפתע, באמצע החיים, אני רואה שהבית שאני גר, בבית שבניתי, הוא לא הבית שלי. דברנו, היא הסכימה שאנחנו חיים ביחד אך בנפרד,שיפרנו הרבה...אני יותר מטלות, היא יותר בזוגיות. אבל חזרנו להתחלה, ושוב דברנו ושוב שיפרנו..ושוב ושוב. אין בגידות, יש כבוד, ילדים מוצלחים, שפה משותפת ... בנינו עסק לא רע. אבל השבוע הגעתי למסקנה שאנחנו לא מתאימים. מה לעשות? לעזוב את מה שבנינו? ומי אמר שיהיה לי טוב במקום אחר? בעצם גם לבד עדיף מהביחד הזה. בביחד הזה אני בבדידות. אולי להישאר ביחד אבל לבנות את הלבד שלי? לא, ניסיתי, ביחד לא ישאיר מקום לזוגיות חדשה. ואולי כדאי להשקיע עוד, אני אוהב אותה. לא חבל? אבל השקעתי, לא עובד. מי עבר את זה? מי עשה את הצעד והתחיל חיים חדשים? אפשר לשמוע איך הלך? מאור
ואולי זה רק משבר אמצע החיים? נשוי 15 שנים + 2 ילדים, 9 ו-12...אחלה קרירה לשיננו. מסודרים, מכבדים ואוהבים אחת את השני. הסקס, בסדר, סביר...בעצם, לא מספק...[ותודה ליד ימין]. תומכים ומעודדים אחד את השני, צמחנו ביחד ולחוד. בנינו אחלה משפחה. מה הבעיה? פתאם התעוררתי, לפני שלוש שנים והגעתי למסקנה שלא טוב לי. חסר לי. מה? משפחתיות, אהבה וסקס טוב....חוסר התאמה. פתאום התחלתי לראות רק הבדלים, אני אוהב את הדרך, היא את המטרה. אני אוהב שחור והיא לבן, אני אוהב לילה, היא יום אני אוהב לנוח בשישי בצהרים, היא מנהלת מטלות עד הערב. אני אוהב סקס אחר, היא מסיונרי. אני אוהב מוסיקה, היא צריכה חדשות. אני אוהב הרמוניה ושיחות, היא הוראות וצעקות. אני אוהב חושך, נרות, היא אור, פרוג'קטורים אני רוצה ביחד, היא רוצה מטלות, ועוד ועוד ולא נגמר......הכל שונה ולפתע, באמצע החיים, אני רואה שהבית שאני גר, בבית שבניתי, הוא לא הבית שלי. דברנו, היא הסכימה שאנחנו חיים ביחד אך בנפרד,שיפרנו הרבה...אני יותר מטלות, היא יותר בזוגיות. אבל חזרנו להתחלה, ושוב דברנו ושוב שיפרנו..ושוב ושוב. אין בגידות, יש כבוד, ילדים מוצלחים, שפה משותפת ... בנינו עסק לא רע. אבל השבוע הגעתי למסקנה שאנחנו לא מתאימים. מה לעשות? לעזוב את מה שבנינו? ומי אמר שיהיה לי טוב במקום אחר? בעצם גם לבד עדיף מהביחד הזה. בביחד הזה אני בבדידות. אולי להישאר ביחד אבל לבנות את הלבד שלי? לא, ניסיתי, ביחד לא ישאיר מקום לזוגיות חדשה. ואולי כדאי להשקיע עוד, אני אוהב אותה. לא חבל? אבל השקעתי, לא עובד. מי עבר את זה? מי עשה את הצעד והתחיל חיים חדשים? אפשר לשמוע איך הלך? מאור
