לא טוב לי?

[g u y 4 u]

אני מבין למה וממה...

זו את שלא יודעת. את מייחסת את זה למיוחדות שלך... אני אומר לך שזה ממש לא משנה אם זו את או מישהי אחרת. זה קורה בכל מקום שבו מתקיים התזמון הנכון, התנאים המתאימים וההזדמנות המתאימה... אין באמת משמעות לתוכן, למראה, לגיל, למין או לכל קריטריון "הגיוני". על פי הנוסחא הזו - אפילו את או כל אחת כאן בפורום, שוות זיון. כל מה שעליו לזהות זה את ה"קורבן" ואת ההזדמנות.

 

[I C E M A N 7]

כבר יודעת כקורבן...

רק הרעיון של זה מעמיד לי אותו

 

[g u y 4 u]

../images/Emo6.gif הנה עוד אחד ../images/Emo6.gif

 

[כבר יודעת משהו]

טוב שמשהו עושה לך את זה ../images/Emo3.gif

ואם אני זאת שצריכה לשכב על הגדר בשביל זה - אדרבא ואדרבא אתה יודע, אחווה וכאלה..

 

[כבר יודעת משהו]

אויש נו..

לא התכוונתי אלי, בחייך, התכוונתי למילים. נאום פלצני בפורום משברים. אנשים מתחרמנים מנאום של מורות??

 

[chenby]

רק תגידי

וכל התגובות האלו נמחקות..

 

[כבר יודעת משהו]

תודה חן

אבל אני חושבת שהתנהלויות כאלה לפעמים גם הן חלק מהדינאמיקה. לפעמים זה מזכיר לי את ההתגוששויות של הבנים שלי. שני גברברים חזקים שיודעים, אבל בודקים שוב ושוב את המסה שלהם. וכשמגיעים אל הגבול - עוצרים. ונראה לי שזה הגבול.

 

[g u y 4 u]

למה אבל?

מה נאמר שראוי למחיקה? מבחינתי, כל מה שנאמר כאן, נאמר בחיבה ולא בתוך רצון לפגוע. סך הכל שעשועי לשון... (לא תרתי משמע

)

 

[g u y 4 u]

אויש נו....

את חושבת שיש משהו שלא מתחרמנים ממנו? את חושבת שלא רוצים לזיין מורות? את חושבת שיש משהו שאת יכולה לעשות על מנת שלא ירצו לזיין אותך? את כשרה לזיון, גם אחרי ניאום מורתי בפורום "זוגיות במשבר". רק תעני בחיוב ותראי מה יהיה.....

 

[כבר יודעת משהו]

ובכן...

לא אמרתי שאין משהו שמתחרמנים ממנו. בין אם הוא 'נורמטיבי' או לא, זה עניינו האישי של המתחרמן/ת. רק תהיתי, איך הנאום שלי, שהתכוון להשפיע על מחשבתו המלומדה של הכותב, השפיע על הזין שלו. במילים אחרות, אני דיברתי אל שכלו והבנתו והוא דיבר על הגוף שלי. אבל גם זה משהו בהתחשב בתגובות האחרות של אותו איש, שנראה שהוא כל כך רוצה משהו אבל אינו מעז לומר אפילו לעצמו. בטח רוצים לזיין את המורות. הייתי מורה בעצמי

בודאי שאני לא יכולה להיות אחראית על רצונו של אדם. אין לי גם עניין לקחת על זה אחריות. 'כשרה לזיון'? מה זה אומר? מהם חוקי הכשרות? או שאין חוקים, וזה מה שאתה אומר... ולבסוף גיא (או מי שלא תהיה), מה כבר יקרה שעוד לא קרה.. הא?

 

[g u y 4 u]

הזקפה שלו... מקורה

מתשומת הלב שלך. הוא התרגש מאורך דברייך, מהתשומת לב הרבה שהקדשת לו. לא משנה התוכן - אני די בטוח שהוא לא טרח לקרוא את כולו. ואלי פעם תביני שלגבר אין שכל שעומד בזכות עצמו... תרתי משמע. "כשרה לזיון" אומר שלא משנה איך את נראית - משנה רק אם את נענית או לא. אין חוקים של ממש. גברים רוצים לזיין. זה לא ממש משנה עם זו אשה, מורה, אמא, נערת פיתוי (כמו זו שהוצגה בכולבוטק לפני כמה דקות), כבשים, פרות, חורים בקיר, ידיים של עצמם או של אחרים/אחרות.... כל דרך היא דרך ראויה לפורקן.... מה כבר יקרה שלא קרה? המממ... גם זו דרך להסתכל על זה. שמה שיקרה לא שונה ממה שקרה עד עכשיו - ההבדל הכי מהותי הוא שזה אחרת. בבסיס זה לכאורה אותו דבר - אבל כל כך שונה. תחושה אחרת, התרגשות אחרת, טעם אחר, התנהגות אחרת, מגע אחר, רצף אחר, העדפות אחרות, הרגשה אחרת, ריגוש אחר, מחשבות אחרות.... ועוד. כל אלה הם הסיבה שאנשים מחפשים שוב ושוב ועוד ועוד.... גם את, גם אני, גם הוא... כולם. רק שאצלך זה מתבטא בצורה אחת - ואצל השאר בצורה אחרת. את מחפשת דבר אחד - כולם מחפשים את אותו דבר - אבל אחרת. אין בעיה שזה אותו דבר - אבל אחרת.

 

[כבר יודעת משהו]

ואני דוקא חושבת

שהוא כן קרא את מה שכתבתי לו. ובינינו, אני חושבת שאני כן יודעת ממה הוא התחרמן... וזה לא בדיוק מהעובדה שהקדשתי לו 15 שורות. אבל עזוב, הוא כבר פרח מכאן וימשיך להתחרבש עם עצמו בין מה שמתחשק לו ובין ההסכמים הפנימיים שהוא כבול בהם (האמנם?) ולגבי מה שכולם מחפשים, זה נכון, בסוף בסוף זה אותו הדבר... וכל כך אחרת.. איזושהי משמעות פנימית שיש בה כדי להגיד לנו משהו שאנחנו כל כך רוצים לשמוע. משהו בסגנון של second opinion. ורצוי שתהיה מחמיאה.. הדרך שונה, המינון שונה וגם האופן לא אחיד. ההבדלים הם בין אלה שמספיק אמיתיים עם עצמם על מנת להגיד לעצמם את האמת, ואלה שעושים עליה מניפולציות, כי הם פוחדים פחד מוות. בין לבין יש כל מיני וריאציות.

 

[g u y 4 u]

ואני חושב...

שאת צודקת. שהוא פרח... אבל הוא עוד ישוב. אולי על מנת לבדוק אם תחושת הזקפה ההיא שהוא הרגיש (סוף סוף?) תחזור על עצמה.... אני לא מוטרד לגבי חייו הפרטיים. הוא מכוייל מטרה. שום דבר כבר לא יעמוד בדרכו. הוא היה עם רגל אחת בחוץ כשהוא נכנס... עכשיו הוא כבר יודע מה הוא רוצה. אף אחד לא באמת מחפש משמעויות פנימיות. כולם מחפשים אישור לקיומם אצל הסביבה - כל אישור. לא משנה אם היא מחמיאה או לא. משנה שהיא תתקיים. העדר תגובה כלשהי, טובה או רעה, מצביע על תחילתה של העלמות. של חוסר חשיבות. אכן הדרך שונה מאחד לאחד. אבל אין הבדל מהותי. חלקם עושים את זה בגלוי וחלקם במיסתרים. חלקם עושים וחלקם מייחלים.... יש המון וריאציות לרצון לקבל את האישור לכך שאנחנ קיימים.

 

[כבר יודעת משהו]

האישור הקיומי

הוא הוא המשמעות הפנימית. דרך הבחוץ אתה נוגע בבפנים. כשהבפנים ננגע (דרך הבחוץ) יש תחושה של משמעות 'נכון' או 'לא נכון', 'אמיתי' או לא - זאת כבר פילוסופיה שבויכוח עם הפסיכולוגיה, אני לא בטוחה שהיא גוברת. עובדה. מליונים אומרים את דברם. ובינינו, אני חושבת ששנינו יודעים בדיוק במה מדובר. כל השאר - סמנטיקה עם ניחוח דמגוגי. והנה גם אוטוטו השרשור הזה יימחק... והיה כלא היה...

 

[g u y 4 u]

דווקא מצא חן בעיני...

לנהל דיון על שרשור נידח... שהולך ומתנדף לדפים נידחים אף יותר... בפרט מול דעה ראויה. לא האמנתי שיהיה לך אורך הנשימה. אני "מורשם"

לגבי המשמעות הקיומית.... בלי סמנטיקה עם ניחוח דמגוגי. בפשטות.... אנחנו מבקשים ומקווים שיראו אותנו. שימשכו אלינו. חיצונית. אנחנו מבקשים מימושים של הגוף. בין אם בצורה זיון, או חיבוק או ליטוף. תחושה של קיום ממשי. זה יכול לידי ביטוי בצורה הודעת הכרות/מכתב מצוקה או תגובה ארוכה של 15 שורות להודעה הזויה, או שיחות סקרניות/חקרניות על גבו של שרשור נידח..... זה בא לידי ביטוי בשלל דרכים ובשלל צורות.... בהמון וריאציות.

 

[כבר יודעת משהו]

פעם

יכולתי לצלול בריכה וקצת בלי לצאת לקחת אוויר. אורך נשימה... (טוב, היו טובים ממני, כמובן, אבל זה הספיק בשביל הקורס מצילים

). היום אני מתרגלת את הנשימה בסביבות אחרות, מסתבר. לאדם יש אורך נשימה כשמעניין לו. מסכימה עם הפשטות שאתה מציג. זה זה. ועוד. אדם כנראה שואף להרגיש שיש בו איזושהי נחיצות על פני האדמה. איפשהו, על ידי מישהו. מן אישור לעצמו (האם צריך את החיצוני הזה באמת בשביל להרגיש "שווה" בעיני עצמך?, אני חושבת שבסוף לא, אבל הדרך פנימה כנראה עוברת קודם דרך הבחוץ. וזה בסדר, בעיניי). בסוף בסוף, מה באמת אנחנו רוצים...? נגיעה - על כל כיווניה, פרשנויותיה והשלכותיה (לאו דוקא הפיזיות, אבל גם).

 

[g u y 4 u]

מצד הרוח

אלא סיפוקים משניים. עיקר הרצון נע סביב הגשמי. עם כל הכבוד לשיחות שאנחנו מנהלים על כל נושא שבעולם, בשורה התחתונה אין מישהו מאיתנו שלא מבקש אישור גשמי בשלל צורות. הצד של הרוח הוא המעטה. וזו התורה כולה על רגל אחת. השורה התחתונה שלך. בסוף בסוף אנחנו מבקשים נגיעה. גם כשזה ממוקד בעיקר בצד הוירטואלי/רוחני - בסופו של דבר הרצון הוא לגעת במשהו מוחשי. להפוך למוחשי בפני אחרים. ולהפוך אחרים למוחשיים. נגיעה על כל כיווניה, פשרשנויותיה והשלכותיה. כבר אמרתי שנחמד היה למצוא בך את אורך הנשימה?

 

[מאורRon]

קראתי כל שורה פעמיים

הייתי עם נשים יפות שלא עשו לי את זה. ועם נשים פחות יפות שעשו לי. לפעמים אתה קורא או רואה ציור או שומע צליל שמחרמן אותך ואז אתה מחפש מי נמצא שם מאחורי המילים, הצלילים. ולא כדי למצוא יופי גשמי. אני מאמין שג'ון לנו יכל לבחור מישהי מחרמנת יותר מיוקו.

 

[שירה35ג]

נו, ברור שמדובר במישהו שטחי

אני לא חושבת שהוא הצליח לקרא את מה שכתבת עד הסוף בכלל...

 

[זוהרת באור]

alone but not lonely

היי מאור, כתבת יפה ומרגש. אני מסכימה עם מי שכתב לפניי שהזוגיות שלכם נמצאת במקום טוב יחסית, ולמרות זאת אתה מרגיש את מה שאתה מרגיש אף אחד לא יכול להבטיח שיהיה לך טוב במקום אחר, זה מסוג הדברים שלא יודעים עד שמנסים ואחרי שמנסים כבר אי אפשר לחזור לאחור. משפחתיות, אהבה וסקס טוב הם לא דברים שנוחתים עליך מהשמיים. אלה דברים שאתה יוצר במו ידיך, ככה שאם הם לא קיימים בחייך זה לא רק בגלל חיבתה של אשתך למטלות אלא גם בגללך. אולי יש לכם קצב שונה, או שנוצרה דינמיקה כזו שברור שהיא תנהל את המשימות כי אתה לוקח לעצמך את השקט שלך בשישי אחה"צ ועד שתקום ותעשה כבר יהיה מאוחר מידי... מעכשיו והלאה זו באמת החלטה שלך. מבדידות האנשים הופכים קשים, מעטים יוצאים ממנה נשכרים. אולי תקום בבוקר ותסתכל על המשפחה שלך באור שונה, לא בתור אלה שגורמים לך בדידות אלה דווקא אלה שאתה קרוב אליהם ויכולים להפיג אותה. או אלה שאתה מוכן לוותר עליהם כדי לנסות את מזלך שוב.