כרזה נגד הגזענות

כנראה שלא ספגת הרבה כחניך

אתחיל מלהציג את עצמי:שמי תום שלמוני , אני חבר בגרעין תמוז של הנוע"ל, חייל בטירונות לפלוגת קרקל. אני בוגר קן נצר-סיונה (נס ציונה ונצר סרני) במחוז דרום של התנועה. בשנת השרות גרתי עם הגרעין שלי בחוות הכשרה (קומונה) בחצור הגלילית והייתי קומונר בצפת. כעת אתייחס לטעותיו הנלוזות של מאור. איני יודע באיזה קן היית חניך ומי היו המדריכים שלך, אולם אני יכול לאמר מה אני יודע על החינוך בכלל ועל חינוך לערכים בפרט בתנועת הנוער העובד והלומד. תנועת הנוער העובד היא תנועת נוער ציונית- סוציאליסטית ולמען ערכים אלו היא מחנכת. אף חניך בכתה ד´ לא עובר פעולות על המניפסט הקומוניסטי ואפילו לא על הקיבוץ. לעומת זאת חניכים בצעירה עוברים פעולות בנושא הקבוצה, וערכים כמו שוויון ערך האדם (ושאר פירות באושים???). כשאתה מדבר על חקיקת חוקים חברתיים, על דמוקרטיה, על חברה אזרחית, מאיפה כל הדברים האלה נובעים אם לא מאמונה בשיוויון ערך האדם? הנוער העובד מניח את הטלת הספק כאחד היסודות המרכזיים בתפישתו, ומחנך את חניכיו לבחון בביקורתיות את התכנים אותם הם עוברים. אני יודע כמה ויכוחים עניניים מתנהלים בתנועה בנושאים רבים. אני מגדיר את החינוך שקיבלתי ונתתי כחינוך הומניסטי ואף הומניסטי רדיקלי ע"י מדריכים מסויימים ולא מקובלת עליי הטענה כאילו חינוך לערכים (היש חינוך אחר?) הוא שגוי מעיקרו. בברכת "עלה והגשם" תום,ג.תמוז, שכבת ר"מ של הנח"ל, חניך גאה בנוער העובד והלומד
 
חינוך לערכים

כפי שכתבתי כבר, חינוך לערכים כמו הטלת ספק וקבלת דעת האחר הוא לגיטימי, שכן הם מהווים לך כלים ללימוד וגיבוש ערכים נוספים. אך כאשר המדריך מקנה ערכים כמו אהבת הארץ או שוויון, שאצלו הם כבר טבועים, זהו מצב בעייתי. ילד בכיתה ד´ עשוי להתחקות באופן עיוור אחרי עמדות המדריך שלו רק משום שהוא רואה בו אדם חכם שיודע על מה הוא מדבר. עדיין לא מפותחים אצלו מנגנוני הסינון, אותם מנגנונים אשר החינוך ההומניסטי מייחס חשיבות רבה לפיתוחם. בעניין עקרון הטלת הספק - איתי, שכבר כתב בשרשור זה, יוכל לאשש את טענתי הבאה: בחלק במשנה החינוכית של הנוע"ל שנוגע לעקרון זה, נכתב כי "החניך יטיל ספק בכל פרט וערך שיועבר לו, מלבד שוויון ערך האדם ו...(עוד משהו שאני לא זוכר)". זו אינה הטלת ספק, וזה הומניזם בגרוש. אם נדבר על הנעשה בפועל - דברים שנאמרו כאן מניסיוני האישי ומניסיונו של איתי מתחברים יחד למגמה ברורה של התנגדות לשטיפת המוח השיטתית שמבצעת תנועת הנוער העובד והלומד. אינני מתפלא כי התנועה מונה עשרות אלפי חניכים מכל הארץ, כשחלק גדול מהם עדיין נוהג להרטיב במיטה.
 
אתה יודע בכלל מזה חינוך הומניסטי?

ועל אחת כמה וכמה מהו חינוך הומניסטי רדיקלי?! ובכן כך, אין כל קשר בין חינוך הומניסטי לבין הנוער העובד, לא מבחינה רעיונית, לא מבחינה ערכית ובטח בטח לא מבחינה מעשית. ולגבי חינוך הומניסטי רדיקלי?! הזרם הזה בחינוך ההומניסטי גורס כי אין כלל לקבוע לחינך מה לחשוב (אין לחנך לערכים כלל!) מתוך נקודת הנחה שהחניך טוב מטבעו ובמידה וניתן לו כמה שיותר מהאמת בפנים הוא יעשה את הטוב לעצמו. אני יכול לצטט לך מעקרונות החינוך בנוע"ל כפי שהוא הגדיר אותו ואם תמצא ולו חלק קטן בזה המזכיר באיזשהיא דרך חינוך הומניסטי (ולא חינוך להומניזים כי אין כל קשר ביניהם!) אני אשמח לשמוע... בברכת נוער חושב! איתי
 
מהו רדיקליזם?

רדיקליזם היא תפישה פילוסופית הגורסת כי העולם מחולק לשחור ולבן, יש טוב ורע ואין להתפשר ביניהם. התפישה הרדיקלית תופשת רעיון מסויים, לא משנה אם זה קומוניזם, אנרכיזם או פאשיזם, ומקבלת אותו בצורה מוחלטת ולא מתפשרת. לגבי חינוך הומניסטי רדיקלי, ע"פ גישה זאת המחנך לא יפחד להראות לחניך את המציאות בצורה הקשה ביותר, הוא יחשוף בפניו הכל, לא משנה מה התוצאות, תפישה זאת לטעמי יכולהה אולי להיות מוצלחת לזמן קצר כדי לגרום לקבלת החלטות גדולות או יציאה לפעולה, אולם לזמן ארוך עדיף השילוב בין 4 הזרמים בחינוך ההומניסטי כדי ליצור אדם שלם המודע לעצמו ולסביבתו
 
ציטוט שקרי ונבזי

הניסוח המדויק של המטרה הרביעית של הנוער העובד הוא: "בוגר שהאחריות האישית והטלת הספקהינם יסודות בגיבוש תפישת עולמו ומימושה". כשאתה מדבר על שטיפת מח בנוער העובד אתה מוציא דיבה לאלפי המדריכים בנוער העובד ואני ביניהם שמחנכים לערכים נכונים וצודקים, אתה מביא כאן ציטוטים כוזבים, שקריים ואף נבזיים כדי לבסס את טענותייך הלא מבוססות ומשמיץ אלפי אנשים באופן אישי תוך כדי כך. לאורך כל דברייך אתה מתבלבל בין חינוך לפלורליזם פוסט מודרניסטי, לבין חינוך הומניסטי לערכי שיוויון, חרות ואחווה. ישנם ערכים מוחלטים כמו שיוויון ערך האדם אליהם ניתן לחנך בכל גיל ובכל מצב, הטוען אחרת מסכן את עצמו במתן לגיטימציה לחיסול הדמוקרטיה.
 
תדייק יותר! ואז נראה שמאור צודק...

המטרה מוגדרת אומנם כמו שציינת אך בפירוט מוסבר: "בכל דבר ניתן להטיל ספק ולשאול את השאלות הקשות ביותר, אך הטלת ספק צריכה להיות מלווה באחריות אישית גדולה לאדם ולחברה" לכן האדם חייב לראות עצמו כמחוי לדאוג לחברה שהוא מטיל ספק... מה פתאום?! זה חינוך הומניסטי?! רדיקלי?! בנוסף ניתן לראות בבירור כי בתוך מערכי הפעולות בהן יש שאלות ותשובות!!! אין כל מקום לחשיבה חופשית, כאשר מגדירים מראש איך הפעולה תסתיים ומה החניך יסיק ממנה!
 

לביא1

New member
וואו עכשיו כשאני מסתכל על זה המוח

האנושי מזכיר לי כפפת איגרוף
 
למעלה