כפיה דתית
זהו ציטוט מתוך דיאלוג שהתפתח כאן בנושא הרגיש, מדובר אמנם במקרה אישי, אבל התופעה מוכרת : קרובת משפחה שלי בחרה שלא לעשות ברית מילה לבנה הבכור, היא אמנם הביעה גילויי חרטה בענייו זמן מה אח"כ, אבל עדיין הוא לא נימול. תמיד שאלתי את עצמי אם היה עלי לדבר איתה בנושא, להבין מדוע בחרה לא לעשות לו את הברית. אולי אפילו לייעץ לה כן לעשות, מכל הסיבות הידועות. רק מה? פחדתי שדברי ישמעו כסוג של כפיה דתית(!) ובחרתי שלא לדבר איתה בנושא. הקשר בינינו הוא טוב אגב, אבל יש נושאים שהרגישות אליהם מוזרה לפעמים. נולדתי וגדלתי בסביבה שרחוקה מאד מרוח ודת. 'רחוקה מאד' זה ביטוי עדין...בסביבה בה אני חי, כל ציוץ שרק מזכיר יהדות ומצוות, מעורר בד"כ הדים שליליים מאד. במיוחד המצוות. ישנם היום כאלו, שאם היו יודעים ש "מצווה גדולה להיות בשמחה", היו ממש משתדלים שלא לשמוח. דווקא. כפיה דתית. מי כופה על מי ואיך? לפעמים אני מצטער שאין לי אומץ לדבר איתה ולו רק בכדי לדעת שניסיתי.
זהו ציטוט מתוך דיאלוג שהתפתח כאן בנושא הרגיש, מדובר אמנם במקרה אישי, אבל התופעה מוכרת : קרובת משפחה שלי בחרה שלא לעשות ברית מילה לבנה הבכור, היא אמנם הביעה גילויי חרטה בענייו זמן מה אח"כ, אבל עדיין הוא לא נימול. תמיד שאלתי את עצמי אם היה עלי לדבר איתה בנושא, להבין מדוע בחרה לא לעשות לו את הברית. אולי אפילו לייעץ לה כן לעשות, מכל הסיבות הידועות. רק מה? פחדתי שדברי ישמעו כסוג של כפיה דתית(!) ובחרתי שלא לדבר איתה בנושא. הקשר בינינו הוא טוב אגב, אבל יש נושאים שהרגישות אליהם מוזרה לפעמים. נולדתי וגדלתי בסביבה שרחוקה מאד מרוח ודת. 'רחוקה מאד' זה ביטוי עדין...בסביבה בה אני חי, כל ציוץ שרק מזכיר יהדות ומצוות, מעורר בד"כ הדים שליליים מאד. במיוחד המצוות. ישנם היום כאלו, שאם היו יודעים ש "מצווה גדולה להיות בשמחה", היו ממש משתדלים שלא לשמוח. דווקא. כפיה דתית. מי כופה על מי ואיך? לפעמים אני מצטער שאין לי אומץ לדבר איתה ולו רק בכדי לדעת שניסיתי.
