לאחרונה ממש עצוב

אודי04

New member
לאחרונה ממש עצוב

קשה לי.אני לא יודע אם מדובר בפורום הנכון , אבל בכל זאת, עד שהסתדרתי מבחינה תעסוקתית עובד כבר קרוב לשנתיים במקצוע (תחום החשבונאות) אני צריך להתמודד עם העובדה שאני רווק מעל גיל 30 ונמצא עם הרבה בנות בעבודה שכל היום מדברות על ילדים ובעל וסיפורי משפחה, אוי כמה שקשה לי לשמוע ולא שאני לא רוצה להביא ילדים , נכנסת בי תחושה שאני הרווק הבודד היחיד ובחברה שאני חי נותנים לי להרגיש בודד ומסכן , זה ממש לא קל כשכל לקוח שמדבר איתי שואל בתמיהה "מה אתה רווק"? אין לי כח לזה עד כדי כך קשה לי לשמוע שאני רוצה לעזוב את העבודה ולמצוא עבודה עם רווקים ורווקות שלא יבלבלו לי את המוח , בנוסף לזאת אני מגיע הביתה לארוחת שבת ושומע מההורים כמה שאני "מסכן" וכמה שאני "חצי בנאדם" דבר שממש מקשה עלי אני מבחינת החיים לא מרגיש רע אבל שכל כך הרבה אנשים אומרים לך ונותנים לך להרגיש שאתה דפוק זה מחלחל הרי אנחנו לא עשויים מפלדה. אני חושש שבקרוב אני אקרוס ולא אתמודד עם הלחץ הזה בנוסף לכל האמירות וההערות מקשות על מציאת בת זוג מאחר שהכל נעשה תחת לחץ . מבוי סתום. אודי
 
אודי ../images/Emo24.gif

"ובחברה שאני חי נותנים לי להרגיש בודד ומסכן , זה ממש לא קל כשכל לקוח שמדבר איתי שואל בתמיהה "מה אתה רווק"?"- זה מה שאתה כתבת, בין היתר, ואני חושבת שאתה בוחר להרגיש קורבן- להרגיש בודד ומסכן. נכון זה לא קל, אתה בן 30, החברה שמסביב היא חברה של אנשים שרובם נשואים עם משפחה אבל אתה לא הרווק האחרון בעולם, ואולי הגיע הזמן לשבת עם עצמך ולשאול למה זה ככה- למה אתה מרגיש כל כך מסכן ואם החברה מסביב באמת אשמה בזה או שאתה זה שבוחר להרגיש ככה. אל תתן לעצמך להרגיש דפוק, ותגיד לעצמך שאתה לא כזה ואז תוכיח לעצמך על ידי זה שתמצא את כל הדברים החיוביים בחייך.
 
למעלה