ושוב בכיוון
א. לא הכחשתי שניסיון הוא חשוב ומשפיע. מעולם לא אמרתי אחרת. מה שאמרתי, הוא שלנסות ולהעלות את זה בכוח מביא רק את התגובה ההפוכה מהרצויה. פשוט כי זה מרגיז. אתה לא אומר לבן אדם שאתה טוב יותר ממנו או יודע יותר ממנו. זה עניין של טאקט - אני יותר מוסמך ממכן בכל מה שנוגע לבניית אתרים, למשל, אבל אם נכנס לדיון, אני לא אבוא ואגיד "עזבו, אני יודע יותר טוב ממכן, יש לי יותר נסיון". ב. אני לא משוכנע בוודאות מוחלטת. אני מכיר בכך שקיים סיכוי לא רע שזה מה שיקרה (בניגוד ללהתכחש לכך שזה אי פעם יקרה). כל ההדגשים ששמתי בהודעה על העניין בא בגלל שאני מסביר בפעם השישית ובפירוט רב למה אני מתייחס לבעיה בכלל. אני יודע שיש אירועים חריגים, אבל אל תשכחי שבשביל שהאירועים האלה יהיו חריגים, צריך הרבה אירועים 'רגילים' כדי לעשות מהם מיוחדים
ג. כי אם אשת חלומותיי תהיה מינית - אני לא אוותר בגלל הסיבה הזאת. ד. קודם כל, אני לא 'מכין' את עצמי לסיטואציה. מה שאמרתי (בניסוחים שונים לאורך הודעות שונות) זה ש*אם* זה יקרה - אז זה מצב די מייאש. ואני כן רואה איך זה יכול לקרות. אני לא אומר שזה מה שיקרה. אני לא אומר שאין לי בחירה. אני לא אומר שאני לא אכוון את החיפושים שלי כלפי מציאת מישהי א-מינית - כי אני כן. אני רק אומר שזה אפשרי ולא מחוץ לגדר המציאות, שזאת שארצה להיות איתה בסופו של דבר תהיה מינית. אולי הבעיה שלי הייתה באיך שהתבטאתי עד כה, אבל עד ההודעה האחרונה הזאת - שתיכן העברתן את הרושם שאתן בכלל לא מתייחסות למה שדיברתי עליו. כאילו 'נתפסתן על קטנות' שאמרתי כדי לנסות להעביר דוגמא, וכל פעם זה התדרדר כמו כדור שלג, ונוצר המצב המתסכל שכבר ציינתי שאתן כאילו מנסות ללמד אותי משהו שאני כבר יודע. אני יודע, ומבין ומאמין שיש לי בחירה. אני יודע שאם אני אחשוב שבת זוגי תהיה מינית - יותר סביר שהיא באמת תהיה כזאת. אני יודע שאני לא צריך לספר על חיי הזוגיות הפרטיים שלי לכל מי שאי פעם הכרתי. אבל זאת לא הייתה הנקודה. הנקודה היא שלמרות שיש לי בחירה, החיים מתגלגלים כמו שהם רוצים (כמו שאת אמרת). למרות שאני לא רוצה בת זוג מינית - יכול להיות שעדיין תהיה לי אחת כזאת. נכון שאני לא צריך לספר על חיי הזוגיות שלי לכל העולם - אבל אני כן ארצה לספר את זה לאנשים שקרובים אליי, כדי שיעזרו לי לעבור את המצב הקשה הזה. נכון שחברים אמיתיים לא יסקלו אותי באבנים על דבר כזה - אבל הם כן ינסו לשכנע אותי שזה לא טוב בשבילי, כי אני מאמין שרובם יאמינו שזה לא הדבר הכי טוב בשבילי, כי אני ראיתי את התגובות לפתרון הנ"ל בכתבה ואני יכול לראות את החברים הטובים שלי חושבים באופן דומה (ולא לרמוז בכך שהם יגידו לי בפנים שאני סמרטוט). אז כן - יש פה הרבה "אם" ו"אני חושב" ו"אני מאמין". אני לא מנסה להתמודד עם הסיטואציה ההיפותטית הזאת כבר עכשיו כי אני לא חושב שאני צריך. רק ניסיתי לחלוק עם הפורום את העובדה שעצם המחשבה הזאת מייאשת אותי. וזה הכל. אני יודע שכל מה שכתבתם פה זה מאהבה ורצון לעזור (ואפילו אמרתי את זה. פעמיים.), ואני כן מסתכל על מה שאתן כותבות בעיניים פתוחות ומנסה להקשיב - בעיקר כי אני מעריך את הדעה של שתיכן, כי שתיכן הראיתן לי שאתן בחורות נפלאות וטובות לב עם הרבה ניסיון וחוכמת חיים (ואתן לא צריכות להגיד לי את זה!). אם זה היה נכתב על ידי מישהו אחר - הייתי מוותר הרבה קודם לכן וזורק דברים על דברים אחרים. אבל בגלל שידעתי שאתן באות מכוונות טובות, ואיך שראיתי את זה פשוט לא הבנתן את המקום שממנו באתי, הרגשתי את הצורך להסביר. כמו שאומר לואיס בלאק: בבלבלבלבלבל.
א. לא הכחשתי שניסיון הוא חשוב ומשפיע. מעולם לא אמרתי אחרת. מה שאמרתי, הוא שלנסות ולהעלות את זה בכוח מביא רק את התגובה ההפוכה מהרצויה. פשוט כי זה מרגיז. אתה לא אומר לבן אדם שאתה טוב יותר ממנו או יודע יותר ממנו. זה עניין של טאקט - אני יותר מוסמך ממכן בכל מה שנוגע לבניית אתרים, למשל, אבל אם נכנס לדיון, אני לא אבוא ואגיד "עזבו, אני יודע יותר טוב ממכן, יש לי יותר נסיון". ב. אני לא משוכנע בוודאות מוחלטת. אני מכיר בכך שקיים סיכוי לא רע שזה מה שיקרה (בניגוד ללהתכחש לכך שזה אי פעם יקרה). כל ההדגשים ששמתי בהודעה על העניין בא בגלל שאני מסביר בפעם השישית ובפירוט רב למה אני מתייחס לבעיה בכלל. אני יודע שיש אירועים חריגים, אבל אל תשכחי שבשביל שהאירועים האלה יהיו חריגים, צריך הרבה אירועים 'רגילים' כדי לעשות מהם מיוחדים
