כת"ר

אלעד2

New member
אפרופו- הרב אבינר

ראיתי ניתוח של שייקה עליו במדור המפורסמים. הוא תחת מתקפה חריפה במיוחד בתקופה האחרונה, ממש לא בא לי לתת קישור. זה משהו חסר תקדים, וזה בניגוד מוחלט למה שמשתקף בניתוח. חבל. מה אתם אומרים?
 
רשמי בוקר

אדם יסודי, מעמיק, דייקן ומקפיד ומייחס חשיבות לנוסח תואם לכללים. מגבש עמדות עקרוניות בתהליך שיטתי ללא קיצורי דרך. מקדיש מחשבה לניסוח. בעל כושר למידה והטמעה גבוהים, זכרון מעולה וכושר ניתוח סוגיות לעומקן. כושר הסתגלותו לקבלת האחר והשונה - ככה, מה שעלול לגרור לחצים שונים להשבת האחידות והחורגים לתלם. כוחניות באמירה ובפסיקה ויצירת התניות עקרוניות, הלכתיות ואחרות. כלומר, מנקודת מבטו הדברים הנאמרים ונכתבים מחייבים קטנה כגדולה והוא לא גמיש ופרגמאטי להיכנס להבחנות שכאלה. המשמעות היא קשיים וקצרים בדיאלוג ואינטראקציה עם גופים וגורמים בעלי השקפה וגישה אחרים, עד כדי אופציה של כעס וחרם היות שאין זולת האמת והדרך שלו. בקיצור, אדם חיובי וברוך כשרונות אך לא מתאים לייצג את קהלו בדו שיח הקואליציוני ולפעול לגישור קצוות קודם ל "התנתקות" והנה בקפיצה אחת העברנו אותו כברת דרך לאקטואליה של ימינו. אלעד, קצר את זמן התגובה שלך, תודה.
 
רשמי ערב.

בחרתי לשתף אתכם ברשמי ערב על רקע החיפוש האקטואלי אחר סימנים משותפים לאמנים, גאונים ואחרים. מסתבר שיש מאפיינים משותפים לרבים אשר משתייכים לחבורה הרבנית אז והיום. זה מחזיר אותי לרגע לחתימות שצירפו רבנים בזמנו במכתב החרם ( שייקה סרק, מי יכול למצוא ? ) כנגד אותו מסכן שהלך מבחינתם נגד הזרם. אי היכולת לעכל סטיה מהתוואי, הקו והזרם, העקרונות ואורח החיים גוררת בעקבותיה הקצנה, הקשחה, דראסטיות, שחצנות שמתבטאת בכוחנות ואולטימטום שתכליתם הפעלת לחצים במטרה לכופף את רצון הסורר בפני רצון הגורם הסמכותי, הקובע ומכתיב. ניתן לכנות זאת גם אונס קבוצתי בחסות ההלכה. ניתן להמר על כך שבטהרן המוסלמית ימצאו רבים וקיצוניים תחת קטגוריה זו. חשוב לציין, לא כולם כאלה, וכנראה שהרוב אינם כאלה, אבל ישנם רבים כאלה וחשוב להכיר זאת. הללו נבדלים באופי הכוחניות, עד כמה הם מרחיקים לכת עם זאת, עד כמה הדרכים מעודנות חוקיות הלכתיות, או שמא אלימות ברוטאליות ששולחות מכתבי נאצה, חוטפות, מציתות ומחטיפות למי שהגדיש את הסאה על פי קנה המידה שלהם.ויש את מי שמנסים בנועם ובטובות ועוברים בדראסטיות לאיומים ומכות. חשוב לציין שרובם ככולם מעוגנים באמונתם בדרכם ובצורך לפעול בדרכים המוקצנות לא כי הם 'כאלה' אלא הסביבה היא שהרחיקה לכת ולא הותירה להם ברירה. ניקח מרכיב או שנים בכתב וננסה לברר אותם. שימו לב למגמה המשמאילה בסיומי אותיות כגון: ז' "חזיר" צ' "הנציק", כ' ת' "בכתב" ועוד. מצד אחד ההשמאלה משקפת את תחושת האיש שהלך כברת דרך סבירה והוגנת לקראת הסביבה, בהתחשבות, בהגמשות ואילו הקטיעה הגדומה משקפת "לא עוד" - "הגיעו מים עד נפש". ההשמאלה משולה לכבילת היצר והכעס לטובת עידון וסובלימציה והמשך הדיאלוג. הגדם על אף היותו בצד שמאל מדגיש עד כמה קשה לו להרחיב. שיקוף רנטגן ומיפוי עצמות היו מלמדים אותנו ש "הצרה אי משמאילה" לפנינו ( השמטת המגמה הרשומה שמאלה ) אות לכך שהכותב החלטי ונחרץ בקביעת חוקים ותקנות תואמי השקפתו שנועדו להסדיר את הקיום וההתנהגות ומחייבים את כולם - כך תעשו ותנהגו. הסתירה של הרוחב עם הגדם מלמדת אותנו שהנ"ל מרחיב ומקיים דיאלוג כדי להימנע מן הצורך להכתיב את רצונו ודעתו, אך בסופו של דבר מאלץ וכופה זאת באמצעות חרב תלויה של סנקציות כנגד החורגים. הגדם בצד שמאל נועד לחסום סיכונים ואיומים שמקורם חיצוני, בחברה ובגורמים מסוימים בה. הצורך בגדם נועד להציב מיתרס ברור ומחייב שמעבר אליו לא ניתן לקבל, לוותר ולהתפשר. אלא מה, רגישותו היתר שלו לכל מה שמסמל את היפוך עמדתו ורצונו גורמת לו לזהות הרעה, הידרדרות והמשך מצב בלתי נסבל. הוא פועל לחשק בחוקים והגבלות וכאשר גם מכך לא צומחת הישועה ומתוך תחושה של "עם הגב אל הקיר" נדרשת הקשחה, החמרה, אולטימטום, ענישה, חרם, נידוי. מבחינתו הוא נדרש להם באל כרחו ולנוכח מה שמסתמן כהפרת כל הקודים. הגדם חוסם מצבורי זעם ואגרסיה והופך אותו לכוחני ומכתיב בחסות ההלכה, מכוח הסמכות והגיבוי והצורך להגן על העקרונות המקודשים, הדרך הנכונה ועוד. על כן, הגדם משול למיתרס האחרון שהאיש מציב כדי למנוע הצפה של הסכר. ואם גם זה לא יועיל ? מכאן נובעים מעשים קיצוניים, צעדי ייאוש, "תמות נפשי עם פלישתים" שכן מעבר לגדם מצפה החורבן, הקריסה, הצפה והידרדרות שהרסו את כל המפעל החינוכי, את כל מה שהוטמע. הזווית משקפת את עומק האמונה והתעקשות בצידקת המאבק והדרך ואף הצדקה לאמצעים חריגים לנוכח מצב חריג. הניגוד שבין הרחבה כאילו גמישה לבין הגדם מלמדת שהיכולת לדבר על פשרה באמצע והליכה לקראת הצד השני סופה להיכשל, שכן הדרישה שיבואו לקראתו עולה על הנכונות המנטאלית שלו לבוא לקראת הסביבה. עד כאן.
 
אלעד, איפה הניתוח ומה לא מתאים

לדעתך? אגב, המוטו הפוליטי שמופיע בתחתית ההודעות שלך הוא מטריד, וחורג מגבול הטעם הטוב בעיני (למרות שאני יודע שלא אתה ניסחת אותו). אתה יכול לחשוב מה שאתה רוצה על ההתנתקות, אבל להשוות החלטת ממשלה לגיטימית בישראל עם תמיכה של רוב הציבור, למעשה של עמלק, בפרט כאנחנו יודעים מה המשמעות של הצו התורני של "לא תשכח" (למחות את זכרו באופן טוטלי - כולל השמדת נשים וילדים), בעיני זה מעשה שלא ייעשה. גם הקונוטציות הברורות שיש כאן לשואה אינן במקומן.
 
מה עניין ההתנתקות לדם נידה?

אלעד, הסתקרנתי וחיפשתי, אז הנה תקציר האירועים במתכונת של ערך אנציקלופדי, לכל המעוניין. אלה כמובן המריבות הרגילות של העולם הרבני מאז ומתמיד.
 

אלעד2

New member
זה כלום

כפי שכתבתי הוא מצוייר כמפלצת בתחפושת, וזו לא הגזמה.
 

אלעד2

New member
כאן>

מי זה? אני סתם מהרהר על רקע הניתוח שלך בכך שהרב אבינר אליבא דקנאים שמכפישים אותו הוא מפלצת בתחפושת. (לגבי החתימה. אני לא משווה כלום. זה שאני משתמש במילים האלה אומר שאני משווה? קונוטציות לשואה לא תשמע אותי מוציא מפי בשום הקשר גם אם תכוון לי אקדח לרקה. מעבר לכל, מדובר כאן בהבעת כאב עצום, גם זה אסור?)
 

מלי 001

New member
לגבי החתימה של אלעד.

הבחור לא הזכיר באף מילה את המונח עמלק, ולא מצאתי אף רמז לשואה. אז בבקשה, מספיק עם ההתחסדות וצדקנות בנוסח ההיטהרות השמאלנית המסריחה הזאת. יש כאן הבעת כאב עמוקה וזכותו להביע אותה. בפרוטוקול אנחנו נחשבים למדינה דמוקרטית, זה נכון שבמציאות לא. אז מספיק עם סתימת הפיות. תסתמו את הפה.
 

graphein

New member
מצבור אמצעים דמוקרטיים שיסייעו

למלי לנקות צעדים בהתמודדות עם זמירות שלא מנעימות לאוזניה.
 

graphein

New member
vive la petite différence

או אם תרצה, הטון עושה את המוסיקה - שייקה, בהבעת דעתו המנומקת,גם אם נחרצת ולא נעימה למי מהקוראים, לא הפגין אהדה לאמצעים כוחניים כאלה.
 
לסתום את הפה? סתימת פיות? או שמישהו

כאן סתומ/ה? אם לא הבנת, מדובר בנוסח שעושים בו שימוש בציבור מתנגדי ההתנתקות (אפילו הוציא לוח שנה עם זה), והוא פראפרזה ל"זכור את אשר עשה לך עמלק".
 
זה מתחיל להיות מעניין.

נניח לרגע לכבוד הרב אבל מה בנוגע אליה? עד כמה היא יכולה להיות תמימה, או מה עוד צריך לקרות כדי שהיא תבין מה קרה כאן ? מה שברור, שאין סבה לפקפק בכנותה ואמינותה.
 
למעלה