לא טוב בכלל

2b mind

New member
אני מרגישה

שהכל מתפרק, ואני לא יודעת כמה זמן אוכל להחזיק.
 


מה קרה?
מה מתפרק? למה מתפרק?

ואת חייבת להמשיך להחזיק. חייבת.
 

2b mind

New member
ט'

זה כבר לא עניין של יום אחד לא טוב, זה ימים.
הדמעות כבר מצאו לעצמן זווית קבע בעיניים שלי.
כבר למדתי לבכות בשיעור בלי שאף אחד יראה, ובעבודה, ובאוטובוס, ובשקט בחדר שלי בדירה.
אני מוצפת כל הזמן, אני טובעת במחשבות שלי, ובמילים של המרצים, ובמקומות שאני צריכה להגיע אליהם, ומגיעה, אבל לא שם.
אני לא מצליחה לראות איך אני יוצאת מכאן, ובתחושה הזאת אני בוחרת בחירות חולות, חולות מאוד.
בוחרת אותן במוח שקול, בהבנה מלאה של כלל ההשלכות שלהן, פשוט כי אני לא יכולה להמשיך לתפקד ככה, שהכל בוער לי בפנים.

((ושלשום היה אינטק, ללהתחיל טיפול איפשהו. וההיא הייתה מקסימה, ונתתי לה לגעת, ונהיה לי חור.. האוויר שעוד היה בי התנדף, נשאר רק החור.
ואני לא מצליחה לסגור אותו, לא מצליחה לאסוף את עצמי, לא מצליחה לקום.. היא אמרה שידברו איתי מתישהו, שהיא לא יודעת כמה זמן... ))

גם אני לא יודעת כמה זמן.
 
היי....

ההודעה שלך קורעת את הלב.
אני מכירה את המאבק היומיומי הזה, ויודעת כמה מעייף הוא, וכמה כמשקיעים בתפקוד את הכוחות שאין לך, לא נשאר כח להאמין או לקוות או לבנות בתוכך בפנים משהו אחר.

אני מקווה שלצד הפצעים שהוא פתח, העובדה שהאינטק היה משמעותי ונגע בך יכולה לסמן שגם הטיפול שם יהיה משמעותי.
תקופת המתנה לטיפול זה דבר קשה נורא,
מה אפשר לעשות בנתיים שיעזור לך?
 

lital172

New member


שתרצי לשתף יותר. אשמח להקשיב ולעזור. כמובן שמחבקת. לפעמים שמניחים לזה ועוברים עוד יום רואים שלא הכל כזה נורא.. ושאפשר שלא הכל יקרוס. התחזקת הרבה לאחרונה . את מקשיבה למי שאת. ואת עושה צעדים כדי לשמור על זה. וזה כל כך לא מובן מאליו. מה עם הטיפול? את מתחילה בקרוב? מחזקת אותך מכאו וגאה בך . וגם מתגעגעת...
 
למעלה