כת"ר

[אודי בן יעקב]

אלעד שלום.

קראתי בעניין אז והיום את מה שנכתב לגביו ובהתחשב בתנאים ובאוריינטציה של הניתוח התיאור מקובל עלי והאיר היבטים ייחודיים באישיותו. לא סביר בעיני שהיו עולים ככה באקראי נתונים נוספים, נקרא להם "מדאיגים". אף אני עברתי על הכתב ולא זכור לי שנדלקו אצלי נוריות של "מפלצת". ראיתי התנגשות, מאבק פה ושם אך לא מעבר לכך וגם לא התעמקתי בכך, כאמור, מתוך טבעם של הניתוחים כאן, תכליתם ופרק הזמן שמוקדש לכך. כעת, הפוקוס השתנה ואכן ניתן לראות אי אילו דברים מטרידים שזוהו לא מזמן אצל מישהו אחר, מפורסם לא פחות. ההבחנות הרלוונטיות מצויות באזור העלי ובמקרים רבים ההבחנה בין דילמות ערכיות, הקצנה/התמתנות לבין מסר ערכי מודגש שהוא בעצם מזויף איננה פשוטה כלל ועיקר. גם במקרים של בדיקה יסודית ולפי כל התנאים התשובה לא פשוטה והדיוק מחייב המון ניסיון וזהירות. אי לכך הייתי נדהם לו כן היה עולה מישהו, ויהיה מנוסה ומיומן ככל שיהיה, ככה באקראי על צירוף שכזה, בתנאים שכאלה. מה שחשוב הוא שלו ילמדו כולם את המקרה של המפורסם הקודם וזה הנוכחי יש סיכוי שבבדיקה ממשית אמיתית 'יעלו' על המקרה השלישי.

 

[שייקה לנדאו]

אודי, למי אתה מתכוון

בכל אופן, מלבד ילדותיות מסויימת (אבל צריך לראות את כתב ידו הצרפתי - עברית אינה שפת האם שלו) ועירוב של תחכום ונאיביות, אינני מוצא בכתב סימנים של אי יושר, של ערכיות מזוייפת או של התכונות המפלצתיות שמנסים לייחס לו. הנה למשל כתב היד של אחד ממשמיציו הבולטים, הרב יעקב יוסף, בנו של הרב עובדיה יוסף. מה אתם אומרים?

 

[אודי בן יעקב]

אני מתכוון אליו ונוטה להסכים עם

האמירות שמייחסות לו חולשות שכאלה ומציעות להסתייג ממנו. יתכן שמתנגדיו לא ניחנו בעידון וטאקט ונכנסו גם יריבויות ואינטרסים, אך לגופו של ענין, וזה העיקר, אני שותף לדעתם. אינני יכול להסכים עם העמדה שמייחסת למעשיו תמימות, נהפוך הוא.

 

[שייקה לנדאו]

אודי, האם תוכל להתייחס גרפולוגית?

הכתבים שלו מעניינים, והפרשנות כאן לא קלה. גם העובדה שזו לא שפת האם שלו מחייבת זהירות.

 

[שייקה לנדאו]

על הרב אבינר והפרשיה הכרוכה בשמו

כפי שניתן לראות, הפרשיה נסגרה ע"י הפרקליטות עקב חוסר אשמה. גם המתלוננות נגדו לא האשימו אותו בשום מעשה פלילי, אלא בהתנהגות מניפולטיבית שאינה הולמת רב. הן טענו שהוא יצר אינטימיות לא כשרה, וזה כבר בעיני המתבונן, מה שמקשה מאד להכריע עם מי הצדק.

 

[שייקה לנדאו]

אני מוצא עכשיו שהפרקליטות קבעה

שמדובר בתלונות סרק, וכך גם הפסיכיאטר פרופ' נתי לאור (כמדומני שנתי לאור עצמו למד זמן קצר בישיבת מרכז הרב בירושלים. למדתי אצלו פעם סמינריון באוני' ת"א שעסק בהיבטים הפסיכולוגיים והפילוסופיים של החוויה הדתית).

 

[אודי בן יעקב]

בהחלט מרתק לדון בכך על פי הפרמטרים

שמוכרים לנו, "מעניין" אך פחות רלוונטי מה קבעה הפרקליטות כפי שיהיה מעניין וגם פחות רלוונטי מה ייקבע בעניינו של למשל חנן גולדלבלט. ציטוט מעניין ממה שהבאת להלן: "מקדיש עצמו להענקת סעד לאנשים ולנשים במצוקה, בכוונות טהורות וללא תמורה". אכן, הדימוי העצמי של האיש בתחום הערכי מצפוני, בהתאמה לאזור העלי המזדקר שלו הוא גבוה, מתוח ומדובק ברף הגבוה אות לשכנוע פנימי של האיש, גם לנוכח טענות ופקפוקים מצד הסביבה, שכוונותיו טהורות, שיקוליו עניינים, רצונו לסייע ולתמוך, מסירותו, מחויבותו הטוטאלית, רגש האחריות והדאגה שמנחה אותו והדגשים הערכיים שקרובים ללבו ( עזרה הדדית, ערכי משפחה, טובת הילדים ). מבחינה זו, אין מדובר בהכחשה צינית של אדם שמודע לפער בין הרף הערכי המודגם לבין מעשיו הנלוזים ובכל זאת מעמיד פנים ומכחיש במטרה להיחלץ ממצוקה. עד כדי כך הדימוי הערכי/מקצועי עשוי להיות כרוך בשכנוע פנימי רב שגם לנוכח מעשים שאינם מתיישבים עם היומרה הזו יהיו בפיו נימוקים הגיוניים סבירים בעיניו. כגון: הסיטואציה והמקרה שלפניו ייודי/מורכב/בעייתי/רגיש ולכן אילוץ/חייב אותו לעשות שימוש באמצעים שגם הוא לא מתלהב ותומך בהם, אך במקרה זה לא היתה ברירה. זו תחבולת נפש פשוטה שמאפשרת לו להמשיך ולהיאחז בדימוי העצמי כנגד מקטרגים. ובכל זאת, זה שהאדם מאמין בצידקת דרכו וכוונותיו, משוכנע שכוונותיו טהורות וכנות לסייע ( במציאת עבודה, הקלת מצוקה, סידור נוח, המלצה, תראפיה ועוד ) עדין לא מונע מאיתנו לשפוט ולראות בכך הפרה וחריגה מנהלים/אתיקה/חריגה/ - על פי קנה מידה מאוזן. נניח שפלוני בביטוח הלאומי מעוניין באהדתה של הגברת ומסדר לה תנאים נוחים בתקווה שהיא תהיה נחמדה כלפיו. בעינינו הוא הפר אמונים, שקל והחליט שלא לפי קריטריונים, חרג מנהלים ונתן העדפה פסולה מתוך מניעים צרים. ובעיניו ? הוא עשוי לגמד בעיני עצמו את החומרה והשיבוש האתי ולהסביר שפעל מתוך הדהות, רגישות, מצפון, רצון לסייע וכד' ולכן, נפל פגם במעשיו אך הכוונה היתה טהורה. במקרים שכאלה ההזדקרות העלית המתוחה פועלת על תקן של שלילת הטענה על זיקה בין התנהגותו לבין מניעים צרים ומתעקשת שהכול כנה, טהור, מתוך עקרונות ומחויבות. מתוך מחויבות למנוע הסתבכות של מטופלת ניתן להצדיק גם הצטרפות אליה לשלושה ימים בסיני בשקי שינה. אחידות הגדם וסדירות צורנית היא שמקנה לדבר משמעות של חסימה, מניעת התחברות למאפייני פנים ופערי חוץ פנים. בעצם, מדובר בהנעה אטית, בזווית כתיבה חדה ( באיזור העלי ) וכבר היה מי שציין מרכיבים שכאלה כ: חוסר כנות, אין תוכו כברו, מגמות נסתרות של אנוכיות וניצול. העובדה שלפנינו חסימה מלמדת שההתחברות למה שמתחת לחסימה מתקיימת בתחבולה נפשית, בעקיפין, סחור סחור ו 'בדלת האחורית'. הסדירות מדגישה את תוקפו והמשכיותם של העקרון והמחויבות להמשך ליווי וטיפול, עזרה במציאת עבודה, ומדגישה כלפי חוץ שההבטחות שניתנו אינן כלאחר יד, לעשות רושם, אלא יש מאחוריהן התכוונות רצינית, אמינה. במקרים רבים יש לפנינו דרגות של הטעייה והולכת שולל כאשר הנ"ל מבטיח דברים מתוך ידיעה וודאית שלא יוכל לקיים זאת. המקרים הגבוליים אך לא בהכרח הפחות חמורים אלה המקרים שבהם היא מתכחש ליסוד השלילי/מגונה/פלילי במעשהו ובכל זאת, לדעת רבים קיים יסוד שכזה. במקרים שכאלה האיש יכול להיות מופתע, לא מבין מה עושים עניין, מה רוצים ממנו? מה סה"כ עשה ? ( דודו ? ) ובעצם מדגים בזה את הנמיכות ערכית שמסתתרת כל כך טוב מאחורי הגביהה המזדקרת. כל כך טוב שגם הוא לא רואה מה יש מתחת.

 

[אודי בן יעקב]

הסברון קטנטן

"שלילת הטענה על זיקה בין התנהגותו לבין מניעים צרים" מרכיב שכיח למדי אצלי מי שמונעים מתוך שיקולים ומניעים צרים ומתחשבים בהם לפני שיקולי הכלל והציבור, טובת העניין ועוד. אלה מכחישים זיקה בין ההחלטות והמהלכים שנקטו במסגרת תפקידם, ולטובת הנושא, לבין זיקה של רייטינג, פופולריות, שיפור סיכויי היבחרות ותמורה כלכלית. ההכחשה יכולה גם להתייחס לעיתוי, בפיהם: העיתוי מקרי, כעת זה רלוונטי ועוד ולא בגלל שבדיוק עכשיו, בזירה אחרת מתרחשים דברים שהוא מעוניין במעשיו שלו להשפיע עליהם. פלוני מזרז חקיקה מתוך שהמצב החמיר ( עקרונות ודאגה לכלל ) וחלילה לא כדי למצוא חן בעיני אותו קהל שמחר עתיד לבחור אותו.

 

[אלעד2]

1. כתב ברור של הרב

 

[אלעד2]

2. תגובה עקיפה שלו למאורעות

רב צפוני שלמה אבינר | ל תשרי התשס"ו - "דרינג!" אני פותח את הדלת. מולי עומד איש עם הופעה מרשימה וסימפטית, שמיד שובה את לבי. חולצה לבנה, כיפה גדולה של שבת, זקן עבות, חיוך רחב. ממש דומה לי כשהייתי תלמיד ישיבה. - שלום, מי כבודו? צפוני. הרב צפוני. - לכבוד הוא לי, אנא, ייכנס ויישב. האורח פותח תיק עם ניירות. פשוט מאד, באתי לעזור לך, לייעץ לך. - במה זכיתי? אני מחבב אותך עוד מזמן שלמדנו יחד בישיבה. לא זוכר?... לא חשוב. נתחיל בקרוב לך. אשתך היקרה. באמת, בת זוג נפלאה, אבל הנקודה הרגישה אצלה, זו הצניעות. - נאנחתי כן, המשיך הרב צפוני, העולם עומד על הצניעות ונהרס בגלל חוסר צניעות. ודאי שמת לב שכיסוי הראש שלה אינו בדיוק כשר. למה אינך מעיר לה? - הערתי, היא נעלבה והתכנסה בתוך עצמה. אז מה? זו חובתך. נשים – צריך להחזיק אותן חזק. זו אחריותך. אל תוותר! אם תוותר, היא תמשיך להידרדר הלאה. - כן... נדמה לי שזה מה שקורה. אתה רואה שאני צודק. עמוד על שלך. נשים הן חלשות. צריך תקיפות ולא חיוכים. - באמת היססתי לומר לה, טוב שאתה מעודד אותי. ואם כבר חיוכים לנשים אז לא בזירה הזאת. מכיר את פנינה ברגר? - כן. מהעבודה שלי. אשה צעירה מסכנה... עליך לעודד אותה ולחזק אותה. קשה לה בחיי הנישואין. - דיברתי אתה פעם. היא שפכה לבה. אך הפסקתי. זה לא צנוע. מה זה קשור לצניעות? הרי זו לא שיחה סתם! זה לשם שמים. חסד. עולם חסד ייבנה. זה המקום לשיחת נפש! - כך הרגשתי אבל לא העזתי. לכן באתי. - אך מניין לך כל הפרטים האישיים האלו עלי? באמת אינך יודע? אמר בחיוך מסתורי ומשועשע. - אבל נמשיך, נושא לא פחות חשוב עומד לפניך: הוריך. גם כלפיהם אתה רכרוכי מדי. הרי אתה אוכל בבית רק כשר למהדרין. אז למה אצלם אתה מתפשר ואוכל הכל בלי למצמץ? - זה כשר... כשר... כשר... אתה יודע מה זו כשרות. אמור בנחישות: אם זה לא מהדרין, אנו לא באים אליכם. נקודה. לא ייעלבו. יעריכו אותך על עמדותיך. ואם ייעלבו, זו הבעיה שלהם. אתה עושה להם טובה, ועליהם להודות לך מכל הלב. כיבוד אב ואם לא דוחה שבת ולא כשרות. - אתה צודק. אני רכרוכי. כן, זו הבעיה שלנו, הלאומים דתיים. אנחנו חפיפניקים, ולא מעיזים לומר בקול רם: "התורה מעל הכל!" - אבל, סליחה עוד פעם, מניין לך כל זה עלי? אמרתי לך. למדנו יחד בישיבה. - ממש לא שמתי לב. על כל פנים, אני מאד מעריך את עזרתך. אגיד לך את האמת, כשמעירים לי הערות, אני נפגע ומתקומם. אבל אתה יודע לדבר כל כך בעדינות. אל תטעה בי. כשצריך, אני מאד תקיף ויש לי פרצוף אחר לגמרי! יש לי שבע התגלמויות... - מה זה הסיפור המיסטי הזה... שום מיסטיקה! פשוט מאד, את תפקידי אני ממלא בצורות שונות. אתך אפשר לדבר בעדינות וזה ממש תענוג. אני מודה לך על המחמאה. אתה כל כך מבין אותי, לפניי ולפנים. גם כשנכנסת ביחידות לראש הישיבה, הייתי שם. כל מה שלמדת גם אני למדתי. - אנא ממך חדל לדבר אתי בחידות, באמת מי אתה? באמת אינך מכיר אותי?! נצנוץ שטני ריצד בעיניו. אני היצר הרע שלך! - אתה?! אבל אתה נראה כה עדין, כה חכם, כה צדיק?! בדיוק! זו החכמה! אני היצר הרע הצפון בך והמתחפש ליצר טוב. לכן אני נקרא צפוני. הרב צפוני. היה ברע! כל רע לך! * * * "וארחיק את הצפוני – שצפון ועומד בלבו של אדם" (סוכה נב, א). "סוג זה של יצר הרע קיים אצל אנשים צדיקים, חסידים וקנאים והוא היותר מסוכן. זהו יצר הרע שבא במסווה, הוא צפון, וכאילו בא במחתרת, הוא מצפין את עצמו ועושה את העברות היותר נוראות לשם שמים. כגון לשון הרע, ביזוי תלמידי חכמים ומחלוקת" (רבנו הרב צבי יהודה, שיחות על מסילת ישרים פ"ה סע' 4, חוברת עמ' 132. ועיין שיחות רבנו דברים 474. ערוך לנר על סוכות, שם. שו"ת משיב דבר ח"ג ס"י). [המאמר יפורסם גם בעלון "באהבה ואמונה"]

 

[dafna yalon]

אלעד, ידוע לך

באיזה יד הוא כותב? תודה על הדגימה המשופרת. דפנה

 

[אלעד2]

לא אין לי מושג

 

[שייקה לנדאו]

פרטים פיקנטיים על הסכסוך

ושיעורים שונים של הרב אבינר.