מירב מהרהרת
New member
כשפרק ב' פגש את פרק א'
שלום לכולם, אני פרק א' - נעים מאד
כרווקה בת 31, הרבה מהאנשים (ליתר דיוק, גברים) אותם אני פגשתי, פוגשת, אפגוש הם גרושים (עם ובלי). יש את הזרם שמאמין שרווקה צריכה לצאת רק עם רווקים וכנ"ל לגבי גרושים, ויש את הזרם שאומר שבני אדם הם בני אדם ואחר כך כל ביתר, לא משנה מה הסטטוס. אני מהזרם שאומר שעד שלא אחווה על בשרי, לא אגבש דעה. אני מהזרם שזורם ומאמין בבני אדם. אבל כאן מתעוררות כל מיני שאלות, שלצורך כך הגעתי אליכם (חלקן מנסיון קודם ,חלקן נרקחו במוחי)
הרבה דברים שבקשר בין רווק לרווקה טיפוסי, לא עולים, מתעוררים, מתגלים ומדוברים... מקבלים חיים בקשר עם פרק ב'. השאלה איך מתמודדים עם הדברים הללו, האם מדברים על זה, לא מדברים..... אם אני בפרק א' שלי, אז החלום של חתונה לבנה וגדולה טרם מומש. ידוע שהרבה אנשים מסתפקים בחלום לבן פעם אחת בחייהם, במיוחד אם הפעם הזו לא שרדה והם סיימו על מדרגות הרבנות. זו שאלה ששייכת למערכת יחסים בשלבים מתקדמים, אבל כאן... לדבר על זה, לא לדבר על זה? גבר גרוש יודע אם הוא רוצה חתונה לבנה נוספת מראש או שדעתו תשתנה בהתאם לסיטואציה? אפשר לדעת דבר כזה? ואם הוא גרוש +, האם לשאול על ילדים זה לא הדבר הכי אבסורד שיכול להיות? פרק ב' מגיע עם תובנות שלי לעולם לא תהיינה (לפחות לא בזמן של פרק א'). ראיה שונה על החיים, בעיקר על זוגיות ואהבה. פרק ב' "חכם" יותר, יודע בדיוק מה לעשות ולא לעשו ואיך להמנע מהטעות בפעם הקודמת (לפעמים יודע). שלב ההכרות, הגישוש הראשוני של פרק א' מול ב' טובעני ותובעני הרבה יותר. עד כמה זה אמור להיות מובן ומקובל על ידי? אם הזוגיות התפרקה בגלל סקס גרוע, האם עליי להיות חשופה לתחקירים בנושא כי הוא מפחד לחזור על הטעות? האם השילוב הזה של פרק א' ופרק ב' אכן מצליח? לפעמים נראה לי הכי טבעי, לפעמים נראה לי משימה בלתי אפשרית. על כל הקשיים שיש בהכרות חדשה, להכניס אדם לחייך, נוספים רבדים שלמים שבאים בצורה מובנית שמדובר בגרוש. אם יש לו ילדים, על אחת כמה וכמה. יש לי עוד מליון שאלות, מי שמכיר אותי יודע שאם אני פותחת ת'פה, אני לא סוגרת... אז אני אפסיק
הכוונה אני חושבת הובהרה... איך אתם מתמודדים עם פגישות עם פרק א' האם אתם בעד/נגד מה קורה שם ואיך מתאמים ציפיות ומצמצמים פערים וכו', וכו', וכו' תודה לכם וחג שמח
שלום לכולם, אני פרק א' - נעים מאד