חבר שלי, שהיה בהרצאה של ירון, כותב:
(מתוך פורום נטעים ויהדות): יש לי מה לומר על ירון ידען, על סמך הרצאתו בפורום מצומצם שבה נכחתי לא מזמן. אז בגדול, הרצאתו מערבבת בין שני מישורים (פוליטי ו"תאולוגי")- קופצת מאחד לשני בהיסח דעת, כאילו היה זה הדבר הטבעי לעשות. (אגב, שהערתי לו על זה בסוף ההרצאה, הוא אישר זאת) במישור הפוליטי הוא תוקף את תופעת ה"כפייה החרדית", ושיהיה בריא יש לו הרבה מה לומר עליהם. אין לי בעיה בכלל עם הדברים האלו כשלעצמם, כי הוא דיבר על עובדות בשטח, והאשים בעצם אותנו (החילוניים) על שאנו מאפשרים למצב כזה להיות. במישור השני, ונקרא לו- ה"תאולוגי", הוא מעלה נושאים המופיעים באתרו ("דעת אמת"), ומתריס כנגד "איוולת הדת". כמו כן הוא "מנתח" את התהליך הפסיכולוגי של חוזר בתשובה (הוא בעצמו היה כזה, מי כמוהו יודע?), ומזהיר מפניו. עכשיו, אני יוצא מנקודת הנחה שהירון הזה אדם לא-טיפש, וכל מי שיפגוש אותו יסכים איתי פחות או יותר. כל אדם לא-טיפש יבין שמעלים סוגיות מהגמרא, צורת הדיון היא ויכוח על סמך הכתוב. ומה מר ידען עשה? החל ל"נתח" סוגיות הלכתיות, הגיע למסקנות של עצמו (!), ו"האכיל" את הקהל באיוולת היוצאת (כביכול) מתוך הכתוב. אף אחד בקהל לא הבין בגמרא, ועל כן האמין לו. למה שנאמין לו? כל אדם לא-טיפש יבין שסינתזה המלאכותית הזו בין תאולוגיה לפוליטיקה פסולה וערמומית. למה? כי שמדברים על כמה שה"חרדים הורסים לנו את המדינה", מתעוררות רגשות בקרב הקהל כנגד הקהילה החרדית. ואז מיד עוברים על כמה ש"הדת סתומה וטועה", והקהל מיד משליך את רגשותיו השליליים כנגד ה"תאולוגיה" היהודית, ומשתכנע לדבריו של מר ידען. הקהל לא עוצר לשאול האם האדם הזה שעומד לפננו דובר אמת?? הרי הוא "ראש ישיבה לשעבר" הוא בטח מבין יותר טוב מאיתנו, ובמילא החרדים הורסים לנו את המדינה, לא? כל אדם לא-טיפש יבין שחוויה נפשית של אחד אינה מעידה על של האחר, כלומר, שסיפורו האישי של מר ידען על איך הוא "חזר בתשובה", איננו סיפורו של כל אחד, ומניעיו אינם המניעים של כל אחד. מדוע אם כן השליך את מניעיו על כל אדם שחוזר בתשובה? סיפורו, למי שלא מכיר, מדבר על תקופתו כנער שלא מרוצה מן החיים- נואש שמחפש משמעות שתגאל אותו מסבלו. כשמציגים את זה ככה, מי לא יחשוב שחזרה בתשובה זה דבר שלילי? אני אישית יכול להעיד שזה לא המצב בכל המקרים שאני מכיר. וחוץ מזה העובדה שיצא בשאלה ברבות הימים מעידה על כך שלא האמין באמת, ומכאן שמניעיו לחזור בתשובה היו ממילא פסולים. אך מר ידען דיבר בשם כל החוזרים... הוא צריך לקבל דוקטורט בפסיכולוגיה על זה, לא? אז יש שני אפשרויות: או שמר ידען טיפש ואז במילא אין לנו עניין עם דבריו, או שהוא לא טיפש כלל וכלל אלא ערמומי. ובערמומיותו הסיט את הקהל כנגד הצד השני, בעוד שהצד השני לא היה בחדר כדי להגן על עצמו. הצד השני לא היה כדי לתקו את העיוותים שהכניס לסוגיות בגמרה, הצד השני לא היה כדי להעיד שחזרה בתשובה איננה נובעת רק מתסכול אלא גם מתוך חקירה, או אהבה לחיים, הצד השני לא היה- וטוב למר ידען שכך. אני אישית ניסיתי לשחק את תפקיד "הצד השני", והפלא ופלא- לא היה מקום לשאלות בזמן ההרצאה! אז רשמתי את הערותי על דף כדי שאזכור להתיחס לכל שטות שמצאתי שמר ידען הוציא מגרונו, ועד סוף ההרצאה מילאתי עמוד פוליו שלם! אתם חושבים שהוא התייחס לדבר אחד מטענותי? לא, הוא לא התיחס לאף אחת מהם יותר מהנהון פתטי בראשו, וספק חיוך ספק הבעת חלחלה. הוא טען ש"אין זמן" להגיב על כל טענותי, אז הוא לא הגיב לאף אחת... ממליץ לכל אחד לברר היכן הוא מרצה, ולהופיע שם. ולשים לב טוב כיצד הוא קופץ בין פוליטיקה לתאולוגיה, כיצד הוא מעלה טיעונים שע"י בדיקה יתבררו ככוזבים. לדעתי הוא עונה יפה להגדרה "דמגוג", וכל אחד מוזמן לבדוק בעצמו.
