ובכן,
1. תראה, באופן כללי, ההבדלים בין הפזות השונות הם רק המרווחים בין תת היחידות של אותו החומר. למשל מים: כשהם במצב מוצק, כל היחידות צפופות מאוד; במצב נוזלי, יש מרווחים גדולים יותר; ובגז מולקולות המים הבודדות (H2O) פשוט רחוקות האחת מהשניה מאוד. (נעזוב כרגע את נושא קשרי המימן שמאפיינים את המים) אם אתה מפעיל לחץ על החומר הידוע בכינויו מים, אתה מקרב את תת היחידות אחת לשניה. לכן, באופן תיאורטי, אתה יכול גם בטמפ' החדר ליצור קרח - בלחץ מספיק גבוה. באותו האופן, אם תכניס קיטור ב- 200 מעלות לתא לחץ ותפעיל לחץ גדול, הוא יקרב את מולקולות המים אחת לשניה ויהפוך את הקיטור לנוזל - ואם הלחץ מספיק גבוה, גם למוצק, למרות הטמפרטורה הגבוהה. 2. בנוגע לשריפה ללא חמצן גזי, פה זה קצת יותר מסובך. סוכרים מורכבים מפחמן, מימן וחמצן. לדוגמא הנוסחא של הסוכר הנפוץ ביותר - גלוקוז, היא C6H12O6. חום מוגדר (לפי מיטב הבנתי, ויתקנו אותי הפיסיקאים) כאנרגיה קינטית של אטומים בתווך. כמה שהאנרגיה הקינטית שלהם גבוהה יותר (משמע הן נעות מהר יותר) אומרים שהחום גבוה יותר. הרבה אנשים נוטים לדמיין מולקולות כמשהו סטטי ונייח, אבל למען האמת, הכל זז ורוטט כל הזמן. אם תדמיין לעצמך מולקולת מים (H-O-H) אתה צריך לקחת בחשבון שני דברים: 1. המימנים שקשורים לחמצן כל הזמן רוטטים. הם זזים לכל צד אפשרי במהירות מדהימה, באקראי. 2. גם מולקולת המים עצמה לא נייחת, אלא היא נעה במרחב ומתנגשת במולקולות אחרות כל הזמן. כמה שהטמפרטורה גבוהה יותר, האטומים שמרכיבים את המולקולה ירטטו יותר והמולקולה עצמה תנוע מהר יותר ותתנגש בתדירות גבוהה יותר ובמהירות גבוהה יותר במולקולות אחרות. עד כאן ההקדמה. גם קשרים כימיים קוולנטיים (משמע אלקטרונים המשותפים ליותר מאטום אחד) כל הזמן זזים ומשתנים. קשרים מתפרקים ומתחברים מחדש כל הזמן, בכל מולקולה ובעיקר במולקולות מורכבות ומסובכות. כמה שהטמפרטורה גבוהה יותר, יש יותר התנגשויות, יותר רטט והרבה יותר סיכוי שקשרים יתפרקו ויתחברו מחדש, לא בהכרח באותה צורה שהם היו מחוברים קודם. אם ניקח מולקולת גלוקוז, בטמפ' גבוהה מאוד, אין סיבה שלא יתחברו לך פתאום שני חמצנים מחלקים שונים של המולקולה, לאותו אטום פחמן. מהרגע שנוצר מצב כזה, באופן אקראי לחלוטין! המולקולה "תעדיף" להתפרק ולשחרר את הפחמן ושני החמצנים בצורת CO2. למה? כי המולקולה הזו הרבה יותר יציבה ונמוכה באנרגיה, ממצב הביניים שנוצר באקראי. באותו האופן, שני מימנים, שממילא נמשכים למולקולות חמצן מסיבות שלא אכנס אליהן כאן (ושתלמד עליהן אם אי פעם תלמד כימיה), עשויים להשתחרר כמים. והרי לך, בלי מעורבות של חמצן אטמוספירי, מולקולה אורגנית יכולה להתפרק למים ולפחמן דו חמצני אם הרבה מאוד חום מושקע במערכת - והחומר ישרף.
) נמאס להקפיץ כל הזמן את השרשור שאלות הישן שלי אז אני פותח חדש
אני יודע שאני מנג'ס אבל ככה זה השאלה היא : כל חומר בטבע אפשר להפוך לנוזל (עזבו את החומרים האלה שממוצק הם הופכים לגז) לדוגמא לעולם לא ראיתי \שמעתי על עץ במצב נוזל
