פלוסים ומינוסים
אני משערת שיש אנשים שיותר חשובים להם המוחשיות של החפצים, המגע האנושי ואפילו ההזעה והעמידה בתור, ויש אנשים שהם פחות חשובים להם. כל הטקס והמוחשיות הזו כנראה נקשרים אסוציאטיבית עם החוויה של הקשבה למוסיקה עד שאצל חלק מן האנשים קשה להפריד בין החוויות. חוץ מזה, אני משערת שבהקשבה למוסיקה באמצעות המחשב, בלי המגע האנושי ובלי החפץ המוחשי, יש איזו תחושת ניכור. למרות שאני לא מצליחה להזדהות עם זה - אני מזדהה לגמרי עם מה שכתבת. מן הבחינה הזו האינטרנט שיפר את איכות חיי במידה משמעותית. במקרה שלי יש גם את הגורם הכלכלי וגם את הסגירות של אמצעי התקשורת והשוק בישראל שמזינות זו את זו. חוץ ממוסיקאים וז'אנרים שלמים שאין להם נוכחות באמצעי התקשורת ובחנויות ושהתוודעתי אליהם רק דרך הורדות מהרשת, גם תוים בסגנונות שונים קשה להשיג - למשל, למה שיהיה מבחר משמעותי של מוסיקה יהודית במדינת ישראל? ועל אחת כמה וכמה באיזור תל אביב. הרבה יותר הגיוני שטונות של תוי מוסיקת כליזמרים ודיסקים של חזנים מכל העדות יסתובבו בחנויות אמריקאיות, או שכדי לקרוא על שירת הבקשות של יהדות ספרד תרחיק עד סין (את זה עוד לא עשיתי - לצערי, אני לא קוראת סינית). גם רוב המקומות בהם מסתובבים הדברים האלה בארץ רחוקים ממקום מגורי או שאין לי גישה נוחה אליהם. האינטרנט נותן גם את האפשרות להתוודע למבחר די רחב של סגנונות ויוצרים וגם את האפשרות להזמין ממקומות רחוקים (בשבילי גם ירושלים זה חצי חו"ל גיאוגרפית). והאפשרות להקשיב בחנויות - לא יודעת, זה עוד קיים בכלל? אני זוכרת את עמדות ההאזנה מנעורי, אבל כבר מזמן לא נתקלתי בהן. אם זה נשאר כמו אז, אז זה בדיוק כמו שאתה מתאר. מחכים בתור ואז מנסים להקשיב למעט שאפשר תחת לחץ המוכר והלקוחות שאחריך. ה"רובוטים" באינטרנט לפחות לא חסרי סבלנות וגם לא לוחצים ומנועי החיפוש לא עושים לך פרצופים אם אתה מחפש בזה אחר זה עשרה אמנים שאין להם במלאי, ואתה לא מרגיש לא נעים אם אתה לא קונה אחרי שהסתובבת שם שעות והטרחת לשווא את מנגנון החיפוש, עמודי העזרה וקבצי ההאזנה. תוכנות שיתוף הקבצים הן בכלל דבר גדול. אמנם יש את העניין ה"קטן" של הפרת זכויות יוצרים וההפסד הכספי לאמנים ולתעשיה, אבל גם זה עדיין לא חד משמעי, בעיקר כי יש גם את הרווח - כמו שאמרת, אנשים קונים דיסקים של אמנים שהם הכירו רק דרך ההורדות ברשת. גם על הרווח התרבותי אפשר אולי להתווכח, אבל לדעתי יש הרבה יותר נקודות זכות מן הבחינה הזו מאשר השפעה שלילית. זה אולי ישמע מפוקפק, אבל אחד הדברים שאני אוהבת בתוכנות שיתוף הקבצים הוא האפשרות לראות את האוספים של משתמשים אחרים. מגלים כך המון דברים מעניינים, לא רק מבחינה מוסיקלית. ואני לא מתכוונת לדברים אישיים, לא מעניין אותי מה שמו של האדם מאחרי האוסף - למוסיקה ודברים אחרים שמסתובבים בקאזאספירה יש גם משמעויות חברתיות ופוליטיות. לסיכום - כל עוד שתי האפשרויות קיימות, כל אחד יכול לבחור בחויה המועדפת עליו. השאלה היא אם שתי האפשרויות ימשיכו להתקיים במקביל או שבאיזשהו שלב תהפוך צריכת המוסיקה דרך האינטרנט לאפשרות המרכזית על חשבון החנויות המסורתיות? .
.
