לאורו של ירח ...
בודד אי שם במרחבי הצפון , למרגלות הרי גולן , בין עצים עבי צמרת , יושב בראש כפוף ומביט אל הדשא , עוד לא יבש הטל , עוד לא עלה השחר ... קרקור צפרדע נשמע ברקע , מתמזג עם הצרצר שמעל , וינשוף צורח , בגרון ניחר , דממה , שקט נצחי , נדמה כי לא יפציע השחר לעולם , נדמה כי ירח נבחר למושל , ומשהו שם למעלה כושל . הגב שחוח , עייף החומר , אך הנפש כמו נר , עולה ויורדת , עולה ויורדת , וקול בכי , כבכיו של תינוק , זועק מסביב , וזועק וזועק , אמאאאאאאאאאאאאאאא ! אחוז אימה , קפצתי בבעתה , הבטתי סביב , איה הוא הנער , ואולי תינוק , אגש להצילו .. איפה ? צעקתי בעוז , אייכה ? שאגתי בעצמה , אף לא קול אף לא מענה , ועייני קרועות לרווחה ... ולפתע עלה הקול , נשמע כאן קרוב , היסטרי , עמוס ביגון , נחנק מאנחה , וכורע ממעמסה .. קרסתי תחתי , העילפון אחזני , בין טל ודשא נפלתי , ואירדם . ולמולי תינוק , זוחל לאיטו , קררר לו אני חושב , מי איתו ? סגול כולו ! מי הביאו ? מי הזניחו ? שולח יד ארוכה , ארוכה .. תופס בזרועו , ומרימו , במעילי עטפתיו , על לחיו נישקתיו .. אף חיבקתיו . בחיקי נרגע , נשימתו סודרה , ובאדום לחיו נצבע . ולפתע חלחלה , מי שם אחורי העץ , שדוף , כמעט שקוף , מציץ ובעיניו תחינה , אנא קחני , גם אני גם אני .. חיש קל שלפתי , מתוך כיסי לעברו זרקתי , ממחטה ישנה , את ערוותו כיסה , ולצידי התיישב בערגה ... צחוק גדול נשמע , עת זה עם זה נפגשו , תינוק עזוב ואח נטוש .. ואז בריצה הופיע הגדול בחבורה .. נשק לשניהם ולי הודה .. ואז התעוררתי ואדע ! כי התינוק , התינוק שבי הוא ! הילד שלי הוא .. והנער הלא הוא עצמי הצעיר ... שנים חיפשתיכם , שנים התנכרתי אליכם , שנים הפניתי גב לרצונותיכם , שנים פעלתי בניגוד לרצונכם , , , הייתם שם ודעכתם , כמעט לא קמתם .. היום אני יודע שצדקתם ! שטעיתי ! שעלי להיות קשוב לכם ! כי אתם זה אני ואני זה אתם ! אתם תגידו מה ! ואני יגיד איך ! מוקדש באהבה רבה לחברי הפורום המקדשים את הערך 'אדם' .
בודד אי שם במרחבי הצפון , למרגלות הרי גולן , בין עצים עבי צמרת , יושב בראש כפוף ומביט אל הדשא , עוד לא יבש הטל , עוד לא עלה השחר ... קרקור צפרדע נשמע ברקע , מתמזג עם הצרצר שמעל , וינשוף צורח , בגרון ניחר , דממה , שקט נצחי , נדמה כי לא יפציע השחר לעולם , נדמה כי ירח נבחר למושל , ומשהו שם למעלה כושל . הגב שחוח , עייף החומר , אך הנפש כמו נר , עולה ויורדת , עולה ויורדת , וקול בכי , כבכיו של תינוק , זועק מסביב , וזועק וזועק , אמאאאאאאאאאאאאאאא ! אחוז אימה , קפצתי בבעתה , הבטתי סביב , איה הוא הנער , ואולי תינוק , אגש להצילו .. איפה ? צעקתי בעוז , אייכה ? שאגתי בעצמה , אף לא קול אף לא מענה , ועייני קרועות לרווחה ... ולפתע עלה הקול , נשמע כאן קרוב , היסטרי , עמוס ביגון , נחנק מאנחה , וכורע ממעמסה .. קרסתי תחתי , העילפון אחזני , בין טל ודשא נפלתי , ואירדם . ולמולי תינוק , זוחל לאיטו , קררר לו אני חושב , מי איתו ? סגול כולו ! מי הביאו ? מי הזניחו ? שולח יד ארוכה , ארוכה .. תופס בזרועו , ומרימו , במעילי עטפתיו , על לחיו נישקתיו .. אף חיבקתיו . בחיקי נרגע , נשימתו סודרה , ובאדום לחיו נצבע . ולפתע חלחלה , מי שם אחורי העץ , שדוף , כמעט שקוף , מציץ ובעיניו תחינה , אנא קחני , גם אני גם אני .. חיש קל שלפתי , מתוך כיסי לעברו זרקתי , ממחטה ישנה , את ערוותו כיסה , ולצידי התיישב בערגה ... צחוק גדול נשמע , עת זה עם זה נפגשו , תינוק עזוב ואח נטוש .. ואז בריצה הופיע הגדול בחבורה .. נשק לשניהם ולי הודה .. ואז התעוררתי ואדע ! כי התינוק , התינוק שבי הוא ! הילד שלי הוא .. והנער הלא הוא עצמי הצעיר ... שנים חיפשתיכם , שנים התנכרתי אליכם , שנים הפניתי גב לרצונותיכם , שנים פעלתי בניגוד לרצונכם , , , הייתם שם ודעכתם , כמעט לא קמתם .. היום אני יודע שצדקתם ! שטעיתי ! שעלי להיות קשוב לכם ! כי אתם זה אני ואני זה אתם ! אתם תגידו מה ! ואני יגיד איך ! מוקדש באהבה רבה לחברי הפורום המקדשים את הערך 'אדם' .