כנראה

[פלטרון]

תשובות קצרות

אני חייב להודות - אני מתחיל להתאהב הפורמט המקוצר של התשובות שלי. קצר ולעניין

1. מצב צבירה זה למעשה "המרחק הממוצע בין המולקולות". חימום מגדיל את המרחק הזה ( ולכן זה נחשב "גז" ) קירור מקטין. גם לחץ חיצוני מקטין. לדוגמא - סיר לחץ. בסיר פתוח בטמפ' של 100 מעלות יש רתיחה. בסיר לחץ אצה לוחץ על המולקולות ולא מאפשר להם להתרחב - ולכן יכול לחמם גבוה יותר מ-100 מעלות ללא רתיחה. למה זה טוב ?? לא יודע... 2. מולקולות של עץ מורכבות מ-3 סוגי אטומים - פחמן, מימן, חמצן. בשריפה של העץ, הוא הופף ל-3 חומרים שונים : פחמן (פחם), H2O שזה מים, CO2 (פחמן דו חמצני) העניין הוא שאין מספיק חמצן (היחס לא מתאים לכמויות שצריך) , ולכן בתהליך שריפה של עץ צריך חמצן נוסף (מהאוויר) כדי שיהיה מספיק חמצן לסיים את התהליך. אבל ... ומה קורה אם אין מספיק חמצן ?! אז נקבל יותר פחמן (פחם) ופחות פחמן דו-חמצני.. ז"א, התוצרים יהיו שונים ביחסי הכמויות שלהם פלטרון

 

[kalen הכבאי]

שוב

אתה פשוט

ולמי אתה חייב את הפורמט הזה לילדים

?!?1

 

[TheFinalCut]

כל הכבוד על ההפשטה המוצלחת ../images/Emo45.gif

 

[ודניאל הזה הוא אני]

ועוד משהו קטן

יכול להיות שפשוט בשל המחסור בחמצן יווצר פחמן חד חמצני, פחות נחמד, עלול להיות קטלני, אבל לכימיה לא אכפת כמובן.

 

[TheFinalCut]

CO

פחמן חד-חמצני אכן נוצר בתהליכי שריפה, בקביעות - אך בריכוז קטן בעליל, מאחר והוא אינו יציב כלל וכלל (הפחמן, לפי מיטב זכרוני, מחוזר מאוד (-2)ומאחר והוא בעל אלקטרושליליות נמוכה, מהווה אתר נפלא למתקפה אלקטרופילית)

 

[והילד הזה הוא אני]

טוב... זה משהו שלא ידעתי

אני פשוט עשיתי אנלוגיה למצב של תנור גז/נפט(you name it) בסביבה לא מאווררת. עד כמה שידוע לי בנוסף לפד"ח יווצר גם CO. אני לא ממש יודע מה היחס בין השניים, אבל אני מניח שבסביבה דלת חמצן יווצר יותר CO מהרגיל.

 

[TheFinalCut]

נוזלים

העניין היא כזה, תאית מורכבת משרשראות ארוכות שמחוברות קוולנטית אחת לשניה במרווחים קבועים. אם, נניח שבמקום משטח גדול של הרבה מאוד שרשראות המחוברות אחת לשניה, תהיה פזה של תת יחידות המורכבות מ-2 שרשראות של תאית כ"א, אני מניח שהיא תהיה ג'לית, ואם יהיו אלו שרשראות בודדות מופרדות במרווחים, יש סיכוי לא רע שזה יהיה נוזלי. ניסיתי לצייר את שלושת האופציות בתמונה המצורפת. אבל כדי שיהיה לנו את האופציות הללו, אני בכלל לא בטוח שמספיק לחץ וחום, כי צריך לשבור קשרים ספציפיים - משמע רק את הקשרים המאונכים בין השרשראות השונות, שהם מבחינה כימית כמעט זהים לקשרים בין החד-סוכרים.

 

[kalen הכבאי]

אני חייב לציין

שאיבדתי אותכם קצת

אבל זה כבר עליי אתם את שלכם עשיתם

 

[Levos]

תמונות יפות

אולי בשביל לפרק קשרים מסויימים אפשר להעזר באנזים מתאים. הרי בעץ יש אנזים אשר הופך סוכר לתאית, ולכן גם אמור להיות מסוגל לפרק את המבנה.

 

[TheFinalCow]

ת'נקס ../images/Emo62.gif

אכן ניתן לפרק תאית באמצעות האנזים Cellulase, אך זה קצת רמאות, לא?

סביר להניח שכימאי אורגני ממוצע יוכל לייצר תאית בפזה נוזלית, עם שלל הכלים העומדים לרשותו. אגב, האנזים שאחראי לסינתזת התאית, Cellulose Synthase, לא בדיוק יכול גם לפרק תאית. זה נכון שכל תהליך כימי הוא דו-כיווני, אבל מרבית האנזימים נועדו בדיוק על"מ להגביר את זרימת הריאקציה בכיוון אחד, ולפיכך בנוכחותם הזרימה בכיוון השני קטנה, לפעמים עד זניחות מוחלטת.

 

[TheFinalCut]

Whoops I did it again... ../images/Emo5.gif

אני דורש להמציא Nick Reminder לשירות הפורומים הזה! בושה, כלימה וקליפה... אינינינימננמנמנמנמנרררזזזפפפפ.........

 

[ודניאל הזה הוא אני]

כמו שנראה לי

פירוק התאית לשרשראות קצרות לא בהכרח יהפוך אותה לנוזלית, חוץ מזה יכול להיות שהיא לא כל כך תתנהג כמו עצמה בצורה של שרשראות קצרות יותר. עכשיו בו נניח שהכימאי כן הצליח והתאית עדיין מתנהגת כמו תאית. למה זאת רמאות

 

[TheFinalCut]

ובכן,

אין ספק שתאית לא תתנהג "כמו עצמה" בשרשראות קצרות יותר. מאחר ומדובר כאן על פירוק של קשרים קוולנטיים, הרי למעשה אנחנו מדברים על חומרים שונים - שסביר להניח שלא רק תכונת הצמיגות תבדיל ביניהם. למה "לנזל" תאית באמצעות אנזימים זו "רמאות"? כי השאלה המקורית היתה האם תאית מוצקה תהפוך לנוזל אם הטמפ' תעלה, כמו רוב המוצקים.