כשהעולם נעצר מבחינתך...

כשהעולם נעצר מבחינתך...

השבוע הייתי מקורקעת מרבית השבוע למיטה בגלל שפעת מאוד קשה שעדיין בעוכריי, אבל לפחות אני מתחילה לתפקד ולזוז מהמיטה קצת והרגשתי ממש תקועה, כאילו העולם המשיך- יונתן היה בצבא מן הסתם, החברות שלי היו בלימודים ועבדו, ההורים שלי עבדו וכו', אבל מבחינתי הדבר היחיד שיכלתי לעשות היה רק לשכב ואפילו לא היה לי כוחות לראות טלויזיה, שתבינו עד כמה המצב היה נוראי... מה אתן עושות כשאתן מרגישות תקועות במצב מסוים שלא תלוי בכן והעולם נמשך אצל האחרים אבל נתקע אצלכם למשל כשאתן ממש חולות ונשארות בבית
 

טל30י

New member
אני...

עכשיו בדיוק בתקופה כזאת שבה אני מחלימה בבית. אני מרגישה שזה משהו שצריך להיות, זה תקופה שהגוף או הנפש או שניהם צריכים אותה כדי שמשהו אחר יתרחש, אולי לא אראה את זה עכשיו אבל זה תהליך. בעיניי, זה נעים להתנתק קצת, להוריד הילוך, ואז לצאת מחדש החוצה בכוחות מחודשים ובמרץ. זה נראה לי גם קשור למקום של מחזוריות ומעגליות, כי הרי אנחנו מושפעים מכ"כ הרבה דברים: מהירח, מההורמונים (אני כרגע דוגמא מצויינת למה שהורמונים עושים..), מהמצב במדינה, בעולם, מהאבולוציה של הקיום, התודעה, הרוח ועוד.. טוב קצת השתפכתי..יש כאן בעיני מקום של עצירה שמובילה למחשבה על שינוי או מובילה לזוית חשיבה טיפה שונה. בד"כ שיש לי שפעת אני מרגישה כאילו הייתי בסוג של "קומה" ולא קרה כלום, אבל בפנים גם אם משהו קצת פועם וזז זה תמיד לטובה. אז שתהיה שבת נהדרת ורק בריאות . אמן.
 

המונשרי

New member
ואני........

כשאני מקורקעת מטעמי בריאות ( חוץ מרחמים עצמיים) אני מוצאת את עצמי מתכננת תוכניות , קוראת, מגיעה לכל מיני ערוצים / תכנים שאלמלא זמני היה בידי - ל ע ו ל ם לא הייתי נחשפת אליהם.
 
למעלה