גם אני חושבת
"שלשמור בבטן" מאד מכביד ודורש אנרגיות מיותרות שילדינו ממילא מוציאים על עשיית הטיקים, הסתרתם, התאפקות וכו. היום כשנפגשתי עם היועצת היא אמרה שהיא חושבת שהכיתה יודעת, מכיוון שכשבני היה בכיתה ג', המחנכת שהיתה לו אז (יחידת סגולה, אין הרבה כמוהה!) הסבירה לילדים שיש לבני בעיה שבגללה הוא עושה תנועות וקולות ושהתגובות התוקפניות שלו נובעות מאותה בעיה. אני לא יודעת אם זה כמו לבוא ולספר ממש על הטוראט, אבל אולי די בכך???? בכלח מקרה הכיתה של בני די מגובשת, מגוננת ומתייחסת לשונה בסובלנות. אף פעם לא שמעתי מבני שמישהו בכיתה לעג לו בשל הטיקים. בכל אופן, אני חושבת שצריך לתת לו כלים להתמודד עם כל מיני סוגי אנשים בעולם, מכיוון שלא תמיד אפשר לספר לכולם בכל מקום, בפרט אם זה אנשים לא מוכרים- ברחוב, באוטובוס, בשפת הים, בקניון, במרפאה וכו וכו וכו. תודה לך על העידוד, מזי.
