חוש הומור זה נושא רחב ומורכב מכדי
שניתן להסבירו בקצרה. אגב, יש הרבה אנשים שמנסים להוכיח שיש להם חוש הומור ויודעים לצחוק, אך נסה להתבדח על חשבונם ותראה את התגובה. יש אנשים שחוש ההומור שלהם מתנקז יותר בדמות החצונית הנשקפת מ 'חלון הראוה' של אישיותם, ובעיקר ביסודות של הקמר המורחב, הגבוה והבלתי אחיד. אצל אלה חוש ההומור מרכך, מסווה ומתבל מגמתיות, דעות קדומות, שוביניזם, גזענות, מתיחות, רשעות והתבייתות ממוקדת שלא שוכחת לרגע את תכליתה, בנימה חייכנית, מתענינת, משועשעת, מקיימת שיחה סתמית לא מחייבת, זורמת עם האחר על גל של צחוקים ופיקנטריה, כאילו חווה ונהנה כל רגע. זה 'משדר' בין היתר שאדם זה פתוח להומור, קליל, זורם, לא 'עושה ענין' - ולא משנה כרגע עד כמה ההומור מעוגן במסיכה שעל הדמות ומה בדיוק מיסתתר מתחת. בכתב זה יד עדויות לכך.