דווקא יש להתייחס לזה ברצינות.
פעם סיפרתי כיצד טיפלתי במטרד של יונים.למעשה,במשך הרבה זמן לא ממש טיפלתי בבעיה,נאלצתי רק להרחיק את התוצאות שלה,דהיינו כל מיני טפילים שפלשו אליי הבייתה.ברגע שסילקתי את היונים ודאגתי שגם לא ישובו יותר,פתרתי את הבעיה,אפשר לומר,אם לא אחת ולתמיד,בכל אופן למשך הרבה מאוד זמן. אתה מבין,זה לא שהצד השני הוא מנייאק או לא,מבחינתם הם צודקים,מבחינתם,אתה מנייאק,אתה לא הומני,אתה מפלצת.זה ברור. בשורה התחתונה,כדי שפעולותיך יעשו ממקום נקי וטהור,כל התייחסות אל הצד השני צריכה להיות נקיה מכל מה שמהווה אותך כדימוי עצמי,בין היתר,הצד שבו אתה נמצא כרגע במשוואה,הצד הישראלי. זה לא תמיד אפשרי במאה אחוז,אבל לקחת מרחק מהסיטוציה ולראות אותה באור אחר,לא האור המיידי של החלקים האינסטנקטיביים שלך המבוססים על פחד קיומי,בדרך כלל יניב תוצאות הרבה יותר אפקטיביות.

הבטתי היום בנסראללה במסיבת עיתונאים ומה אני אומר לך,הבן אדם נראה רגוע ושלוו מאוד מאוד,לא מוטרד במיוחד מהאיומים חסרי השליטה שבאים מכיוונה של ישראל.כנ"ל גם חאלד משעל. אז כך אני חש את המצב ורואה אותו כרגע: דבר ראשון יש להירגע ולהיראות בדיוק רגוע כמוהם.לאחר שהממשלה וחברי הכנסת שלנו ירגעו קצת,יש להכות "באוייבים" הללו(הם לא ממש אוייבים,אלא צדדים באזור שלא מוכנים להתגמש בשום פנים ואופן)ולדרוש מהם מחיר. הסיבה היא,שברור לחלוטין שהמנטליות הכלל ערבית המאפשרת התנהגות כמו זאת של בני דודינו הפלסטינאים וזאת של החיזבאללה מבוססת כולה על הדימוי העצמי הערבי,שבחלקו קשור בהתניות אידאולוגיות דתיות רגשיות רבות עוצמה.וכמובן בעיקר על הכבוד.המנטליות הזאת היא עתיקה כימי התנך ולמעשה כמה מסיפורי התנך מנסים להסביר מניין היא צצה.(קנאה,גניבת בכורה וכדומה) דימוי עצמי,דהיינו אישיות מזוייפת.כאשר האישיות המזוייפת של אדם אחד מנוגדת לחלוטין לזאת של אדם אחר בכיווני הפעולה שלה,תמיד ייווצרו מחלוקות שאינם ברות גישור.כך גם בין עמים.יוצא שדווקא הישראלים בזמן האחרון הצליחו לצאת במקצת מגבולות האישיות המזוייפת שלהם והשיכרון המשיחי שאפיין את החברה הישראלית מאז ששת הימים והיו מוכנים לוותר,ממש לוותר על כמה דברים.דווקא הצד השני,חש שזאת לא הזדמנות היסטורית לאחווה אלא הזדמנות להכות בשורש הכואב של הישראליות וזה הדאגה והחמימות כלפי צבא הגנה לישראל וחייליו.זה נעשה באמצעות חטיפות שמטרתם היא לשחרר אנשים שרצחו מתוך אידאולוגיה,דהיינו סוג של נבלות. עדיין כדאי לנו כישראליים לא להגיב להתנהגות הזאת מתוך האישיות המזוייפת שלנו. אתה יכול לצאת מהאישיות המזוייפת שלך ולהגיב אחרת,בדרך כלל זה גם לא קשה להבין כיצד יש להתנהג.הדבר שאינו האישיות המזוייפת שלך,הוא זה שתמיד יגרום לך את הכי הרבה חיכוך פנימי.כיוון שלעם ישראל יש זיכרון קולקטיבי של השמדה שהוא מתבצר מאחריו,יש נטייה לתגובות אגרסיביות יתר על המידה לפעמים ואפילו היסטריות במידת מה לשם התגוננות.מהצד שלנו,יש לשים לכך לב. מבחינת הפלסטינאים זה משהו קצת שונה. האישיות המזוייפת מוכנה לעמוד בסבל גדול כדי להצדיק את פעולותיה,אבל לכל אדם יש מחיר או גבול,שמעבר לו משהו בתוכו מתחיל להיסדק והוא מבקש שינוי,אפשרות אחרת עבור עצמו.זה המקום שבו נכנסים לתמונה מנהיגים דגולים כמו גנדהי למשל בהודו ומשווים צורה לכמיהה של העם כך שהשאיפות הלא מודעות והערטילאיות של העם יבואו לידי ביטוי ויקבלו כיוון ויעד. הפלסטינאים עדיין לא הגיעו למצב הזה ולכן כוחות של ניוון והרס(ולא כוחות של הנהגה אמיתית)שולטים בהם מבחוץ ומכוונים אותם להרס עצמי. כיוון שזה המצב,(כפי שאני רואה אותו כרגע),כיוון שהאזור נמצא במצב שבו העמים עדיין לא הבשילו וכוחות הרוע בו(פשוטו כמשמעו רוע)עדיין רוחשים ומייצרים סבל,דבר ראשון כדאי לך\לנו לא לפעול מתוך האישיות המזוייפת שלנו.לאישיות המזוייפת הישראלית,כפי שכבר אמרתי, הכי קל לשלוף מן הכובע את הקיצוניות של,"ניכנס בהם וחזק,נשרש,נבער מן השורש וכולי".זה ,כמובן,לא פעל אף פעם בעבר ולא יפעל גם עכשיו,לא עם בני דודינו בכל אופן,שיכולים לספוג המון ולקום שוב על רגליהם ולהתחזק מחדש.זה כבר היה כתוב בתנך,על ישמעאל וכולי והתנך זה ספר שיודע על מה הוא מדבר.

זה האזור שבו אנו חיים,זה המצב שלו,זאת המקריות והאקראיות המעצבת אותו כרגע ואת זה יש להבין ולאחר מכן לקחת מזה מרחק בכל החלטה שמגיעים אליה.לנשום עמוק.לראות,לחוש,להבין,גם את הצד השני. אני,למשל,גם הייתי נמנע מהצהרות(לכיוון הלבנוני להבדיל מהחזית מול הפלסטינאים שהיא שונה) בסגנון "נחזיר את לבנון 80 שנה אחורה",משום שהם קיצוניות במידה גדולה מאוד ויכולות להיות להם תוצאות חמורות מאוד. מה שיקרה,למשל,אם נחזיר את לבנון שמונים שנה אחורה,הוא ,שאזרחים לבנונים רבים שיפגעו במהלך הזה יראו אותנו ואותנו בלבד כאחראיים למה שקרה להם ואו אז תוכל להיות בטוח שלא רק החיבאללה והאיראנים ילחמו בנו..

יש מחיר שאתה יכול לגבות מבני אדם גם ללא קיצוניות.הכל יחסי.ברגע שלבנון התרגלה למצב של סטטוס קוו שבו אין מלחמת אזרחים ויש הטבה בתנאים ושיגשוג יחסי לאזרחיה,כל מצב של הטרדה של סדר היום מבלי להפריז ידרבן אותם לפעולה לשיפור המצב.כמו שכולנו יכולנו לראות,הלבנונים סילקו את הסורים מביירות,רובם לא עד כדי כך קיצוניים וחורשי רעה כמו שנראה ממצלמות הטלוויזיה המתמקדות כמו תמיד בהגדלת השלילי. אם לא הייתי מובן עד כה,אני בעצם אומר,שיש לגבות את מלוא המחיר מהחיזבאללה ומהחמאס ולגבות מהם מחיר כבד(וגם מראשיהם)ואם צריך לסלק את איום הטילים על כל הצפון כבר בהזדמנות הזאת שנקרתה לידינו.אם צבא לבנון מתערב במהלך,יש לגבות מחיר גם ממנו.הממשלה הלבנונית איננה יכולה לטפל בחיזבאללה,כי אין לה את הכוח להתחיל מלחמת אזרחים שנייה בגבולות המדינה. ייתכן ולא תהיה ברירה,אלא שמדינת ישראל תטפל בחיזבאללה עבורם.כמובן,שאין לשכוח את היונים אוהבות השלום מאיראן וסוריה.חיזבאללה זה בסך הכל טפיל רציני שמוזן ומקבל כוח מהשהות של המארחות שלו.אולם הטיפול הנ"ל הוא כבר מחוץ לגבולות יכולתנו כמדינה אחת.גם את זה יש להבין,משום שהבנת המגבלות שלנו היא חשובה מאוד.רק האישיות המזוייפת המתהלמת או מפריזה בערכה או ממעיטה בערכה. אז הנה,לא צריך לקלל ולא להיבהל.לא לוותר על מודעות(כי מימלא אינה ברשותינו כשם ששלוות הנפש אינה ברשותינו)ופשוט מאוד לנסות להבין את המצב מוץ לגבולות ההבנה הרגילים שלנו.זה אפשרי אם לוקחים מרחק,אם בוחנים את דפוסי הפעולה,אם מוכנים אפילו לנשום עמוק וללמוד מהיסטוריה. ההיסטוריה היא דבר מעניין,משום שהיא חוזרת על עצמה שוב ושוב כאשר התנאים לחזרתה נמצאים כל כולם בטבע האדם היוצר את האפשרויות שאותם הוא מנסה למנוע שוב ושוב,אפילו מבלי לדעת זאת בשעת מעשה. פעולה לא נכונה,לעולם לא תוביל לשום פיתרון,שלא יהיה זמני,שלא יהיה אשלייה.באופן עקרוני,זה לא תלוי רק בנו כמובן,אבל התגובה שלנו תלויה רק בנו.לא להתחיל להשתולל ללא פרופורציות רק בגלל ששוב היה מחדל ונתפסנו לא מוכנים.הרי ברור לך שעלינו לקחת את האחריות למחדל הזה ולתקן אותו ובמקביל,שוב,לדרוש מחיר,כי המנטליות של האזור הזה דורשת תגובה מהסוג הזה(אתה רואה שימי מדיטציות שנערכות לשלום עולמי לא ממש עוזרות

המצב לא נראה טוב,זה נכון והיום הזה בוודאי היה קשה ללא מעט משפחות(אפילו אחותי ממש שכנה של החיזבלונים והיום התקשרתי לדרוש בשלומה) אבל כל התפתחות רצינית בהיסטוריה(אפילו מכנית)עברה דרך קשיים. כיוון שזה פורום מדיטציה,כדאי לראות בקושי של המצב הזה ומה שהוא מעורר בנו מבחינה פנימית,הזדמנות פז להתבוננות ולצמיחה. כך אני רואה זאת,לפחות כרגע,ובהחלט לא נעלם ממני שייתכן ואני גם טועה בהערכת המצב,בהערכת הצדדים,בהערכת הפעולות.