קופנהגן
ציטוט:"לקופנהגן יש "תוכנית אצבע" שהתקבלה כבר בשנת 1947 ,במסגרתה יש לשמור בין "מסדרונות האצבע" על שטחים פתוחים וירוקים, בעוד האזורים המיושבים ייושבו בצפיפות ותהיה להם גישה נוחה ושרות של תחבורה ציבורית, רכיבה על אופניים והליכה"
היכולת להקים תחבורה ציבורית מוצלחת גוברת בעיר כמו קופנהגן שאין בה איים וניתן לעשות קווים ישרים לעומת גוש דן שהרבה קוים צריכים להיות מה שקוראים פה "ספגטי"
המילה הנכונה היא לא סתירה אלא מתח. אפשר לחשוב על רחוב שיש בו גם כביש חלק וגם מדרכה רחבה. לדוגמא (עמודים 13 ו15).
דרך נמיר היא דוגמא מעולה לידידותיות יתר לרכבים על חשבון הולכי הרגל והאופניים. ניתן לצמצם אותה ועדיין היא תל אביב תהיה ידידותית מספיק לרכבים.
קופנהגןיופי- אז עכשיו חזרת לסיסמאות ויפה שלא שכחת לסתור את עצמך.
אתה ממשיך לזרוק את הסיסמא "פיזור נכון של האוכלוסיה" ולא נותן שום דוגמאות שתומכות בטענה שזאת אם כל הבעיות. שוב אני שואל- האם קיימת עיר כלשהי בעולם שסבלה מפקקים ויום אחד הממשלה "פיזרה נכון את האוכלוסיה" והבעיה נפתרה? כל עוד אתה לא מביא דוגמה קונקרטית- באותה המידה אתה יכול לטעון שצריך להיפטר מחתולי הרחוב והפקקים יעלמו מעצמם.
ידידותיות להולכי רגל ולרוכבי אופניים סותרת ידידותיות לכלי רכב. כבישים שמאפשרים לכלי רכב רבים להגיע במהירות ממקום למקום הם בהכרח לא ידידותיים להולכי רגל ולרוכבי אופניים (נתיבי איילון, דרך בגין, דרך נמיר), ורחובות שבהם הולכי רגל יכולים ללכת בנוחות ורוכבי אופניים יכולים לנסוע בלי לחשוש שהם ידרסו הם בהכרח פחות "ידידותיים" לכלי רכב (שדרות רוטשילד למשל).
 
1. ומתי אמרתי שלא?
ציטוט:"לקופנהגן יש "תוכנית אצבע" שהתקבלה כבר בשנת 1947 ,במסגרתה יש לשמור בין "מסדרונות האצבע" על שטחים פתוחים וירוקים, בעוד האזורים המיושבים ייושבו בצפיפות ותהיה להם גישה נוחה ושרות של תחבורה ציבורית, רכיבה על אופניים והליכה"
היכולת להקים תחבורה ציבורית מוצלחת גוברת בעיר כמו קופנהגן שאין בה איים וניתן לעשות קווים ישרים לעומת גוש דן שהרבה קוים צריכים להיות מה שקוראים פה "ספגטי"
המילה הנכונה היא לא סתירה אלא מתח. אפשר לחשוב על רחוב שיש בו גם כביש חלק וגם מדרכה רחבה. לדוגמא (עמודים 13 ו15).
דרך נמיר היא דוגמא מעולה לידידותיות יתר לרכבים על חשבון הולכי הרגל והאופניים. ניתן לצמצם אותה ועדיין היא תל אביב תהיה ידידותית מספיק לרכבים.