אף פעם לא לתמיד
New member
לאהוב אותך רותם
אני לא יכולה להגיד שאי פעם ראיתי אותך בפעם הראשונה או שמתישהו אני אראה אותך בפעם האחרונה, כי זה יהיה אולי פיוטי אבל שיקרי לחלוטין. אני גם לא יכולה להגיד שבכיתי כשהבנתי עד כמה הייתי טיפשה- לא בכיתי, פשוט כעסתי... כעסתי על אבי שמתנהג כאילו אני חייבת לו משהו, כעסתי על אלי שדלוק עלי בלי סיבה ואפילו לא אומר לי את זה, כעסתי על ליאור שמסתכל עלי מרחוק ומידי פעם מוכן לרמוז לי עד כמה הוא מאוד מחבב אותי, אחרי הכל. כעסתי על כולם, לא בגללך, בגללי. בגלל שהייתה לי ההזדמנות הראשונה בחיים שלי להיות חברה של מישהו שמחמיא לי, שלא עושה ביג דיל, שאני בדרגה אחת מתחת ל"אוהבת אותך" שמחוייבות היא לא אחד מהדברים החשובים אצלו. אבל בסופו של דבר כל הדברים האלה, שנראים לי (בדיוק כמו בהתחלה) כייתרונות התבררו כמה שיכשיל את הכל. אני אוהבת אותך רותם, ולא יכולה להגיד לך את זה. אני אוהבת אותך עד כדי כאב, או אולי זאת קנאה? קנאה מזה שהתגברת עלי תוך שבועיים ועברת הלאה, שלא הייתי מספיק חשובה בשביל להעסיק את המחשבות שלך, כשכל מה שאני חושבת עליו זה אתה. יש לך מישהי חדשה על הכוונת, נכון... אבל לא הייתי רוצה לשמוע את זה, למרות שאני מודה לך על זה שסיפרת לי שאין יותר סיכוי שנחזור. אתה לא מאלה שמתבלבלים או חוזרים למי שביקש מהם ללכת. אני חושבת שאולי אני מנצלת את ליאור, כי בסה"כ בתור חבר הכי טוב שלך הוא לא אמור לספר לי כל כך הרבה ממה שאתה אומר לו. אני מדברת איתו עכשיו הרבה יותר, זה כאילו שמרגע שאני ואתה נהיינו חברים זה פתח לי דלת לליאור, פתח לי את הדרך שהייתה חסומה כל כך הרבה זמן. ועם כל הכבוד לזה שאני כועסת עכשיו על כולם ליאור הוא ידיד טוב. איזה ידיד אחר היה אומר לי שאני יפה וחכמה כשאני כל כך מדוכאת שאני חושבת שאולי זה מה שמרחיק ממני אנשים- שאני לא. נכון, כל ידיד אמור לעשות את זה- חוץ מהידידים שאני מוצאת לי. הם חושבים שברגע שהם ידידים שלי יש להם זכות להיכנס לי לחיים ולקבוע לי עם מי אני מדברת ועם מי לא, ואיזה קשר יהיה לי עם כל אחד. הם חושבים שמותר להם להיות מאוכזבים ממי שאני וממה שאני עושה... במיוחד ממה שעשיתי איתך. תאמין לי רותם, לרגע לא התחרטתי על הלילה ההוא, זה היה הלילה היפה ביותר שהיה לי אי פעם... כל כך מקסים... אני יודעת שלעולם לא אשכח את זה, אני רק מחכה שייכנס מישהו חדש לתוך חיי, שמישהו יתאהב בי באופן מפתיע- מישהו שאני לא מכירה בכלל, שיבוא ויכניס את החיים שלי לבלגן אחר, בלגן מהסוג הנחמד. שמישהו אוהב אותי ואני לא יודעת מה לעשות עם זה. איתך זה אף פעם לא הייתה שאלה- ידעתי שאתה לא אוהב אותי. זאת לא כזאת תעלומה, הרי כששאלתי אותך למה אתה עושה את זה אמרת לי במפורש שאתה רוצה אותי, לא אוהב לא מחבב לא מכבד... רוצה. אז אני אגיד לך ככה, עכשיו כשגמרתי לחשוב על זה, אני יודעת שבשבילי היית יותר מסתם לילה אחד, ובשבילך הייתי עוד סתם אחת... אני מקווה שיהיו לך חיים מוצלחים, ויותר מזה אני מקווה שאני לא אהיה מעורבת בהם... שאני לא אצטרך לשמוע את כל הפרטים המכאיבים על החברות החדשות שלך או על כמה שטוב לך בלעדי. אוהבת אבל מתעבת, אני.
אני לא יכולה להגיד שאי פעם ראיתי אותך בפעם הראשונה או שמתישהו אני אראה אותך בפעם האחרונה, כי זה יהיה אולי פיוטי אבל שיקרי לחלוטין. אני גם לא יכולה להגיד שבכיתי כשהבנתי עד כמה הייתי טיפשה- לא בכיתי, פשוט כעסתי... כעסתי על אבי שמתנהג כאילו אני חייבת לו משהו, כעסתי על אלי שדלוק עלי בלי סיבה ואפילו לא אומר לי את זה, כעסתי על ליאור שמסתכל עלי מרחוק ומידי פעם מוכן לרמוז לי עד כמה הוא מאוד מחבב אותי, אחרי הכל. כעסתי על כולם, לא בגללך, בגללי. בגלל שהייתה לי ההזדמנות הראשונה בחיים שלי להיות חברה של מישהו שמחמיא לי, שלא עושה ביג דיל, שאני בדרגה אחת מתחת ל"אוהבת אותך" שמחוייבות היא לא אחד מהדברים החשובים אצלו. אבל בסופו של דבר כל הדברים האלה, שנראים לי (בדיוק כמו בהתחלה) כייתרונות התבררו כמה שיכשיל את הכל. אני אוהבת אותך רותם, ולא יכולה להגיד לך את זה. אני אוהבת אותך עד כדי כאב, או אולי זאת קנאה? קנאה מזה שהתגברת עלי תוך שבועיים ועברת הלאה, שלא הייתי מספיק חשובה בשביל להעסיק את המחשבות שלך, כשכל מה שאני חושבת עליו זה אתה. יש לך מישהי חדשה על הכוונת, נכון... אבל לא הייתי רוצה לשמוע את זה, למרות שאני מודה לך על זה שסיפרת לי שאין יותר סיכוי שנחזור. אתה לא מאלה שמתבלבלים או חוזרים למי שביקש מהם ללכת. אני חושבת שאולי אני מנצלת את ליאור, כי בסה"כ בתור חבר הכי טוב שלך הוא לא אמור לספר לי כל כך הרבה ממה שאתה אומר לו. אני מדברת איתו עכשיו הרבה יותר, זה כאילו שמרגע שאני ואתה נהיינו חברים זה פתח לי דלת לליאור, פתח לי את הדרך שהייתה חסומה כל כך הרבה זמן. ועם כל הכבוד לזה שאני כועסת עכשיו על כולם ליאור הוא ידיד טוב. איזה ידיד אחר היה אומר לי שאני יפה וחכמה כשאני כל כך מדוכאת שאני חושבת שאולי זה מה שמרחיק ממני אנשים- שאני לא. נכון, כל ידיד אמור לעשות את זה- חוץ מהידידים שאני מוצאת לי. הם חושבים שברגע שהם ידידים שלי יש להם זכות להיכנס לי לחיים ולקבוע לי עם מי אני מדברת ועם מי לא, ואיזה קשר יהיה לי עם כל אחד. הם חושבים שמותר להם להיות מאוכזבים ממי שאני וממה שאני עושה... במיוחד ממה שעשיתי איתך. תאמין לי רותם, לרגע לא התחרטתי על הלילה ההוא, זה היה הלילה היפה ביותר שהיה לי אי פעם... כל כך מקסים... אני יודעת שלעולם לא אשכח את זה, אני רק מחכה שייכנס מישהו חדש לתוך חיי, שמישהו יתאהב בי באופן מפתיע- מישהו שאני לא מכירה בכלל, שיבוא ויכניס את החיים שלי לבלגן אחר, בלגן מהסוג הנחמד. שמישהו אוהב אותי ואני לא יודעת מה לעשות עם זה. איתך זה אף פעם לא הייתה שאלה- ידעתי שאתה לא אוהב אותי. זאת לא כזאת תעלומה, הרי כששאלתי אותך למה אתה עושה את זה אמרת לי במפורש שאתה רוצה אותי, לא אוהב לא מחבב לא מכבד... רוצה. אז אני אגיד לך ככה, עכשיו כשגמרתי לחשוב על זה, אני יודעת שבשבילי היית יותר מסתם לילה אחד, ובשבילך הייתי עוד סתם אחת... אני מקווה שיהיו לך חיים מוצלחים, ויותר מזה אני מקווה שאני לא אהיה מעורבת בהם... שאני לא אצטרך לשמוע את כל הפרטים המכאיבים על החברות החדשות שלך או על כמה שטוב לך בלעדי. אוהבת אבל מתעבת, אני.