לא חמותי, ובכל זאת

[לא זה ולא זה]

לא חמותי, ובכל זאת

אשמח לדעתכן.

יש לי חבר (הוא בן 27, אני קצת יותר) למעלה משנה. אנו גרים ביחד מספר חודשים. זו לו פעם ראשונה מחוץ לבית הוריו. הכרתי את משפחתו לאחר שעברנו לגור יחד.

מדי יום שישי יש אצל ההורים ארוחת ערב משפחתית. הוא לא מוכן לוותר על ארוחת הערב (מפגש) הזאת בעד שום הון שבעולם.
אני מעריכה את העובדה כי המשפחה שלו חשובה לו, מה שמפריע לי בעיקר זו הקיצוניות שאי אפשר לדלג על יום שישי. ואם מדלגים על יום שישי אז הולכים בשבת.
אז שוב, זה נחמד מאוד שיש חיבור למשפחה ואין לי בעיה עם זה, אבל יחד עם זאת אני לא מוכנה שבאופן קבוע ערבי שישי יוקדשו למשפחתו ואסור אפילו לחשוב שלא ללכת לשם או לעשות תכניות אחרות או סתם לא ללכת ולהיות יחד בבית.
(החגים עכשיו נגמרים אבל אותה בעיה הייתה לי בחגים. כל הזמן צריך ללכת לשם).

אז איך מסבירים לו את זה?

 

[לא זה ולא זה]

נא לא לפרסם בעמוד הראשי. תודה

 

[polegra]

מחליטים מה יותר חשוב. בעבר כל ערב שבת היינו

אצל הסבתא של בן זוגי.
לפעמים נראה לי מטלה לפעמים הייתי עייפה אבל הלכתי כי כיבדתי אותה אותו ואת המשפחה
בדיעבד כשזה נגמר כשהיא נפטרה זה היה לי מאוד קשה
התרגלי לחום ולמשפחתיות. לפעמים זה נראה כמו מחיר לשלם בפועל זה תורם כל כך הרבה
כשיהיו לכם ילדים תביני שזה מגבש נותן משפחה חמה ואכפתיות
היום חסר לי שאין מפגש כל יום שבת או שישי
משפחה מחבקת זה לטוב ולרע

אני החלטתי שהפלוסים שווי םהרבה יותר מכל מינוס אפשרי שיש ופשוט בחרתי לקבל את זה באהבה וניסיתי למקסם את זה כמה שיותר
לקחת מתכונים
לשתף
להרגיש חלק מהמשפחה בסופו של דבר

תשמחי שהוא משפחתי והותן מקום של כבוד למשפחה

טלי

 

[mykal]

כמו שכתבה לך טלי,

יש הרבה יופי בחיבור למשפחה,
אבל אינך חייבת להרגיש כך.
אתם די בתחילת הדרך--תפתחי איתו שיחה בענין,
אבל--1)תסבירי שאת מאוד מעריכה את המשפחתיות.
2)אל תתקיפי את הענין ואותו בהקשר הזה.
3)תגידי שלך אישית קשה עם מחויבות תמידית., שלפעמים את רוצה בלי אף אחד.
4)מה עם המשפחה שלך בענין?

הכי חשוב, שגם הוא יקבל, יבין וירגיש שאפשר קצת אחרת.
אם לא--תחליטי רוח מול הפסד. הבחירה בידיך.

 

[עלה לא נידף]

אבל כן אפשר לדלג על שישי.

בעצמך אמרת שאם מדלגים, אז נפגשים בשבת.
אתם חברים ואת לא חייבת להתלוות אליו, מן הסתם את רואה אותו כל יום - בניגוד למשפחתו, הרבה משפחות מצליחות להפגש רק בשישי/שבת.

ממש לא נשמע כמו קיצוניות, את בהחלט יכולה להסביר לו שאת לא מרגישה צורך ללכת לשם כל הזמן, ולהשאר יום שישי אחד ולנוח או לקרוא.
אם הוא לא מקבל את זה - זו בעיה אחרת.

 

[סתוונית היורה]

בהחלט לא חייבים להתלוות לבן הזוג בכל ביקור משפחתי שלו. עדיף להבהיר את הדברים בשלב מוקדם וברוח טובה ולא לסחוב תסכולים שיתפרצו בשלב מאוחר יותר.

 

[לא זה ולא זה]

זה לא מדויק

מדלגים על שישי לעתים רחוקות. זה נדיר שקורה.

עכשיו, בשלב הזה אני הפסקתי ללכת לשם.

 

[B l u e D e v i l]

יפה שאת שמה לזה לב עכשיו

ולא בדיעבד. לי לקח הרבה זמן להוציא את זה החוצה עד שהתפוצצתי.
הפתרון - יושבים ומדברים. הבעיה היא הכמות שהוא הולך לשם או האובססיביות של הליכה שלה על חשבון דברים אחרים?
יש ימי שישי שהולכים אליהם, ישנם שהולכים להוריך, וישנם שנשארים בבית. אם הוא חייב להחליף את השישי בשבת את לא חייבת להגרר אחריו, תעשו לכם יום אחד של הפרדה וכל אחד ילך למקום אחר.
כנ"ל אגב לגבי החגים, החלוקה חייבת להיות ברורה לו.
אנחנו מעט מקדימים את המאוחר אבל אחרי זה, כשיש ילדים, אז אין ספק שגם ההורים שלך רוצים לראות אותם בערבי חג ולא מפצלים משפחה.

 

[לא זה ולא זה]

אין עם מי לדבר

לי אין משפחה, אז אי אפשר להגיד לו פעם אצלי ופעם אצלך.

כמו שאמרתי, אני ממילא לא הולכת איתו (מבחירה שלי)

אבל האובססיביות מפריעה לי מאוד. והוא לא מוכן לשמוע.

כל החגים נשארתי לבד. ואפילו, שהלך לשם גם בערב החג, גם ביום החג נסעו לטיול, גם בחג שני הלך לשם (ראשון שני שלישי) אז גם ביום שישי הלך !!!!!!!!!!!!!!!!

הליכה לשם היא קצת על חשבוני.
אני עובדת כל היום ומגיעה הבייתה רק בערב. הוא עובד 2-3 פעמים בשבוע בערב, ואז אנחנו לא מתראים. ועובד כמעט כל שבת.

בקיצור - אני לא יודעת מה בדיוק מפריע לי אבל מפריע לי ולא יודעת איך ומה להגיד

 

[עלה לא נידף]

את אמרת בדיוק מה מפריע לך.

שאתם לא מבלים מספיק זמן יחד.

אני עומדת מאחורי דברי, פעם בשבוע - גם אם הוא מתעקש כרגע על ימי שישי, זה בסדר גמור. עכשיו התמונה משתנה מאוד. בעצם כל זמן פנוי מנוצל למשפחתו?
מה ביחסים שלכם הופך אתכם לבני זוג (ולא סתם שותפים לדירה)?
מה זאת אומרת שאין עם מי לדבר? אז אין זוגיות!

 

[לא זה ולא זה]

זאת אומרת

שבנושא הזה הוא מאוד מתעקש ואני לא בטוחה שהסברתי לו את עצמי באופן ברור.

מה מגדיר אותנו כזוג?
הוא הגדיר אותנו כזוג.

אני באופן אישי מרגישה שהוא לא ממש תופס את הזוגיות הזו כמו שאני הייתי רוצה - הקמת תא משפחתי חדש.
מבחינתו הם התא המשפחתי שלו (כך להרגשתי, הוא לא אמר את זה)
אני רק תוספת.

מוכרחה לומר לזכותו שבאמת לא כל הזמן הפנוי מנוצל למשפחתו.
בחגים הפעם זה אכן מה שקרה, אבל בזמן השגרה באמת לרוב הוא הולך רק בימי שישי.

כנראה מה שמפריע לי זה שהוא לא רואה אותי ואותו כתא משפחתי חדש שצריך לפתח ולבסס. -> להשקיע זמן.
אני רוצה להיות מקום ראשון

אני טועה?

 

[EcoT]

לי דווקא נשמע שאת במקום ראשון

הוא איתך בשאר השבוע, אין לך משפחה שיכולה לשמש כאלטרנטיבה והוא רוצה בימי שישי לראות את המשפחה שלו, אני חושבת שזה לגיטימי. וגם לא נשמע שאת לא מסתדרת איתם.
חגים זה זמן משפחה, ארוחת שישי זה זמן משפחה, את לא רגילה לזה אבל מעידך אני חושבת שאת לא נותנת הרבה צ'נס.
ואני רוצה להגיד שאם זה הדבר היחידי שמפריע לך בו אז אני יכולה להגיד זכית בבחור טוב
יש לך בחור שמבלה איתך את זמנו החופשי, מקדיש זמן ומכבד את משפחתו (הכבוד הזה יעבור הלאה גם לתא המשפחתי החדש שלו) אבל לי לא נראה שבצורה מוגזמת בכלל.
את רוצה שהוא יעשה משהו אחר תזמי, צימר, טיול משהו לעשות במהלך כל הסופ"ש, אבל אני מאוד מבינה מישהו שרוצה ללכת לכבד את הוריו ומשפחתו ביום שישי בערב על פני לשבת רק שניכם בערב אחרי שאתם גרים ביחד ומבלים את השבוע ביחד, בשבילו יום שישי זה מיוחד.

אני מציעה לך אם לא ראית כבר ללכת לראות את התוכנית סברי מרנן אני מצאתי אותה מאוד מלמדת (בצורה משעשעת כמובן)

 

[לא זה ולא זה]

משפחתי??

אני רק רוצה להבהיר, אין לנו הרבה זמן יחד, במהלך השבוע אני כמעט לא בבית (בעבודה) ולכן סופ"ש מבחינתי הם יותר קריטיים.

וכן, אכן בחור משפחתי, אבל רק אל משפחתו. לאמא שלי (בגלל שהיא היחידה שיש לי אני לא קוראת לזה משפחה) הוא לא מתייחס ככה ולא היה אכפת לו בכלל שהיא לבד בחג. רצה שאני אבוא איתו ואשאיר אותה לבד!!!! וזאת הסיבה למעשה שלא הלכתי בחג כי לא הייתי מוכנה להשאיר אותה לבד.

אז איפה חוש המשפחתיות???

אגב - יש עוד דברים שמפריעים לי - אבל לא לפוסט הזה

 

[EcoT]

את זה את לא אמרת

אמרת שאין לך משפחה בפעם הקודמת שבדקתי אמא היא משפחה
תראי כולם עובדים במהלך השבוע אבל ארוחת שישי בערב היא לא כל הסופ״ש יש עוד הרבה שעות מסביב שאפשר לנצל, וכמו שאמרתי תיזמי נסיעה לאנשהו פעילות וכו לכל הסופ״ש.
בקשר ליחס שלו לביקורים אצל אמא שלך זאת כבר בעיה אחרת שצריך ללבן לפני שממשיכים לקשר רציני יותר
אני חוזרת ואומר סברי מרנן אחלה תוכנית.
אם אתם נהיים רצינים ובאמת אין לך משפחה מורחבת למה שלא תצטרפי עם אמא שלך לארוחות של משפחתו?
בקיצור זוגיות זה שילוב של שני חיים והדגש על שילוב וגמישות, מצד שני הצדדים, אם חשוב לו ארוחת שישי אצל הוריו אפשר לכבד את זה אבל את צריכה שהוא ישקיע בדברים שחשובים לך.
זה דברים שאת צריכה לדבר איתו אם אתם חושבים להמשיך הלאה

 

[לא זה ולא זה]

כי לא מזמינים

כולם שם ידעו היטב היטב שלי ולאמי אין חג. ואף אחד לא טרח להזמין. גם לא הוא !!!

בעיני - זו לא משפחתיות

 

[EcoT]

תראי נראה שהשרשור הזה מתאים יותר לפורום

זוגיות.
אם זה מה שאת חושבת ומרגישה את צריכה לשבת איתו ולעשות שיחה רצינית על ההמשך וציפיות אחד מהשני .

ואל תשכחי אנחנו כאן יכולות לענות לך רק ממה שאת מספרת את מכירה את כל הסיפור, התחלת מדבר אחד שאליו אנשים נתנו לך עצות אבל לכל תשובה את חושפת רבדים נוספים אז התשובות לא יכולות מלאות אם את לא נותנת לנו קצת יותר פרטים.

 

[לא זה ולא זה]

לוקחת בחשבון

כי אכן התגובות כאן מסתמכות רק על מה שאני מספרת.
ועדיין השכלתי רבות מכל מה שנכתב כאן.

מקווה שלא אכפת לכן שחלק מזה שייך קצת יותר לפורום זוגיות.

 

[B l u e D e v i l]

את כתבת במפורש

לי אין משפחה, אז אי אפשר להגיד לו פעם אצלי ופעם אצלך. יש לך אמא, את לא יכולה להגיד שאין לך משפחה ולכן אי אפשר ללכת פעם לצד שלך - לאמא שלך, ומצד שני לכתוב בהעלבות מלווה סמני קריאה וסמני שאלה למה הוא לא מבין את זה שיש לך אמא.
נראה לי שאת לא מבינה את זה.

 

[הדסהש1]

הלואי וכל המשפחות היו מתנהגות כמו בתכנית

אבל לצערינו זאת טלויזיה .והכל הולך בדרכי נועם
במציאות הדבר שונה בהחלט

 

[EcoT]

אבל יש שם הרבה מציאות והיא מצחיקה