קרני המקורית
New member
כשנסגרת דלת
"כשנסגרת דלת נפתח חלון" - את המשפט הזה שמעתי המון פעמים בחיי. אני חושבת שאף פעם לא הצלחתי ממש להבין אותו לעומק. עד השנה. עוד מעט ממש (ענין של ימים) אוכל לומר - עברה לה כבר שנה. שנה מאז היום ההוא, שבו החלטנו שהזוגיות שלנו נגמרה. לא יודעת אם יש מי מכם שזוכר את השירשורים הראשונים שלי כאן בפורום (כן, לא היתי פה הרבה זמן) - שירשורים כואבים, טעונים, גדושי רגש, מלאי עצמה. הדבר הראשון שאמרו לי אז: תני לזמן לעשות את שלו. תשקיעי בך, עזבי אותו - תני מקום לעצמך. אז כמו ילדה טובה, הקשבתי לאחרים (במקרה הזה) ובמחצית השניה של השנה הזו הזדקפתי, הרמתי ראש ומצאתי שוב את עצמי. מצאתי שוב את האושר הזה, את הביטחון במי שאני ובמה שאני. והיום הגעתי לשיא. אולי שיא השיאים. עזבתי את מקום עבודתי אחרי 7 שנים. לא כי היה לי רע, לא כי נמאס. פשוט כי הציעו לי הצעה מפתה. הצעה שכל חיי חלמתי עליה. הצעה שלפני שנה הייתי פוחדת לקבל. עכשיו כבר לא. אז במקרה שלי = "כשדלת נסגרת - נפתחים אלף חלונות"... תודה לכל אחד מכם שהיה חלק מהתהליך הזה
"כשנסגרת דלת נפתח חלון" - את המשפט הזה שמעתי המון פעמים בחיי. אני חושבת שאף פעם לא הצלחתי ממש להבין אותו לעומק. עד השנה. עוד מעט ממש (ענין של ימים) אוכל לומר - עברה לה כבר שנה. שנה מאז היום ההוא, שבו החלטנו שהזוגיות שלנו נגמרה. לא יודעת אם יש מי מכם שזוכר את השירשורים הראשונים שלי כאן בפורום (כן, לא היתי פה הרבה זמן) - שירשורים כואבים, טעונים, גדושי רגש, מלאי עצמה. הדבר הראשון שאמרו לי אז: תני לזמן לעשות את שלו. תשקיעי בך, עזבי אותו - תני מקום לעצמך. אז כמו ילדה טובה, הקשבתי לאחרים (במקרה הזה) ובמחצית השניה של השנה הזו הזדקפתי, הרמתי ראש ומצאתי שוב את עצמי. מצאתי שוב את האושר הזה, את הביטחון במי שאני ובמה שאני. והיום הגעתי לשיא. אולי שיא השיאים. עזבתי את מקום עבודתי אחרי 7 שנים. לא כי היה לי רע, לא כי נמאס. פשוט כי הציעו לי הצעה מפתה. הצעה שכל חיי חלמתי עליה. הצעה שלפני שנה הייתי פוחדת לקבל. עכשיו כבר לא. אז במקרה שלי = "כשדלת נסגרת - נפתחים אלף חלונות"... תודה לכל אחד מכם שהיה חלק מהתהליך הזה
