כשוך הסערה אשוב לנמל הבית האם עוד יעמוד שם אותו רציף ישן ? עצוב ומפויס אביט אחור בלי זעם ורק צביטה קטנה בלב המעומם עיני שוב לא אשא אלי כוכב מרום כי אם יביטו מטה ללא חלום רק מנגינה מוצנעת תמשיך לזרום בלב תנצור רגע של מתק בימים של כאב . ו.....לא לשאול שאלות בבקשה.
כשוך הסערה תפליג לדרכה לא מתנדנדת בין הגלים חזקה ויציבה שמש תאיר את יומה ירח יעטוף את לילה גלים יחבקו את גופה רוח תלטף שערה בעת ברק ורעם יסער ליבה עיניה יספרו על העצב שבליבה...
אזכור כל החלומות שיקחוני הביתה, האור על המיים וחלקת האבנים. אני קוראת לך רגליים יחפות עוברות דרכי, שינויים יגיעו צבעים יתחלפו. טיפות המים כבר התיבשו, לא אלך למדבר למצוא אותך. חוזרת הביתה.
