ביום שאחרי
כל כך מלחיץ, כל כך מפחיד.. לעמוד כך מול אותה שיחה, שהיא כל כך גורלית בשבילך. שומעים את הפחד מלאבד את ב"יס, הפחד שתאבד את הדבר האחרון שחשוב לך כל כך, שמהותי בשבילך, ששווה לך לחיות עבורו... אותן מחשבות שמטרידות ומתרוצצות בראש ללא הפסקה: האם תוכל להמשיך ללמוד בבית הספר ולראות את החברים שאתה כל כך קשור אליהם. האם תוכל להמשיך לראות את אהוב ליבך... איך תוכל להוציא תעודת בגרות... אולי דוידו, אולי עכשיו, אחרי השיחה שנראה שכבר התקיימה, אולי תוכל לחכות מעט.. לתת לדברים לשקוע ולהתעכל... אולי תוכל לא להגיב מייד אלא לחכות ולראות מה יקרה.. לתת לעצמך זמן לחשוב על הדברים... ואם תרצה, תוכל לבוא לכאן, להמשיך לשתף על התחושות שמציפות אותך עכשיו... ואולי יחד עם כל חברי הפורום, תוכל לחשוב על אפשרויות נוספות.. כאלו שלא יפגעו בך... דוידו יקר, היום, ביום שאחרי כתיבת ההודעה רוצים להיות איתך כאן, לשמוע איך אתה מרגיש .. ואם תרצה, אפילו תוכל לספר לנו מה היה בשיחה... מחכים לשמוע ממך...