כשאהיה גדול |שובב|

[פרפרי אהבה]

כשאהיה גדול |שובב|

"כשאהיה גדול אהיה נגר ואבנה בתים אבל לא כלוב, כשאהיה גדול אהיה זמר ואשיר שיר שמח למי שעצוב." (מתוך:"כשאהיה גדול", מילים:יהונתן גפן, לחן: יוני רכטר). במה חשבתם שתעסקו "כשתהיו גדולים"

האם המציאות קרובה לדמיון

מה הוביל אותכם לבחור בעיסוק הנוכחי שלכם

באילו מקצועות הזוים/מוזרים עסקתם במהלך השנים

 

[פרפרי אהבה]

|שובב|=../images/Emo66.gif

 

[נטע....]

חשבתי שאהיה סופרת

בתור ילדה מאוד אהבתי לכתוב סיפורים. זה בעצם לא שונה הרבה מהיום, גם היום אני אוהבת לכתוב. אבל הזנחתי את החלום להיות סופרת כי תמיד אמרו לי שזה לא משהו שאפשר להתפרנס ממנו. אפשר לומר שהבלוג שאני כותבת קצת מספק את הצורך לכתוב וגם לשתף שזה כמעט כמו להיות סופרת למרות שכמובן זה לא אותו דבר.

 

[yoramg007]

עדיין לא מאוחר...

לנטע שלום, כמרפא בגישת הביורגונומי, גישה היכולה לאבחן מצבים גם מרחוק, ישנה סיבה שאולי התגבשה בארבע השנים האחרונות והביאה אותך לרתיעה מהוצאת ספר. באם את נמצאת לאחרונה במצבים של עייפות בלתי מוסברת, ירידה מורלית או כל הרגשה אחרת שמפריעה לך, הטיפול בביורגונומי יעזור לך מאד. מזמינך לאתר המסביר אודות טיפול זה והסיבות לחולשה. בכל שאלה תעני ברצון. ________________________________ יורם גני - המרכז לביורגונומי סדנאות ריפוי והרצאות הקליניקות, בת"א ובחיפה 054-4449636 האתר: http://www.biorgonomy.com

 

[נסיכת הכוכב]

רציתי ללמוד רפואה

אבל בתהליכי הלימודים שלי השתבשו לחלוטין כי שאני למדתי תיכון לא היה חינם אז למדתי לבורנטים הייתי מתפשרת המשך לימודים לאחות מוסמכת אחרי סיום יב אבל ההורים סרבו לשמוע על כך ובעקבות אשפוז ממושך בכתה י עקב אפנדיציט שהסתבך הייתי חצי שניה בבית ואז אבדתי את שנת הלימודים בתיכון ואחר כך פניתי ללימודי מקצוע אלקטרוניקה , וכהתגייסתי בת 17 וחצי , בעבודה צמעשית בבדיקת מכשירים היה מעניין , ותמיד במקביל טיפלתי באנשים משוכנעת שלא הייתי צריכה לותר על הרצון ללמוד רפואה, שהשתחרתי קניתי ספרים על רפואה סיניתץ וישבתי ללמוד לבד , בזמן שטיפלתי באמי החולה , אבל לא לימודי תעושה

 

[lee68]

חשבתי שאהיה

במה חשבתם שתעסקו "כשתהיו גדולים" האם המציאות קרובה לדמיון מה הוביל אותכם לבחור בעיסוק הנוכחי שלכם * כאשר הייתי ילדה חשבתי שאהיה שחקנית , המציאות הייתה הרבה יותר קשה מהדימיון ניסתי ללמוד משחק בתיכון והייתי ביישנית מידי * ואם לא משחק הייתי בטוחה שאעסוק בתחום שקשור לאומנות. מה שהוביל אותי לתחום הנוכחי זה פשוט חיפוש עבודה דרך האינטרנט והעיתון עבודה למרות פרנס נטו אבל אפשר לאמר שגילתי תחום חדש אני עדיין תוהה האם הוא מעניין אותי או לא באילו מקצועות הזוים/מוזרים עסקתם במהלך השנים * מקצועות הזויים ביותר : עבדתי יומיים בתור עושת פריכיות בסופר יומיים נוספים בתור מסדרת סחורה בסופר יום אחד בתור מחלקת פליירים * עבדתי בדברים אחרים גם יותר זמן שנה וחצי , שנתיים אני נמצאת בעבודה הנוכחית שבעה חודשים פשוט לעבוד בסופר הביא לי דיכאון כי זה לא תאם את הכישורים שלי בכלל ומבחינת הפליירים עשיתי את זה יום אחד והיה חם מאד וחטפתי מכת שמש * כיום אני עובדת בעבודה שהיא בסדר - במשרד ממוזג

 

[ילדת פיטרפן]

אמממ.... ביום שאהיה גדולה...

אז אחרי נתק של חצי שבוע מהמחשב (וזה הרבה...) אני משלימה קצת בפורום, ותוהה למה להגיב ולמה לא...

אז כשאני אהיה גדולה, יום אחד... וארגיש גדולה.. נראה לי שאני אלמד ואתעסק בתחום של פסיכולוגיה שיווקית. לחקור את המוח, ההתנהגויות, ומה גורם לאנשים להתנהג ככה.. ומדהים איך אפשר לקחת את היידע הזה ולהפוך אותו למשהו שאפשר להפיק ממנו, ולהנות ממנו... הייתי לא מזמן ב"איקאה". בראשל"צ. אפפעם לא הייתי בנתניה... והיה מדהים לראות איך המקום פשוט מתוכנן... כמה מחשבה וכמה פסיכולוגיה מושקעת שם. חברה שלי לא ממש הבינה למה אני מתלהבת ולמה לעזאזל אני שמה לב ל"איך הדברים מסודרים"... זה הלהיב אותי... יותר מאשר המקום עצמו... (והמקום באמת נחמד מאוד- רק המלצה-- אל תלכו מוצא"ש או חמישישי... העובדת ביטחון אמרה שזה זמן עמוס- וסיוט...) * * * * * * * כשאני אתעורר למציאות, אולי אני אסתפק בללמוד פסיכולוגיה ולנסות לעזור לאנשים להבין יותר טוב את עצמם, ולבטא את עצמם במילים... ואם אני אגלה שמאוחר מידי, אני כבר גדולה וצריכה לעשות משהו ולא רק לחשוב על זה... אז אני אשאר מורה.... ואולי אני בכלל יעבוד בתקשורת, אולפן צילום ועריכה או משרד שיווק? יאללה--- לקום... אין הרבה זמן לחלום... "כשאני אהיה גדולה" הגיע כבר.... * * * * * * * * * * * * * * * * אני היום עובדת בהוראה. די בטעות למען האמת... נהנית מאוד מהמקצוע. מאוד לא מסתדרת עם המסביב... הכנת שיעורים, בדיקת מבחנים, הגשה לבגרויות.. בעעעעעעע... חושבת על הסבה. כל דבר... בינתיים רק חושבת... אולי אני אחזור לרצונות והמחשבות הישנות... שנדחקו לצד בגלל הצורך לשרוד את החיים... מי יודע... אולי בסוף אני אהיה פרופסורית למי-יודע-מה... ויהיה בסוף גם רחוב על שמי... חחחח...

*

*

*

*

*