כריכות עם ספוילרים

גדידו

New member
כריכות עם ספוילרים

שמתם לב שישנם ספרים שפשוט כל העלילה מרוחה על הגב האחורי שלהם בתימצות? אחד הספרים שנהרסו לי ישר מההתחלה הוא "השיבה מהודו" שפשוט מהרגע הראשון ידעתי כל מה שהולך לקרות שם. זה באשמת מ.פ הזה מהספריה החדשה.
 

Arana

Well-known member
מנהל
על מ.פ. לא חסרות תלונות...

תיכף יבוא דוסטו. take cover
 

ל א

New member
וידוי מסעיר

טוב, לא ממש. אף פעם לא הבנתי את עניין הספוילרים. אני הרי לא קורא את הספרים בגלל הסיפור אלא בגלל הצורה בה הוא מסופר.
 

Arana

Well-known member
מנהל
תלוי איזה ספר

יש ספרים שבהם ההפתעה "עושה" את העניין, כמו למשל סדרת "המוסד" של אסימוב או תעלומות בלשיות מהסוג של אגאתה כריסטי. בנוסף, לא כל פרט יכול להיחשב ספוילר (בזמנו הכנתי מאמרון על עניין הספוילרים לפורום "רומח הדרקון". כמובן שלא כל מה שכתוב שם רלוונטי לכאן, כי סוג הספרות שם הוא מסוים מאוד). לא הבנתי בדיוק למה כוונתך ב"אני לא קורא בגלל הסיפור" - לא מעניין אותך מה מתרחש בספר? כמובן שבלתי אפשרי לקרוא עלילה מעניינת שמסופרת בסגנון רע (רם אורן. מי הזכיר שמות?
), אך אני אישית לא יכולה לקרוא ספר שלם בו דמות שוקעת בהגיגים על פני 300 עמודים, גם אם הכותב הוא המעולה שבסופרים. אני חייבת ש"יקרה משהו", וכשקורים דברים יש גם פרטים שלא כדאי לדעת לפני שהעלילה מתגלגלת אליהם באופן טבעי.
 

ל א

New member
הבהרה

מה שחשוב זה איך הסיפור מסופר, לא מה קורה בו. העלילה היא רק חומר גלם, הרקע. חשוב שהסיפור יעורר מחשבה, רגש, שיהיה בו משהו מיוחד, משהו שאפשר להעריך ושווה לזכור.
 

Arana

Well-known member
מנהל
מסכימה חלקית

אני מסכימה שחשוב שהסיפור יעורר מחשבה ורגש, ושיהיה בו משהו מיוחד שאפשר להעריך ולזכור, כפי שכתבת. אני מסיכמה שה"שפה" הייחודית של הסופר היא הכרחית לספיגה של הסיפור אצל הקורא. אבל בו בזמן, אני לא מסכימה שהעלילה היא רק "רקע". אני רואה את העלילה כחלק מהותי מאוד בסיפור (כמו שציינתי, ש"יקרה משהו"), ולפעמים אותו "דבר מיוחד" שיש בספר הוא האופן בו הסופר מושך בחוטי העלילה, מפתל אותם, מטעה אותך לכאן ולשם ו"מנחית" אותך במפתיע במקום בו לא ציפית. צריך כישרון רב לתאר עולם פנימי אמין של דמות, אבל צריך לא פחות כישרון כדי לבנות עלילה אמינה שתסחוף את הקורא, תפתיע אותו, תחזיק אותו במתח. מבחינתי, אם ניחשתי את ההתפתחויות העתידיות בעלילה - הרבה מהקסם שבסיפור נעלם (כמה הרבה? תלוי אם מדובר בספר שאמור להיות בנוי על "פואנטות" או לא).
 

arandiera

New member
אם הסופר היה רוצה שאדע כבר

בעמ' הראשון איך יגמר הספר הוא היה מגלה את זה שם. ואם לא אז למה בא מ"פ ומגלה את מה שאני אמורה לדעת רק באמצע הספר, או לחילופין בסופו??? אחרי כל הביקורות שקראתי על "הנה אני מתחילה" יצא שמהעמוד הראשון ידעתי בבירור דברים שהייתי אמורה להבין רק אחרי כמה עשרות עמודים, ובכלל את כל הרבע הראשון של הספר קראתי בציפייה דרוכה לתחילת הרומן המדובר ולאור הידיעה שהרומן הזה יקרה בסופו של דבר (במקום לתת לתלמידה לגלות לי לאט ובהדרגה שאהבה עזה למורה יכולה להסתיים במיטה).
 
למעלה