אילוף כלבים הוא כמו דיאטה- הגיגים ותובנות
"לרדת בגדול" זו לא דיאטה, מה קורה אחרי שהמנצחים או המנצח חוזרים הביתה? שם אין מאמן כושר, אין משאבים, אין רוח צוות. דיאטה אמיתית היא אורח חיים, רוב הדיאטות הדרסטיות שאינן חלק מאורח החיים הרגיל היומיומי נכשלות כך אילוף כלבך, נתינתו ל"פנסיון אילוף" מחטיאה לעיתים את מטרתה. הכלב אינו חווה ומפנים את לקחי האילוף בסביבתו הטבעית, הסביבה בה יהיה עליו לחיות. יתרה מכך, האילוף אינו נעשה על ידי בעליו, ואפילו ברוב הזמן שלא בנוכחותם. יתכן כי מה שהכלב יזכור מהאילוף, הוא כי עליו לציית למאלף בזמן שנמצאים בפנסיון. לא מזמן ראיתי רועה גרמניה, שאולפה לפקודות הבסיסיות על ידי אחד המאלפים הבכירים בצבא, שלקחהה אליו לשם כך. בסיום ההליך,הוא הדגים את ביצועיה לעיני בעליה הנדהמים והמאושרים.כמובן שהוא לימד בדיוק את הבעלים כיצד ל"שלוט" (לדבריו) בכלבה. בנוכחותו, תירגלו אלה עם כלבתם שצייתה לכל פקודותיהם. חצי שעה לאחר שהמאלף עזב, הכלבה כבר לא חדלה להתייחס לדברי הבעלים. בעקבות זאת הבעלים המיואשים עמדו למסור את כלבתם להסגר העירוני. אילוף צריך להיות חלק בלתי נפרד מהחיים עם הכלב, כמו משחק, זה אמור להיותו בילוי זמן מהנה. כשמאלפים לא צריך לחשוב "הנה, אני מאלף את הכלב", אלא זה חלק מהוויה השגרתית. לסיכום: כל הזמן מאלפים, וכל הזמן לא מאלפים. דוגמא קלאסית, שתסביר: כשבא לך לתת לכלבך צ'ופר, באופן הכי טבעי, אתה קורא לו. יש פקודה. יש ציות. יש תגמול-אילוף. את/ה יכולים ליצור מצבים כאלה: נמשיך עם הדוגמא, כשהכלב מגיע אליך, מבקשים ממנו לשבת, עוד הפנמה של אילוף, וכך הלאה. כמובן שינם מקרים סבוכים שרק אילוף בפנסיון יועיל, וברור שמאלף טוה מודע לחסרונות הפנסיון, ויגבש דרך יעילה להתגבר על כך.. הלקח מכל שאמרתי הוא, כי אם אין מדובר במקרה שרק פנסיון יכול לפתור, תמיד להעדיף אילוף בבית, שפירושו יעוץ והדגמה על ידי המאלף, ותרגול עם הבעלים..
"לרדת בגדול" זו לא דיאטה, מה קורה אחרי שהמנצחים או המנצח חוזרים הביתה? שם אין מאמן כושר, אין משאבים, אין רוח צוות. דיאטה אמיתית היא אורח חיים, רוב הדיאטות הדרסטיות שאינן חלק מאורח החיים הרגיל היומיומי נכשלות כך אילוף כלבך, נתינתו ל"פנסיון אילוף" מחטיאה לעיתים את מטרתה. הכלב אינו חווה ומפנים את לקחי האילוף בסביבתו הטבעית, הסביבה בה יהיה עליו לחיות. יתרה מכך, האילוף אינו נעשה על ידי בעליו, ואפילו ברוב הזמן שלא בנוכחותם. יתכן כי מה שהכלב יזכור מהאילוף, הוא כי עליו לציית למאלף בזמן שנמצאים בפנסיון. לא מזמן ראיתי רועה גרמניה, שאולפה לפקודות הבסיסיות על ידי אחד המאלפים הבכירים בצבא, שלקחהה אליו לשם כך. בסיום ההליך,הוא הדגים את ביצועיה לעיני בעליה הנדהמים והמאושרים.כמובן שהוא לימד בדיוק את הבעלים כיצד ל"שלוט" (לדבריו) בכלבה. בנוכחותו, תירגלו אלה עם כלבתם שצייתה לכל פקודותיהם. חצי שעה לאחר שהמאלף עזב, הכלבה כבר לא חדלה להתייחס לדברי הבעלים. בעקבות זאת הבעלים המיואשים עמדו למסור את כלבתם להסגר העירוני. אילוף צריך להיות חלק בלתי נפרד מהחיים עם הכלב, כמו משחק, זה אמור להיותו בילוי זמן מהנה. כשמאלפים לא צריך לחשוב "הנה, אני מאלף את הכלב", אלא זה חלק מהוויה השגרתית. לסיכום: כל הזמן מאלפים, וכל הזמן לא מאלפים. דוגמא קלאסית, שתסביר: כשבא לך לתת לכלבך צ'ופר, באופן הכי טבעי, אתה קורא לו. יש פקודה. יש ציות. יש תגמול-אילוף. את/ה יכולים ליצור מצבים כאלה: נמשיך עם הדוגמא, כשהכלב מגיע אליך, מבקשים ממנו לשבת, עוד הפנמה של אילוף, וכך הלאה. כמובן שינם מקרים סבוכים שרק אילוף בפנסיון יועיל, וברור שמאלף טוה מודע לחסרונות הפנסיון, ויגבש דרך יעילה להתגבר על כך.. הלקח מכל שאמרתי הוא, כי אם אין מדובר במקרה שרק פנסיון יכול לפתור, תמיד להעדיף אילוף בבית, שפירושו יעוץ והדגמה על ידי המאלף, ותרגול עם הבעלים..
