שלום רפי
בס"ד
מצטער של התיחסתי מספיק לדבריך.
בשונה מדתות אחרות שכפו את דתם על כל שאר העולם ואף איימו על חייהם של ההמונים במידה ולא ימירו את דתם בלא מעט מצבים, היהדות לעולם לא כפתה את עצמה על אף אדם, נהפוכו, במידה וגוי מעוניין בכך אמנם מאפשרים לו ע"פ כללים מסוימים אך הוא צריך לעבור תהליך מסוים כדי להוכיח שהוא אכן מעוניין להצטרף לדת ישראל מתוך מקום של אמת ולא מתוך תועלתנות אישית פסולה.
היהדות דוגלת באהבה וכבוד שצריך לתת לכל אדם באשר הוא אדם, שהרי על כל בני האדם וגם על הגויים נאמר: "חביב אדם הנברא בצלם", שגם הם נבראו בצלם אלוקים, אך לישראל יש יתרון לעומתם, שהם קיבלו נשמה שהיא חלק אלוקה ממעל.
לפני כמה חודשים בזמן ההמתנה לאוטובוס ממרכז הארץ לצפונה דיברתי עם נהג ערבי שחיכה למלא נוסעים למונית השירות שלו בנושא שבע מצוות בני נוח והוא הביע ידע והתעניין בצורה מיוחדת, ולאחר מכן כשדיברתי על כך עם חבר אמרתי לו שיוצא מכאן שזכיתי לעשות "זיכוי ערבים". זה על דרך ההומור. הם סה"כ בני דודים שלנו וגדלתי בשכנות אליהם.
כדי להמחיש את ההבדל אביא כאן את דבריו המעניינים של הרב זמיר כהן, שאומר שאע"פ שיש יותר ממיליארד סינים, רוב כותרות בתקשורת האלקטרונית והכתובה עוסקים בעם ישראל שמבחינה כמותית הוא הרבה יותר קטן בצורה משמעותית מהם ומעוד הרבה עמים אחרים. ודבר נוסף, אע"פ שאנחנו מהוים בעירך כ-0.25 מאוכלוסיית העולם, מספר זוכי הנובל היהודים עד היום עומד על 22% ולפי דעה נוספת 26%, תלוי את מי מחשיבים כיהודי, ואפילו ע"פ הדעה הראשונה לא מדובר בסטיית תקן זניחה אלא תהומית שלא משאירה מקום לספקות, ומוכיחה שיש משהו מיוחד בעם הזה. הרב ראובן פיירמן העלה שאלה מעניינת - מילא אלה מביניהם שלומדים תורה ומלאים בחכמת ד' שהיא אם כל החכמות, אבל איזה קשר יש לאותם מדענים יהודים שאינם לומדים תורה לנתון הזה? אלא שהרב מסביר שכמו הרבה דברים אחרים גם החכמה זה דבר שעובד בירושה מאב לבן, כך מאברהם, יצחק ויעקב ועד סוף כל הדורות, ומהיתרון הזה נהנה כל היהודים בלי יוצא מן הכלל.
היהדות דוגלת בהיררכיה וכך מעל כולם נמצא הקב"ה ואח"כ הכהן הגדול בביהמ"ק ואחריו שאר הכהנים, לויים, ישראל. בכל אדם למעשה יש היררכיה כשכל האיברים מקבלים בהבנה את העובדה שהמח והלב חשובים יותר משאר האיברים וכל איבר מנסה לעשות את הטוב ביותר ע"פ תפקידו. ולמרות זאת אפילו ישראל ממזר שהוא תלמיד חכם גדול וחשוב יותר מכהן גדול שהוא עם הארץ מכח התורה והחכמה שיש לו, שנאמר: "דעת חסרת, מה קנית? דעת קנית, מה חסרת?" ומכאן נמצאים אנו למדים שהתורה והחכמה אלו הקניינים החשובים והיקרים ביותר של כל אדם וכך יתכן שהאדם העשיר ביותר מבחינה חומרית הוא גם העני ביותר מצד האמת, ומשום כך כששלמה המלך ביקש מהקב"ה חכמה הוא קיבל הכל אע"פ שיכול היה לבקש כבוד, כח ועוד הרבה דברים שכל מלך היה רוצה. מעל לכתר מלכות ניצב כתר כהונה, מעל שניהם כתר תורה ומעל שלושתם כתר שם טוב.
לא יודע אם התכוונת לשאול אותי גם על שוויון בין גברים ונשים אבל השאלה שלך גרמה לי לחשוב על זה שלו יצויר שיש מגזר מסוים שבו הנשים דורשות שוויון, זה אומר שהנשים שמשתיכות אליו לא מקבלים מספיק כבוד, תשומת לב, יחס, תשומת לב, הערכה והקשבה מבעליהן ולכן הן דורשות מה שהן צריכות לקבל מתוקף הציווי האלוקי כפי שמופיע בהמון מקורות בתורתנו הקדושה. אדם שלא מכבד את אשתו הוא חוטא. החסד היותר גדול שהאדם עושה הוא עם אשתו בתוך ביתו מבלי שכולם רואים, שנאמר: "עניי עירך קודמים" וכך זה כלל לא נדיר לראות אברכים שעוזרים לנשותיהם בהכנות לשבת וחגי ישראל, בנקיון הבית, שטיפת הכלים, סידורים, קניות, גידול וחינוך הילדים וכו'. לא שמעתי עדיין על אישה בציבור הדתי שדורשת שוויון כלפי הגברים. כמה מהדברים שלומדים בהדרכת חתנים: ע"פ היהדות יש שתי מלכות האחת היא האישה בבית והשניה היא השבת וכל המכבד אותן מתברך (ולא רק בפרנסה), כמו שאמר רבא: "הוקירו נשותיכם כדי שתתעשרו". ר' חלבו אמר: "לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו, שנאמר: 'ולאברהם היטיב בעבורה' (בראשית יב, טז)". האישה פטורה ממצוות עשה שהזמן גרמן מאחר והיא רוחנית יותר מהגבר וקרובה יותר לבורא עולם ולכן היא נדרשת לעשות פחות מצוות כדי להשלים ולתקן את עצמה, ועוד שפיה רגיל לדבר עם בורא עולם בתפילה באופן טבעי על כל בני ביתה וכלל ישראל. הרמב"ם שהוא אחד משלושת עמודי ההוראה עליהם מתבסס השולחן ערוך בפסיקותיו כתב: "וכן צוו חכמים שיהא אדם מכבד את אשתו יותר מגופו ואוהבה כגופו. ואם יש לו ממון מרבה בטובתה כפי הממון. ולא יטיל עליה אימה יתירה ויהיה דבורו עמה בנחת ולא יהיה עצב ולא רוגז" (הלכות אישות טו, הי"ט), והמשמעות היא לדוגמא שאם יש אירוע משפחתי מתקרב ויש כסף לבגדים רק לאחד מהם שהאיש יעדיף את אשתו ואם קיבלו במתנה מזרון וכרית ויסקו נוחים במיוחד שיתן לאשתו ליהנות מהם. כל איש מצווה לקנות לאשתו מתנה לקרת כל אחד משלושת חגי ישראל (פסח, שבועות וסוכות). בגמרא כתוב: "מלמד שנתן הקב"ה בינה יתרה באישה יותר מבאיש" (נידה מה
. במדרש מכילתא (כ"א יח) כתוב: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (לפני נשים וגברים כאחד) היינו שהכתוב השווה בין איש ואישה לכל הדינים שבתורה. בשנה הראשונה לנישואין יש מצוה מיוחדת מצד האיש כלפי אשתו: "נקי יהיה לביתו", שבו הוא נדרש להעניק לה יחס ותשומת לב מיוחדים לצורך בניית הקשר ביניהם. הרבנים מדגישים עד כמה על הגברים להימנע מלתת ביקורת לנשים שלהם מחד ומאידך להרעיף עליהם מחמאות בכל הזדמנות אפשרית, עד כדי כך שיש צדיקים שאפילו אם נשותיהם הגישו להם אוכל שהוא לא אכיל כמו עוגה ששמו בה מלח במקום סוכר הם משנים מפני השלום ואומרים שזה טעים מאוד רק כדי לא לפגוע באישה שטרחה והכינה ולא מגיעה לה ביקורת שלילית. "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים" ובכלל זה גם את אשתו. היהודי קורא לאשתו בין היתר "ביתו", שהיא עיקר ביתו וזה מקור ההגדרה של "עקרת הבית". היא מסמלת את השכינה בבית ועל האיש להשתדל בכל יכולתו שלא לצערה או לבזותה ולא לצעוק עליה ושלא תוריד דמעה של צער בגללו. זה ממש על רגל אחת. יש המון שיעורים של רבנים גדולים שעוסקים בזוגיות, שלום בית ומעמד האישה ביהדות כמו הרב זמיר כהן, הרב אבנר קוואס והרב מיכאל לסרי, כשהשנים האחרונים משלבים גם הומור וסטנד אפ במהלך הדרשות שלהם והאינטרנט מלא בקטעים שלהם. מומלץ בחום.
בס"ד
מצטער של התיחסתי מספיק לדבריך.
בשונה מדתות אחרות שכפו את דתם על כל שאר העולם ואף איימו על חייהם של ההמונים במידה ולא ימירו את דתם בלא מעט מצבים, היהדות לעולם לא כפתה את עצמה על אף אדם, נהפוכו, במידה וגוי מעוניין בכך אמנם מאפשרים לו ע"פ כללים מסוימים אך הוא צריך לעבור תהליך מסוים כדי להוכיח שהוא אכן מעוניין להצטרף לדת ישראל מתוך מקום של אמת ולא מתוך תועלתנות אישית פסולה.
היהדות דוגלת באהבה וכבוד שצריך לתת לכל אדם באשר הוא אדם, שהרי על כל בני האדם וגם על הגויים נאמר: "חביב אדם הנברא בצלם", שגם הם נבראו בצלם אלוקים, אך לישראל יש יתרון לעומתם, שהם קיבלו נשמה שהיא חלק אלוקה ממעל.
לפני כמה חודשים בזמן ההמתנה לאוטובוס ממרכז הארץ לצפונה דיברתי עם נהג ערבי שחיכה למלא נוסעים למונית השירות שלו בנושא שבע מצוות בני נוח והוא הביע ידע והתעניין בצורה מיוחדת, ולאחר מכן כשדיברתי על כך עם חבר אמרתי לו שיוצא מכאן שזכיתי לעשות "זיכוי ערבים". זה על דרך ההומור. הם סה"כ בני דודים שלנו וגדלתי בשכנות אליהם.
כדי להמחיש את ההבדל אביא כאן את דבריו המעניינים של הרב זמיר כהן, שאומר שאע"פ שיש יותר ממיליארד סינים, רוב כותרות בתקשורת האלקטרונית והכתובה עוסקים בעם ישראל שמבחינה כמותית הוא הרבה יותר קטן בצורה משמעותית מהם ומעוד הרבה עמים אחרים. ודבר נוסף, אע"פ שאנחנו מהוים בעירך כ-0.25 מאוכלוסיית העולם, מספר זוכי הנובל היהודים עד היום עומד על 22% ולפי דעה נוספת 26%, תלוי את מי מחשיבים כיהודי, ואפילו ע"פ הדעה הראשונה לא מדובר בסטיית תקן זניחה אלא תהומית שלא משאירה מקום לספקות, ומוכיחה שיש משהו מיוחד בעם הזה. הרב ראובן פיירמן העלה שאלה מעניינת - מילא אלה מביניהם שלומדים תורה ומלאים בחכמת ד' שהיא אם כל החכמות, אבל איזה קשר יש לאותם מדענים יהודים שאינם לומדים תורה לנתון הזה? אלא שהרב מסביר שכמו הרבה דברים אחרים גם החכמה זה דבר שעובד בירושה מאב לבן, כך מאברהם, יצחק ויעקב ועד סוף כל הדורות, ומהיתרון הזה נהנה כל היהודים בלי יוצא מן הכלל.
היהדות דוגלת בהיררכיה וכך מעל כולם נמצא הקב"ה ואח"כ הכהן הגדול בביהמ"ק ואחריו שאר הכהנים, לויים, ישראל. בכל אדם למעשה יש היררכיה כשכל האיברים מקבלים בהבנה את העובדה שהמח והלב חשובים יותר משאר האיברים וכל איבר מנסה לעשות את הטוב ביותר ע"פ תפקידו. ולמרות זאת אפילו ישראל ממזר שהוא תלמיד חכם גדול וחשוב יותר מכהן גדול שהוא עם הארץ מכח התורה והחכמה שיש לו, שנאמר: "דעת חסרת, מה קנית? דעת קנית, מה חסרת?" ומכאן נמצאים אנו למדים שהתורה והחכמה אלו הקניינים החשובים והיקרים ביותר של כל אדם וכך יתכן שהאדם העשיר ביותר מבחינה חומרית הוא גם העני ביותר מצד האמת, ומשום כך כששלמה המלך ביקש מהקב"ה חכמה הוא קיבל הכל אע"פ שיכול היה לבקש כבוד, כח ועוד הרבה דברים שכל מלך היה רוצה. מעל לכתר מלכות ניצב כתר כהונה, מעל שניהם כתר תורה ומעל שלושתם כתר שם טוב.
לא יודע אם התכוונת לשאול אותי גם על שוויון בין גברים ונשים אבל השאלה שלך גרמה לי לחשוב על זה שלו יצויר שיש מגזר מסוים שבו הנשים דורשות שוויון, זה אומר שהנשים שמשתיכות אליו לא מקבלים מספיק כבוד, תשומת לב, יחס, תשומת לב, הערכה והקשבה מבעליהן ולכן הן דורשות מה שהן צריכות לקבל מתוקף הציווי האלוקי כפי שמופיע בהמון מקורות בתורתנו הקדושה. אדם שלא מכבד את אשתו הוא חוטא. החסד היותר גדול שהאדם עושה הוא עם אשתו בתוך ביתו מבלי שכולם רואים, שנאמר: "עניי עירך קודמים" וכך זה כלל לא נדיר לראות אברכים שעוזרים לנשותיהם בהכנות לשבת וחגי ישראל, בנקיון הבית, שטיפת הכלים, סידורים, קניות, גידול וחינוך הילדים וכו'. לא שמעתי עדיין על אישה בציבור הדתי שדורשת שוויון כלפי הגברים. כמה מהדברים שלומדים בהדרכת חתנים: ע"פ היהדות יש שתי מלכות האחת היא האישה בבית והשניה היא השבת וכל המכבד אותן מתברך (ולא רק בפרנסה), כמו שאמר רבא: "הוקירו נשותיכם כדי שתתעשרו". ר' חלבו אמר: "לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו, שנאמר: 'ולאברהם היטיב בעבורה' (בראשית יב, טז)". האישה פטורה ממצוות עשה שהזמן גרמן מאחר והיא רוחנית יותר מהגבר וקרובה יותר לבורא עולם ולכן היא נדרשת לעשות פחות מצוות כדי להשלים ולתקן את עצמה, ועוד שפיה רגיל לדבר עם בורא עולם בתפילה באופן טבעי על כל בני ביתה וכלל ישראל. הרמב"ם שהוא אחד משלושת עמודי ההוראה עליהם מתבסס השולחן ערוך בפסיקותיו כתב: "וכן צוו חכמים שיהא אדם מכבד את אשתו יותר מגופו ואוהבה כגופו. ואם יש לו ממון מרבה בטובתה כפי הממון. ולא יטיל עליה אימה יתירה ויהיה דבורו עמה בנחת ולא יהיה עצב ולא רוגז" (הלכות אישות טו, הי"ט), והמשמעות היא לדוגמא שאם יש אירוע משפחתי מתקרב ויש כסף לבגדים רק לאחד מהם שהאיש יעדיף את אשתו ואם קיבלו במתנה מזרון וכרית ויסקו נוחים במיוחד שיתן לאשתו ליהנות מהם. כל איש מצווה לקנות לאשתו מתנה לקרת כל אחד משלושת חגי ישראל (פסח, שבועות וסוכות). בגמרא כתוב: "מלמד שנתן הקב"ה בינה יתרה באישה יותר מבאיש" (נידה מה
. במדרש מכילתא (כ"א יח) כתוב: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (לפני נשים וגברים כאחד) היינו שהכתוב השווה בין איש ואישה לכל הדינים שבתורה. בשנה הראשונה לנישואין יש מצוה מיוחדת מצד האיש כלפי אשתו: "נקי יהיה לביתו", שבו הוא נדרש להעניק לה יחס ותשומת לב מיוחדים לצורך בניית הקשר ביניהם. הרבנים מדגישים עד כמה על הגברים להימנע מלתת ביקורת לנשים שלהם מחד ומאידך להרעיף עליהם מחמאות בכל הזדמנות אפשרית, עד כדי כך שיש צדיקים שאפילו אם נשותיהם הגישו להם אוכל שהוא לא אכיל כמו עוגה ששמו בה מלח במקום סוכר הם משנים מפני השלום ואומרים שזה טעים מאוד רק כדי לא לפגוע באישה שטרחה והכינה ולא מגיעה לה ביקורת שלילית. "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים" ובכלל זה גם את אשתו. היהודי קורא לאשתו בין היתר "ביתו", שהיא עיקר ביתו וזה מקור ההגדרה של "עקרת הבית". היא מסמלת את השכינה בבית ועל האיש להשתדל בכל יכולתו שלא לצערה או לבזותה ולא לצעוק עליה ושלא תוריד דמעה של צער בגללו. זה ממש על רגל אחת. יש המון שיעורים של רבנים גדולים שעוסקים בזוגיות, שלום בית ומעמד האישה ביהדות כמו הרב זמיר כהן, הרב אבנר קוואס והרב מיכאל לסרי, כשהשנים האחרונים משלבים גם הומור וסטנד אפ במהלך הדרשות שלהם והאינטרנט מלא בקטעים שלהם. מומלץ בחום.
