לַיְלָה מִזְדַּחֵל

טאKילה

New member
לַיְלָה מִזְדַּחֵל

לַיְלָה מִזְדַּחֵל בְּרוּחַ נְכֵאָה חֲשֵׁכָה פְּרוּעַת שֵׂעָר כּוֹמְסָנִית לְיַד גָּדֵר יֻשְּׁבָה דּוּמִיָּה. לְאֵי מִיּ חִצָּהּ שָׁלוּחַ מְמֻקָּד אֶת אֵי מִי בְּרִשְׁתָּהּ לוֹכֶדֶת עַל אֵי מִי מְקוֹנֶנֶת. בְּטֶרֶם יֵצֵא מֵהָעוֹלָם.
לְזֵכֶר שִׁשָּׁה מִילְיוֹן יְהוּדִים שֶׁנִּגְזַר עֲלֵיהֶם לִפְסֹעַ וְלִפְסֹעַ דְּרוּכִים אֶל הַמָּוֶת.
 
השואה לא היתה

. הם היו מוכנים להישבע בהן צדק שהשואה לא היתה ולא נבראה. ואני כתבתי ביומני את הדברים כדלקמן. באלף ארבע מאות שמונים ושלוש לא היתה אינקויזיציה בספרד ואיש לא הוצא להורג. באלף ארבע מאות תשעים ושתיים, קולומבוס לא גילה את אמריקה, ואין אמריקה. באלף שבע מאות תשעים ושלוש לא היתה גליוטינה, ואיש לא נערף. באלף שמונה מאות וחמש עשרה נפוליון לא נוצח בוטרלו והעולם כולו הפך לצרפתי באלף תשע מאות ארבע עשרה לא פרצה מלחמת העולם הראשונה באלף תשע מאות שלושים ותשע לא פרצה מלחמת העולם השניה ובין אלף תשע מאות ארבעים לאלף תשע מאות ארבעים וחמש, לא היתה שואה.
 

טאKילה

New member
הַדֶּרֶךְ

הַדֶּרֶךְ צִנָּה מְהַלֶּכֶת לְאֹרֶךְ הָרְצִיף קְרוֹנוֹת נִמְלְאוּ צַלְמָוֶת. מִבֶּכִי אֶל דֶּחִי בְּדַל יָמִים מִתְכַּלִּים שׁוֹעֶטֶת רַכֶּבֶת לַשָּׁחֹר לַיְלָה אַחֲרוֹן. הַיֶּתֶר שֵׁם וּשְׁאָר לִזְכֹּר לֹא לִשְׁכֹּחַ.
 

izik79

New member
הקור של ורשה

משהו בתוכו אמר, שזו לו דרכו האחרונה. בקושי בן עשר, טרם הבשיל גופו, טהור ליבו הקטן, תמימה נשמתו. אנשים עם מדים אוחזים בידיו הרכות מובילים אותו למסע ממנו כבר לא ישוב שם בקור של ורשה נדדה מחשבתו על אימו האוהבת היא ליוותה אותו, ענד הרגע האחרון יזכור
 

טאKילה

New member
זְעָקָה

ה' צְבָאוֹת קְרָאְתִּיךָ זְעָקָה לִשְׁמֵי שָׁמַיִם מִמַּעֲמַקִּים מִתְּהוֹמִיּוּת וּבַּת-קוֹל לֹא חָזְרָה.
 

izik79

New member
צפירה

עולה הצפירה הנוראה, חודרת כל לב יהודי, ובנגינתה המצמררת, מאחדת את כל הלבבות, לבשר אחד
 
למעלה