לאדם שיודע עליי הכול

לאדם שיודע עליי הכול

לאדם שיודע עליי הכול. כועסת עלייך כל- כך. בצורה שלא ניתנת לתיאור... אם רק היית יודע כמה. ובעצם, אתה אמור לדעת. אני לא מבינה איך אתה יכול פשוט להתרחק בצורה כזו. ואני גם לא מבינה את ה'למה'. אולי אם הייתי מבינה היה לי קל יותר. כרגע הכל מעורפל. מלא בסימני שאלה בלי טיפה של תשובות. והעניין הוא שאתה היחיד שיכול לספק לי אותן! אתה היחיד שיכול להסביר לי איך אחרי השיחות המדהימות שהיו לנו לאחרונה, אחרי השיחה המאוד מסוימת ההיא, המצב כל כך השתנה לו פתאום. אם רק הייתי יכולה להצביע על הנקודה המסוימת שבה ההתנתקות שלך החלה, היה לי יותר קל. הייתי מצליחה להבין אולי מה שאמרתי או עשיתי, גרם לכך. אולי ההתקדמות הייתה מהירה מידי. אולי תיכננו מהר מידי את העתיד. אולי הרחקנו לכת בתיכנונים ורודים... הייתי יכולה לחשוב שאולי הם הבהילו אותך, אבל הרי אתה זה שרצית בזה אפילו יותר ממני!!! אתה זה שרצית שלא נמתין יותר מידי, שנתחבר כמה שיותר מהר, באם נחליט שאכן מצאנו האחד את השניה. אין לך מושג כמה התחזקתי בזכות השיחות האלו שלנו. ידעתי שתמיד כשרע לי, יש לי אצל מי לבכות. כשיש לי בעיה- יש מי שיתן עצות. שכשטוב לי- יהיה לי את מי לשתף, ויהיה לו טוב יחד איתי. אתה היית האדם הזה. ידעתי שיש מישהו שתמיד יקבל אותי, כמות שאני, לטוב וכן, גם לרע. וכאחת שלא תמיד רגילה ל"אהבה שלא תלויה בדבר" זה היה משמעותי מאוד בשבילי. ופתאום, אחרי שהבלון התנפח והתנפח, הוא פתאום התפוצץ. לא בפיצוץ גדול אלא ביציאה של האוויר, לאט לאאאאאאאאט... בלי שאוכל להבין מה קורה פה. אני כ"כ רוצה לדבר איתך, כל כך רוצה שתסביר לי מה העניין, מה עובר עלייך. אבל אני פשוט לא יודעת איך לעשות את זה. כי הרי אחרי כ"כ הרבה ניסיונות שלי ליצור איתך קשר, ואחרי שאתה לא מגיב לאותם ניסיונות. אני כבר לא יודעת מה עוד לעשות. העניין הוא שהייתי יכולה בקלות לקלוט שזה פשוט כי מאסת בקשר הזה, האולי רגשי מידי בשבילך, שהיה ביניינו. אבל שמעתי מאנשים שמצויים בסביבתך שאתה כבר כמה שבועות לא אותו בנאדם. ניסיתי לחשוב האם ה"כמה שבועות" האלה הם הזמן שקשור לקשר שלנו, שאולי בעקבות משהו שקרה ביניינו הפסקת לתפקד גם איתם. אבל יודע מה? נמאס לי כבר לנסות ולהעלות ספקולציות על מה קורה איתך! ועם זאת, אני כ"כ רוצה לדעת מה קורה איתך באמת!!! האם אתה מחפש קצת מרחב לעצמך עם הבריחה הזו מאנשים, וממני? האם בעצם אתה רוצה שאחוש בבריחה הזמנית ואבוא לראות מה קורה איתך? אין לך מושג כמה קשה לי! ואתה יכול להקל כ"כ בכך שתתקשר. בכך שתאמר לי מה קורה איתך. אני כ"כ מתגעגעת אלייך, אליי כשהייתי איתך. אלינו. אני מקווה שהכול בסדר איתך. אתה האדם שיודע עליי הכול, ותמיד אהבנו לומר שאנחנו יודעים אחד על השניה הכול. אז שים לב לאירוניה- דווקא עכשיו במצב המוזר הזה, אני לא יודעת מה קורה איתך, ואתה לא יודע כמה רע לי. כ"כ קשה לי להתרכז בכל המטלות שעליי לעשות. חושבת עלייך כל הזמן. ומתגעגעת. עד מאוד.
 

dance of life

New member
קרעת את ליבי

מרוב הזדהות.. אותם רגשות, אותן מילים, אותו דבר. יכולה רק לשלוח לך *חיבוק* חזק...
 
חיממת לי את הלב בתגובה.

אז חיבוק וירטואלי ממך בהחלט יועיל. וגם טלפון ממנו... אבל זו כנראה בקשה מוגזמת מידי.
 

התמימה

New member
חושבת מה לכתוב

כי אני רוצה... אני פשוט לא מכירה את הסיטואציה הזו. כל מה שאני יודעת הוא שעלייך להקשיב לליבך, להיכנס לתוך השקט, הרחק מהטרדות ולהבין אט אט מה קרה, ואם אינך מבינה והוא אינו משתף פעולה על אף שאת עושה נסיונות ברורים ליצור איתו קשר ולהבין מה קרה. אז ברור שכואב, שיש חוסר אונים, אך אם הוא לא ישתף פעולה אם הוא לא ינסה גם כן, ואולי כדאי להישאר עם אוזן קשבת ועיניים פקוחות אם כן ינסה ליצור איתך קשר. אבל אם הוא לא ינסה את פשוט תיאלצי להבין שאלו החיים שלך, שאת לא יכולה לחיות אותו, את הכאב בגללו למשך זמן, אחרי הכל אלו הם החיים שלך, ועדיף ללמוד ליהנות כמה שיותר במהלך חיינו, הכאב הנסיונות המרים, העצב, מלמדים אותנו. עלינו פשוט לשחזר מה קרה, ללמוד את מירב הלקחים שאנו יכולים ולנוע הלאה, אבל בשום אופן לא לוותר, לא על האהבה, לא על חברתם של אחרים (למרות שלפעמים אנו זקוקים לפסק זמן מאנשים)לא על היכולת שלנו למצוא דרך ליהנות מהחיים שלנו. אנו חיים למען עצמנו, ועלינו מוטלת האחריות למצוא את הדרך ליהנות ולהמשיך הלאה למרות המכאובים.
 

דלמטית

New member
משהו מוזר.... ../images/Emo140.gif

אני דיי חדשה בצאטים. כאילו הייתי בזה פעם ויצאתי מזה. הבנתי שאולי חברים וירטואליים אפשר למצוא שם. אבל למצוא אהבה- אין מצב!!! ולכן הגדרתי לעצמי חוקים ברורים. לצחוק כמה שרוצים אבל על המסך בלבד- בלי לחשוב, אפילו לא לשניה, לתת לאנשים של המסך לעבור לחיים הפרטיים. עם אחד האנשים זה היה שונה. ואני בעצמי לא הצלחתי לתאר את מה שעברתי. כמו שאתה מתארת פה.. וזה המשהו המוזר... שיש דברים שאת בטוחה שאף אחד לא יבין אותך- כי הם קורים רק לך. אבל יקירתי, תתפלאי לדעת לכמה טובים זה כבר קרה, ולעוד אנשים זה גם ימשיך לקרות בעתיד. אין לי מה לומר לך בעצם חצמזה שאני בדיוק כמוך. ואני גם יודעת שכל מה שאומר לא ממש יעזור. בכל אופן, הדבר היחיד שאומר לך הוא שפשוט תנסי להתגבר על זה. מי כמוני יודעת שזה קשה. אבל אולי זה הפתרון והכל, בסופו של דבר, הוא לטובה. טיפש זה שהפסיד אחת כמוך. וכמוהו יש עוד הרבה. אבל בסופו של דבר זה שמיוחד רק לך ימצא אותך. כי לכל דבר יש זמן. וכנראה שבשבילכם זה עדיין לא היה הזמן. היי חזקה.... קודם כל בשביל עצמך! ואני מבטיחה שזה יעבור- כמו כל דבר בחיים... אני לצערי עברתי זאת פעם, ועכשיו זה קורה בפעם השנייה, כשהפעם הקודמת הייתה לפני שנתיים.... זה רק יחשל אותך. וכמה שהכל נראה עכשיו קשה, תמיד תזכרי ש: "After the rain, comes sun!!!" ***ולבנים שקוראים את זה... זה קורה גם לכם, אני יודעת. אבל הכי חשוב לזכור לא להתייאש!!!
לכולםםםםם
 
למעלה