כעס,

תודה לך אופיר, זה מזכיר לי גם את

האקס..ומבהיר לי בעצם יותר את מה שהוא עשה לי, החליש אותי, ניסה לשנן לי שאני נחותה. השליך הכל עלי וקניתי את זה במשך זמן רב. זה בסדר נפרדנו לפני המון זמן, סתם אני מספרת את זה כי זה גם השאיר שרידים, בסדר, אני בהתליך של הכרה באיך שהתנהגו אלי שלא היה בסדר, ועכשיו יהיה בסדר, יהיה טוב, לאט לאט. באמת תודה לך את מקסימה.
 
כל מה שכתבתי פה, זה מה שמתרוצץ

לא הכל נאמר..על ידו, הבשום מקום לא יעירכו אותך כמו פה זה אמא בגלל אינטרסים שלה, ו..לגבי התישארי מושפלה ותלויה והכל..זה רק מה שאני מרגישה. גם המילה נכה לא ניראה לי שנאמרה זה הכל מה שאני מרגישה מהם. או מה שאבא אמר בצורה כזאת או אחרת או התייחס.
 
רק רציתי להבהיר שלא הכל נאמר בדיוק

כך. הוא לא אמר לי את המילה נכה למשל-כמובן. רק לשם הבהרה.
 

Plo1

New member
מדהים שהם הביאו אותנו בשביל עצמם...

ולא ראו אותנו כיצורים נפרדים עם עולם משלנו............ מדהים ועצוב............ גם לי זה קורה עכשיו............ הם רוצים שאני יעבד בעיצוב אצל אבא שלי........ הוא רוצה לפתוח חברה ורוצה שאני יעבד בעיצוב............ בדיוק מה שאת חווה.......... הם פשוט ממשיכים לעשות לי נזקים פסיכולוגיים........... הם לא יכולים להפסיק............ את מבינה....... ונראה לי שאם אני אסרב............ אני כבר יכול לעוף היום........... פשוט עצוב............
 
עם הזמן אני פחות מאשימה את עצמי,

אני מבינה ש.. , אומנם פיזית היו ויש לי הורים, אבל הם אף פעם לא ידעו להיות באמת הורים, לא קיבלתי את התמיכה ,את ההקשבה, ואת ההכוונה שהייתי צריכה בהרבה שלבים בחיי, בהרבה מקומות שהייתי זקוקה להם הם פשוט לא היו, מהילדות, אז נכון פיזית יש לי הורים, ויש לי איפה לישון, אבל נפשית אף אחד לא היה בשבילי, ספגתי מהבית את הקושי כל הזמן, גדלתי באוירה של צעקות, האשמות בלתי פוסקות, החדירו בי את הפחד קיום הזה כל הזמן, מגיל קטן , מגיל 13 אני זוכרת את הכובד הזה, הכובד של הפחד קיום, של המצב הכלכלי, בגלל זה גם התחלתי לעבוד אז כי כל כך רציתי לעזור ולעשות טוב, היסודות של הבית הזה היו רעועים ואני סבלתי מזה. מה אני אגיד לך, כולי תקווה שאנשים יחשבו טוב לאיזה בית הם מולידים את הילד שלהם. שיחשבו טוב לפני. אייל, אנשים שמפילים את הקשיים שלהם עלינו, זה מה שהם, זוג ילדים קטנים, והילד הילד מסכן, במקום שהם יהיו ההורים שלנו ויגדלו אותנו בסביבה אוהבת בטוחה נותנת לפני שאנחנו בכלל מספיקים להתפתח מפילים עלינו תיקים. דורשים מאיתנו, מצפים מאיתנו שנתמוך שנעזור כי הם כל כך חלשים , הם מצפים מהאנשים הלא נכונים, מהאנשים שהם אמורים לדאוג להם ולטפל בהם.
 
מה אני אגיד לך...זה מה יש...

ויהיה טוב...אני מקווה. מקווה שאצליח להקים את עצמי מתחת לכל ההריסות.
 

מירבל

New member
דמיון

אם את כבר שם, בפתח, לקראת הנסיקה.... נסי את התרגיל בדמיון המודרך, כל לילה לפני השינה: דמייני שהדלת לעולם נפתחת ואור גדול נכנס לחייך וקורא לך לצעוד. וצעדייך קלילים, ונחושים, ובטוחים, וחזקים, ובריאים. האפשרויות הן רבות ואת עומדת לבחור את השביל המתאים לך ביותר. ואת צועדת לקראתו באושר ובשמחה, וההזדמנויות בחיים מחבקות אותך באהבה. את כבר בחוץ, ובוחרת לך את דרכך הייחודית בבטחון. מחייכת לעולם והעולם מחזיר לך. כל תסריט שמקובל עלייך, יתאים ......... וככל שתתרגלי כך תמצאי את עצמך במציאות חייך, כבר שם.............. בהצלחה..........
 

להבון

New member
שלום

שלום שופעת ישבתי קראתי את מה שכתבת ולבי נמלא כעס על עולם אכזר שבו את חיה ביקורת כנה ונכונה כלפי הגורל הרע הזה שפוקד אותך אבל אים זה אני אומר אנו לא בוחרים לאיזה פשפחה להולד ולצד איזה אנשים לחיות אנו מוקפים באנשים מכל מיני סוגים חלקם רעים חלקם לא מבינים וחלקם מבינים אבל לא מוכנים לקבל ולמען הצדק והאמת יש כאלה שמוכנים לעזור מבינים או מנסים להבין וכן לעזור אבל אנחנו כן בוחרים לאן פננו מועדות שמחתי לישמוע שקמת מהמטיה והתחלת ללכת זה טוב ממש צעד ענק את לא יודעת עד כמה אני מוכיר את אומץ ליבך בנושא ואת הכח שבך ואת גם מבינה את הכח שיש בך והוא מת לפרוץ קדימה אבל הגוןף אמרלו הי תרגע לאט לאט ומכן התיסכול שלך לדעתי ואני אומר לאת חביבה יהיה בסדר ואים תיפלי לא נורא את תקומי כן הטווס לא נולד אים הנוצות היפות שלו הוא מתחיל כאפרוח מכוער אים הוא מצליח לשרוד אז הוא מניף אל על את המניפה הציבעונית שלו ויש לו סיבה טובה להניף אותה הרי הוא טרח כל כך בשבילו ושוב אני חוזר ואומר אף אחד אבל אף אחד לא יודע באמת עד כמה אנחנו מתאמצים לתפס בסולם הזה שנקרה החיים ולכן אף אחד לא יכול לשפוט אותנו מי שלא מעריך אותך זאת הטעות שלו למה לך ליסר את עצמך על טעות של אחרים שלא נומר טפשות שמחתי לראות בהמשך השירשור את המילים יהיה בסדר נמחאתישימחה וגאווה בך אני גאאה בך אני חושב שאני יכול לדעת פחות או יותר עד כמה הרוחות מנסות ליבש אותך ולכופף אותך אבל אני גם יודע עד כמה את פרח שנועד ליפרוח וגם מסוגל תיפרחי שופעת נחמדה והפיצי את האור של טוב ליבך לכל נצרך וניזקק אני יודע פחות או יותר מי עומדת מולי ואני מקווה שיום אחד נשמע כאן על פרח פורך שכולו צבעים שמפיץ את רח האומץ והניתינה שי בך טוב אני חושב שממש הגזמתי כאן בתיאורים ובמילים אבל אילו מילות ליבי מקווה שהם יכנסו ללבך יתנו לך את הכח האומץ והעידוד המתאים להבון
 

Plo1

New member
נכון וזה שלב...........

ושלב טוב........... עדיף שיהיה כעס מאשר רגשות שליליים שמופנים אלינו............ אז תכעסי עד שימאס לך תוציאי הכל.......... ותתעלי ותראי כמה שאת חכמה מוכשרת ויכולה הכל....... ותפסיקי להשוות את עצמך עם אחרים........... מבינה........ לא כולם עברו את אותם דברים
 
למעלה