כניעה
- פותח הנושא tanka
- פורסם בתאריך
דלית - delete
New member
כן.
והרחבה: משתנה ותלוי בהרבה גורמים. יש מאבקים בהם זה ברור עוד לפני שהחלו, יש מאבקים שגם אחרי שהסתיימו בתבוסה, זה לא ברור... האם השאלה מתייחסת רק למאבק פיסי (הצלבת ידיים/ראנדורי/תגרת רחוב)? האם השאלה מתייחסת גם למקרים בהם לא ידעתי שמדובר במאבק? האם השאלה מתייחסת גם למקרים בהם העדפתי להיכנע כדי לא להסלים את המצב, גם אם הרגשתי שסיכויי לנצח טובים עד טובים מאוד, או שהסלמה במסגרת אותה סיטואציה הייתה חסרת טעם? בכל מקרה, כן. לכל השאלות שלך כן זו תשובה טובה.
והרחבה: משתנה ותלוי בהרבה גורמים. יש מאבקים בהם זה ברור עוד לפני שהחלו, יש מאבקים שגם אחרי שהסתיימו בתבוסה, זה לא ברור... האם השאלה מתייחסת רק למאבק פיסי (הצלבת ידיים/ראנדורי/תגרת רחוב)? האם השאלה מתייחסת גם למקרים בהם לא ידעתי שמדובר במאבק? האם השאלה מתייחסת גם למקרים בהם העדפתי להיכנע כדי לא להסלים את המצב, גם אם הרגשתי שסיכויי לנצח טובים עד טובים מאוד, או שהסלמה במסגרת אותה סיטואציה הייתה חסרת טעם? בכל מקרה, כן. לכל השאלות שלך כן זו תשובה טובה.
אין נוסחה ברורה לעניין....
ראשית, אני קצת מתנגד למונח "כניעה". היות והסיכוי שבאמת נשתמש בידע הנ"ל ברחוב הוא קלוש (וממילא שם זה לא יהיה כניעה- זה יהיה מוות או פציעה), השימוש במילה "כניעה" במהלך אימון הוא שגוי לטעמי. אני מעדיף את המושג "למידה". כאשר אני עובד עם בכירים ממני אני משתדל לזרום עם התרגילים שמבוצעים עלי (כולל בריחים וחניקות) על מנת ללמוד. אחרי שהתגברנו על ה"בעיה הסמנטית"
לתשובה. כפי שרשמתי בנושא, אין נוסחה מדוייקת. לדוגמה, בריחי ברכיים הם מסוכנים מאד משום ששם נקרעות הרצועות לפני הרגשת הכאב. עקב כך, כאשר מישהו יבצע עלי בריח ברך, אני "אכנע" עוד הרבה לפני שארגיש כאב, מה שלא יקרה אם יבצע עלי לדוגמה בריח יד. כמו כן, זה גם תלוי פרטנר. מול מתחיל אולי אני אנסה להתנגד משום שאינו מבצע את הבריח ביעילות, ואולי אעדיף להכנע משום שאינו רגיש מספיק ועלול לפצוע אותי. שאלת שאלה מעניינת, אך שאלה שתשובתה תלויה בהמון המון גורמים לא מוגדרים. מיקי
ראשית, אני קצת מתנגד למונח "כניעה". היות והסיכוי שבאמת נשתמש בידע הנ"ל ברחוב הוא קלוש (וממילא שם זה לא יהיה כניעה- זה יהיה מוות או פציעה), השימוש במילה "כניעה" במהלך אימון הוא שגוי לטעמי. אני מעדיף את המושג "למידה". כאשר אני עובד עם בכירים ממני אני משתדל לזרום עם התרגילים שמבוצעים עלי (כולל בריחים וחניקות) על מנת ללמוד. אחרי שהתגברנו על ה"בעיה הסמנטית"
טוב, שאלה מורכבת...
סייגים: "לדעתי". ועכשיו נתחיל לכתוב. כשעושים עבודות זוגות מתפתח, עם הזמן, היכולת לחוש את הרגע שבו יש שליטה גדולה בבן זוג- זה הרגע שבו מוציאים משהו ממנו מאיזון. לגבי - היכולת הזו אצלי השתפרה ככל שהתאמנתי יותר. זה הגיע למקומות שבהם יכולתי לעבוד מול מישהו ולומר "טוב, אפשר לעצור עכשיו, כבר יצאת משיווי משקל". והוא יכל לומר לי שאני טועה. ואז פשוט שני הצדדים מפעילים יותר כוח, ורואים מי צדק (תוך ניסיון להרחיק אגו ככל הניתן...) הנקודה הזו, נקודת השבירה, היא מקום חשוב שמחפשים אותו בהרבה מרחבי משחק זוגות. בכל עבודת זוגות יש חיפוש אחר הנקודה הזו. ככל שהמתאמן יותר מיומן, כך הנקודה הזו יותר "רחוקה" ויותר "קטנה" למציאה. בד"כ כשמדובר בהפרש רמות גבוהה, מצאתי שכמעט בלתי אפשרי להוציא בן זוג עדיף (כשהוא מרוכז) מאיזון. אז התשובה שלי היא: ככל שמתאמנים יותר, כך מתקרבים לחוש את הנקודה שבה כבר "אין על מה לדבר"... ואפשר להתחיל מההתחלה. העיסוק של חיפוש הנקודה הזו, היא אימון חשוב. אבל על זה אין לי מה להרחיב. בנוסף, מופיע שאלת הכניעה. כשיש עבודת זוגות, יש מטרה ללמוד. יש נקודות שבהן כבר אין טעם להמשיך את האימון מהפוזיציה הנוכחית (רגליים באוניים, ואפים מתחת לבתי שחי), פשוט כי כבר הוכרע מי "ניצח", או מי יצא מאיזון. בשלב הזה אפשר להמשיך אם רוצים לבדוק עוד דברים, אבל בגדול כבר נקודת האיזון עברה. יש גם אנשים שמחליטים, אחרי שהם מוציאים מישהו מאיזון, לדחוף אותו בכל הכוח (או להכאיב בבריח, וכן הלאה). לטעמי, לרוב מדובר בהפגנת כוח ego driven יותר מאשר בניסיון ללמד את הבן הזוג משהו. יש נקודות שבהן ברור שיוצאים משיווי משקל בגלל שמשהו בגוף "מתעקש". ואם עובדים עם בן זוג טוב, הוא יעצור בדיוק בנקודה הזו. ואז אתה יכול "להיכנע", ובעצם לחזור לשיווי משקל. יש פה פעולה של וויתור על כיוון כוח מסויים בשביל שמירה על האיזון הכולל (והיכולת לייצר עוצמה בתנועה, וכן הלאה). עוד דבר היא נקודת השבירה הפסיכולוגית. אפשר לראות כששני אנשים ניגשים לעבודת זוגות, ולאחד כבר ברור שהוא הפסיד. זה קרה לי כמה פעמים (מהצד המפסיד...). בשלבים כאלה, יש מכה מאד חזקה לאגו. שיכולה להיגמר בניסיון אמיץ ללמוד (מה שיכול לקרות). או ניסיון אמיץ לחטוף מכות עד שהאגו שלי יבין את הקטע (קורה לי עד היום...). מחוץ לדוג'ו, במקום של קרב אמיתי, אני לא יכול לשתף מניסיון אישי. אני מניח שיש פה כאלה שיכולים. אני מניח שמדובר באותו דבר, רק שונה לגמרי
. כבר אמרתי לך שאני אוהב אותך ההודעה הזאת
אני חושב משמע אני קיים (דקארט), טל.
סייגים: "לדעתי". ועכשיו נתחיל לכתוב. כשעושים עבודות זוגות מתפתח, עם הזמן, היכולת לחוש את הרגע שבו יש שליטה גדולה בבן זוג- זה הרגע שבו מוציאים משהו ממנו מאיזון. לגבי - היכולת הזו אצלי השתפרה ככל שהתאמנתי יותר. זה הגיע למקומות שבהם יכולתי לעבוד מול מישהו ולומר "טוב, אפשר לעצור עכשיו, כבר יצאת משיווי משקל". והוא יכל לומר לי שאני טועה. ואז פשוט שני הצדדים מפעילים יותר כוח, ורואים מי צדק (תוך ניסיון להרחיק אגו ככל הניתן...) הנקודה הזו, נקודת השבירה, היא מקום חשוב שמחפשים אותו בהרבה מרחבי משחק זוגות. בכל עבודת זוגות יש חיפוש אחר הנקודה הזו. ככל שהמתאמן יותר מיומן, כך הנקודה הזו יותר "רחוקה" ויותר "קטנה" למציאה. בד"כ כשמדובר בהפרש רמות גבוהה, מצאתי שכמעט בלתי אפשרי להוציא בן זוג עדיף (כשהוא מרוכז) מאיזון. אז התשובה שלי היא: ככל שמתאמנים יותר, כך מתקרבים לחוש את הנקודה שבה כבר "אין על מה לדבר"... ואפשר להתחיל מההתחלה. העיסוק של חיפוש הנקודה הזו, היא אימון חשוב. אבל על זה אין לי מה להרחיב. בנוסף, מופיע שאלת הכניעה. כשיש עבודת זוגות, יש מטרה ללמוד. יש נקודות שבהן כבר אין טעם להמשיך את האימון מהפוזיציה הנוכחית (רגליים באוניים, ואפים מתחת לבתי שחי), פשוט כי כבר הוכרע מי "ניצח", או מי יצא מאיזון. בשלב הזה אפשר להמשיך אם רוצים לבדוק עוד דברים, אבל בגדול כבר נקודת האיזון עברה. יש גם אנשים שמחליטים, אחרי שהם מוציאים מישהו מאיזון, לדחוף אותו בכל הכוח (או להכאיב בבריח, וכן הלאה). לטעמי, לרוב מדובר בהפגנת כוח ego driven יותר מאשר בניסיון ללמד את הבן הזוג משהו. יש נקודות שבהן ברור שיוצאים משיווי משקל בגלל שמשהו בגוף "מתעקש". ואם עובדים עם בן זוג טוב, הוא יעצור בדיוק בנקודה הזו. ואז אתה יכול "להיכנע", ובעצם לחזור לשיווי משקל. יש פה פעולה של וויתור על כיוון כוח מסויים בשביל שמירה על האיזון הכולל (והיכולת לייצר עוצמה בתנועה, וכן הלאה). עוד דבר היא נקודת השבירה הפסיכולוגית. אפשר לראות כששני אנשים ניגשים לעבודת זוגות, ולאחד כבר ברור שהוא הפסיד. זה קרה לי כמה פעמים (מהצד המפסיד...). בשלבים כאלה, יש מכה מאד חזקה לאגו. שיכולה להיגמר בניסיון אמיץ ללמוד (מה שיכול לקרות). או ניסיון אמיץ לחטוף מכות עד שהאגו שלי יבין את הקטע (קורה לי עד היום...). מחוץ לדוג'ו, במקום של קרב אמיתי, אני לא יכול לשתף מניסיון אישי. אני מניח שיש פה כאלה שיכולים. אני מניח שמדובר באותו דבר, רק שונה לגמרי
קרב אמיתי
קראתי בהנאה מרובה את הכתוב ורציתי להוסיף מעט נקודות למחשבה : קלאוזוביץ מבחין בשלושה אינדיקטורים עקריים לנצחון ברמה בצבאית :אובדן גדול יותר של כוח פיזי ,אובדן המוראל (הכוח הנפשי ) והודאה בנטישת כוונות . הניצחון במלחמה (סידרה של קרבות ):ניתן ללמוד משתי נקודות ראות -האחת האים הושגו המטרות שהוצגו בתחילתה . והשניה -האים שופר מצבה של המדינה לאורך זמן בלי לשים לב למטרות (כמובן שהבחינה יכולה להשתנות עם הזמן ).
קראתי בהנאה מרובה את הכתוב ורציתי להוסיף מעט נקודות למחשבה : קלאוזוביץ מבחין בשלושה אינדיקטורים עקריים לנצחון ברמה בצבאית :אובדן גדול יותר של כוח פיזי ,אובדן המוראל (הכוח הנפשי ) והודאה בנטישת כוונות . הניצחון במלחמה (סידרה של קרבות ):ניתן ללמוד משתי נקודות ראות -האחת האים הושגו המטרות שהוצגו בתחילתה . והשניה -האים שופר מצבה של המדינה לאורך זמן בלי לשים לב למטרות (כמובן שהבחינה יכולה להשתנות עם הזמן ).
amir_aikido
New member
מצטרף להבחנה - אימון מול אמת
מהשאלה המקורית לא ברור על איזה מצב מדובר, ולטעמי יש הפרדה ברורה בין מספר מצבים: במצב אמיתי של הגנה עצמית, בו חייך בסכנה, אין שום מקום לכניעה משום סוג שהוא, להכנע פירושו למות. בשונה ממלחמה שבה הבחירה בין שבי ומוות איננה ברורה ויש סבירות שכניעה תציל ממוות, כשהמדובר בהגנה עצמית על הפרט - כניעה משמעה מוות. במצב שכזה, הכרה מודעת בתבוסה עלולה להיות גורם נוסף לתבוסה, בעוד שיתכן שהמשך הקרב בכל הכוח יציל את החיים. וגם אם אנו מבינים שגבינו אל הקיר, רצוי שרק נלחם ביתר עוז. רק נזכיר לכולם, מצבים שכאלה נדירים ביותר, אפילו במקומותינו. ורוב הקרבות אינם שיייכים לקבוצה זו. מצב אמיתי של התגוננות בפני תקיפה. אני יכול לחשוב על יותר מדי מצבים בהם אני מותקף וברור לי מלכתחילה שהתוקף איננו רוצה להרוג אותי. בין אם המדובר בתקרית בין שכנים, בכביש, בביריון בביה"ס, או סתם במכות בין ילדים. אף אחד מהם לא באמת ובמודע רוצה להרוג. במצבים שכאלה, בהחלט יתכן שהודאה בכניעה כך שהתוקף ירגיש שהוא "הרוויח כבוד" תוכל לעצור את המתקפה. אם כי, יתכנו גם מקרים בהם זה רק "יגביר לו את התאבון". במצבים שכאלה, אם אתה תלחם באופן נואש כאילו אתה מגן על חייך, אתה עלול להסלים את תוצאות העימות ולהביא אותו למקום שלא היית רוצה האימון הוא מצב שונה לחלוטין, לכניעה באימון אין שום משמעות של ממש, למעט הודאה בהצלחת היריב לנצח "הפעם" וחזרה למצב ההתחלתי. כמתאמן מתקדם ועוזר מדריך לפעמים, אני יכול להעיד שלפעמים אני יותר מאושר כשתלמיד מתחיל מצליח להכניע אותי יפה בעזרת טכניקה שהראיתי לו, מאשר אני שבע- רצון מהכנעה של היריב. הדבר הכי חשוב בבחירת שלב להכנע באימון הוא הבטיחות, והיכולת למנוע נזק למתאמן הנכנע. לכן, אני אישית תמיד "אכנע" ברגע שארגיש שהשני השיג יתרון כזה שנצחונו ברור, וכל שנותר לי לעשות הוא למנוע נזק. נקודת-הזמן הזו שונה בין מתאמנים שונים, מול מתאמן ותיק היא תהיה בשלב מוקדם בהרבה מאשר מול מתאמן מתחיל. הותיק יודע לבצע את הטכניקה טוב ואם הוא רק הגיע למצב, אין טעם לסכן את עצמי על מנת לבדוק את הצלחת הביצוע. המתחיל צריך גם לתרגל את הטכניקה, ולכן לפעמים אני אעדיף לדחות את רגע הכניעה כדי שהוא יבצע את הטכניקה מעט יותר. נקודה חשובה נוספת היא קיומם של סוגי כניעה שונים באימון (לפחות אצלנו): יש כניעה בה אני דופק ועוצר את התרגיל (במקרים של נעילה על הקרגקע או כשאני חש בסכנה - אין לאן לפול / לחץ מסוכן על הפרקים שאיני מצליח לשחרר ולא חושב שאוכל לשחרר בנפילה ...) ויש כניעה בה אני מפיל את עצמי לפני הטכניקה ולעיתים אף עוזר לביצוע הטכניקה. מעין הודאה ש"נתפסתי" ומתן אפשרות לשני לסיים את התרגול (השיטה היותר נפוצה אצלנו בראנדורי, ושעוד יותר מתאימה לאימון עם מתחילים). ועכשיו, על איזה סוג מצב אנו מדברים, כי כ"א מהסוגים ראוי לדיון נפרד וארוך. אמיר
מהשאלה המקורית לא ברור על איזה מצב מדובר, ולטעמי יש הפרדה ברורה בין מספר מצבים: במצב אמיתי של הגנה עצמית, בו חייך בסכנה, אין שום מקום לכניעה משום סוג שהוא, להכנע פירושו למות. בשונה ממלחמה שבה הבחירה בין שבי ומוות איננה ברורה ויש סבירות שכניעה תציל ממוות, כשהמדובר בהגנה עצמית על הפרט - כניעה משמעה מוות. במצב שכזה, הכרה מודעת בתבוסה עלולה להיות גורם נוסף לתבוסה, בעוד שיתכן שהמשך הקרב בכל הכוח יציל את החיים. וגם אם אנו מבינים שגבינו אל הקיר, רצוי שרק נלחם ביתר עוז. רק נזכיר לכולם, מצבים שכאלה נדירים ביותר, אפילו במקומותינו. ורוב הקרבות אינם שיייכים לקבוצה זו. מצב אמיתי של התגוננות בפני תקיפה. אני יכול לחשוב על יותר מדי מצבים בהם אני מותקף וברור לי מלכתחילה שהתוקף איננו רוצה להרוג אותי. בין אם המדובר בתקרית בין שכנים, בכביש, בביריון בביה"ס, או סתם במכות בין ילדים. אף אחד מהם לא באמת ובמודע רוצה להרוג. במצבים שכאלה, בהחלט יתכן שהודאה בכניעה כך שהתוקף ירגיש שהוא "הרוויח כבוד" תוכל לעצור את המתקפה. אם כי, יתכנו גם מקרים בהם זה רק "יגביר לו את התאבון". במצבים שכאלה, אם אתה תלחם באופן נואש כאילו אתה מגן על חייך, אתה עלול להסלים את תוצאות העימות ולהביא אותו למקום שלא היית רוצה האימון הוא מצב שונה לחלוטין, לכניעה באימון אין שום משמעות של ממש, למעט הודאה בהצלחת היריב לנצח "הפעם" וחזרה למצב ההתחלתי. כמתאמן מתקדם ועוזר מדריך לפעמים, אני יכול להעיד שלפעמים אני יותר מאושר כשתלמיד מתחיל מצליח להכניע אותי יפה בעזרת טכניקה שהראיתי לו, מאשר אני שבע- רצון מהכנעה של היריב. הדבר הכי חשוב בבחירת שלב להכנע באימון הוא הבטיחות, והיכולת למנוע נזק למתאמן הנכנע. לכן, אני אישית תמיד "אכנע" ברגע שארגיש שהשני השיג יתרון כזה שנצחונו ברור, וכל שנותר לי לעשות הוא למנוע נזק. נקודת-הזמן הזו שונה בין מתאמנים שונים, מול מתאמן ותיק היא תהיה בשלב מוקדם בהרבה מאשר מול מתאמן מתחיל. הותיק יודע לבצע את הטכניקה טוב ואם הוא רק הגיע למצב, אין טעם לסכן את עצמי על מנת לבדוק את הצלחת הביצוע. המתחיל צריך גם לתרגל את הטכניקה, ולכן לפעמים אני אעדיף לדחות את רגע הכניעה כדי שהוא יבצע את הטכניקה מעט יותר. נקודה חשובה נוספת היא קיומם של סוגי כניעה שונים באימון (לפחות אצלנו): יש כניעה בה אני דופק ועוצר את התרגיל (במקרים של נעילה על הקרגקע או כשאני חש בסכנה - אין לאן לפול / לחץ מסוכן על הפרקים שאיני מצליח לשחרר ולא חושב שאוכל לשחרר בנפילה ...) ויש כניעה בה אני מפיל את עצמי לפני הטכניקה ולעיתים אף עוזר לביצוע הטכניקה. מעין הודאה ש"נתפסתי" ומתן אפשרות לשני לסיים את התרגול (השיטה היותר נפוצה אצלנו בראנדורי, ושעוד יותר מתאימה לאימון עם מתחילים). ועכשיו, על איזה סוג מצב אנו מדברים, כי כ"א מהסוגים ראוי לדיון נפרד וארוך. אמיר
../images/Emo45.gif תשובה יפה !
נהנתי לקרוא את התשובה של אמיר. מסכים עם כל מילה ומוסיף : לעיתים ניתן לדעת שהפסדת בקרב עוד לפני שהחל, רק מהמבט של היריב (כמובן תוך שילוב הדעה שלך על יכולתו וחוזק אמונתך ביכולת שלך ). במצב כזה, שהוא בעיקרו נפשי, לוחם יפסיד גם אם ביכולתו לנצח. שלב הכניעה במצב זה החל עוד לפני הקרב. בנחישות ביטחון עצמי ואמונה ננצח במלחמה !
נהנתי לקרוא את התשובה של אמיר. מסכים עם כל מילה ומוסיף : לעיתים ניתן לדעת שהפסדת בקרב עוד לפני שהחל, רק מהמבט של היריב (כמובן תוך שילוב הדעה שלך על יכולתו וחוזק אמונתך ביכולת שלך ). במצב כזה, שהוא בעיקרו נפשי, לוחם יפסיד גם אם ביכולתו לנצח. שלב הכניעה במצב זה החל עוד לפני הקרב. בנחישות ביטחון עצמי ואמונה ננצח במלחמה !
amir_aikido
New member
נתקלתי במספר סיפורים כאלה
על קרבות שנוצחו במבט אחד, ועל אנשים שיצאו מסיטואציה קשה בדרך זו. והינה עוד סיפור אחד שעברה ידידה שלי, שהתאמנה איתי באמנויות לחימה: בזמן ההתמחות המקצועית שלה באחד ממקצועות הרפואה, היא נשארה באחד הערבים בתורנות יחד עם עוד כמה אחיות. רצה הגורל והיה עליהן להזמין למקום רופא תורן בכיר יותר ממחלקה אחרת. וכשהיא התקשרה להזמין רופא זה, התברר לה שהתורן באותו היום הוא אדם שהשמועות עליו בבית החולים אמרו שהוא תוקף מיני (ומאוחר יותר אף הורשע באונס אלים של שתי אחיות, במקרים נפרדים, ומספר גדול של תקיפות מיניות). היא עדכנה את האחיות במצב הלא נעים, ובקשה מהאחיות שהן ישארו כולן ביחד, כדי שלא לתת לסוטה פתח לעשות את מעשיו. אלא שהן דווקא ברחו לה והשאירו אותה לבד עם אותו האדם. אחרי שהוא מילא את חובתו המקצועית, היא הרגישה שהוא מתקרב אליה ומתכונן לפגוע גם בה. ואז היא הגיעה להחלטה שלה זה לא יקרה בכל מחיר ולא חשוב עד כמה יהיה עליה להיות אלימה לשם כך. והסתובבה אליו כשהיא מוכנה לחלוטין להרוג אותו אם הוא רק ינסה משהו (כדבריה). היא לא בצעה שום מעשה אלים, ואפילו לא הזיזה את ידיה, אך בהחלט הגיעה להחלטה לפעול והסתכלה עליו מתוך ההחלטה הזו. הסוטה ראה את מבטה ונרתע לאחור. ועד שהוא נאסר היא נשארה הבחורה היחידה בצוות בי"ח, שהוא לא העיז לנסות אפילו לתקוף, גם בסיטואציות אחרות בהן לכאורה היתה לו הזדמנות, וכשבאותה התקופה הוא כן תקף בחורות אחרות. לפעמים מבט ו/או טון של קול מספיק להכריע עימות, בעיקר בתחילתו. אמיר
על קרבות שנוצחו במבט אחד, ועל אנשים שיצאו מסיטואציה קשה בדרך זו. והינה עוד סיפור אחד שעברה ידידה שלי, שהתאמנה איתי באמנויות לחימה: בזמן ההתמחות המקצועית שלה באחד ממקצועות הרפואה, היא נשארה באחד הערבים בתורנות יחד עם עוד כמה אחיות. רצה הגורל והיה עליהן להזמין למקום רופא תורן בכיר יותר ממחלקה אחרת. וכשהיא התקשרה להזמין רופא זה, התברר לה שהתורן באותו היום הוא אדם שהשמועות עליו בבית החולים אמרו שהוא תוקף מיני (ומאוחר יותר אף הורשע באונס אלים של שתי אחיות, במקרים נפרדים, ומספר גדול של תקיפות מיניות). היא עדכנה את האחיות במצב הלא נעים, ובקשה מהאחיות שהן ישארו כולן ביחד, כדי שלא לתת לסוטה פתח לעשות את מעשיו. אלא שהן דווקא ברחו לה והשאירו אותה לבד עם אותו האדם. אחרי שהוא מילא את חובתו המקצועית, היא הרגישה שהוא מתקרב אליה ומתכונן לפגוע גם בה. ואז היא הגיעה להחלטה שלה זה לא יקרה בכל מחיר ולא חשוב עד כמה יהיה עליה להיות אלימה לשם כך. והסתובבה אליו כשהיא מוכנה לחלוטין להרוג אותו אם הוא רק ינסה משהו (כדבריה). היא לא בצעה שום מעשה אלים, ואפילו לא הזיזה את ידיה, אך בהחלט הגיעה להחלטה לפעול והסתכלה עליו מתוך ההחלטה הזו. הסוטה ראה את מבטה ונרתע לאחור. ועד שהוא נאסר היא נשארה הבחורה היחידה בצוות בי"ח, שהוא לא העיז לנסות אפילו לתקוף, גם בסיטואציות אחרות בהן לכאורה היתה לו הזדמנות, וכשבאותה התקופה הוא כן תקף בחורות אחרות. לפעמים מבט ו/או טון של קול מספיק להכריע עימות, בעיקר בתחילתו. אמיר
one strike
New member
סיפור מאוד מלמד
ובמילים אחרות יש אנשים שאפשר להרוג אותם אך אי-אפשר לנצח.
ובמילים אחרות יש אנשים שאפשר להרוג אותם אך אי-אפשר לנצח.
amir_aikido
New member
לא הבנתי
אני נותן לך דוגמא על מצב של הגנה עצמית, בו הטכניקה היחידה שהופעלה היתה "מבט" והיא הספיקה. ואתה מסיק: "יש אנשים שאפשר להרוג אותם אך אי-אפשר לנצח" מה הקשר ???
אני נותן לך דוגמא על מצב של הגנה עצמית, בו הטכניקה היחידה שהופעלה היתה "מבט" והיא הספיקה. ואתה מסיק: "יש אנשים שאפשר להרוג אותם אך אי-אפשר לנצח" מה הקשר ???
כמדומני הוא התכוון לבחורה...
"יש אנשים שניתן להרוג אך לא ניתן לנצח". דהיינו, הכוח הפנימי שלה שאותו היא הקרינה הראה שהיא בלתי מנוצחת. תסכים איתי שהיא איננה בת אלמוות, נכון? במילים אחרות, אני הבנתי את המשםט שלו כמדבר על ניצחון הרוח (גם במידה והגוף מפסיד)... אבל יכול להיות שאני טועה. אני מנסה לפרש את המשפט שלו כפי שנכתב... מיקי
"יש אנשים שניתן להרוג אך לא ניתן לנצח". דהיינו, הכוח הפנימי שלה שאותו היא הקרינה הראה שהיא בלתי מנוצחת. תסכים איתי שהיא איננה בת אלמוות, נכון? במילים אחרות, אני הבנתי את המשםט שלו כמדבר על ניצחון הרוח (גם במידה והגוף מפסיד)... אבל יכול להיות שאני טועה. אני מנסה לפרש את המשפט שלו כפי שנכתב... מיקי
amir_aikido
New member
עדיין לא הבנתי
amir_aikido
New member
כך היא סיפרה זאת
הוא אנס נשים שם, לא הרג אותן כשהוא התקרב אליה מאחור, אחרי שגמרו לטפל בחולה, היא חשה בכך וחשבה שזו כוונתו, והחליטה שהיא "תעשה הכל" ומוכנה לכל תוצאה ובלבד שהוא לא יפגע בה מינית. אם תרצה זו דוגמא להחלטיות ונחרצות שהיא ההיפך מכניעה. היא הסתובבה אליו מוכנה מנטלית להמשך, והוא זה שראה את המבט שלה ונסוג. לכן, לא ברורה לי התשובה שלכם. אמיר
הוא אנס נשים שם, לא הרג אותן כשהוא התקרב אליה מאחור, אחרי שגמרו לטפל בחולה, היא חשה בכך וחשבה שזו כוונתו, והחליטה שהיא "תעשה הכל" ומוכנה לכל תוצאה ובלבד שהוא לא יפגע בה מינית. אם תרצה זו דוגמא להחלטיות ונחרצות שהיא ההיפך מכניעה. היא הסתובבה אליו מוכנה מנטלית להמשך, והוא זה שראה את המבט שלה ונסוג. לכן, לא ברורה לי התשובה שלכם. אמיר
one strike
New member
התכונתי
שבמקרה חלילה היה התוקף "משתגע" ופוגע בחוזקה, הנחישות של האישה הייתה מונעת אונס אף במחיר של חייה.
שבמקרה חלילה היה התוקף "משתגע" ופוגע בחוזקה, הנחישות של האישה הייתה מונעת אונס אף במחיר של חייה.
amir_aikido
New member
בהתחשב ביחסי הידע והנחישות
אני דווקא הייתי מהמר שאם משהו היה קורה זה היה נגמר במחיר של חייו ולא של חייה. אבל מבחינה רעיונית ניתן להגיד שיש משהו בדבריך. והימור הוא תמיד הימור. אמיר
אני דווקא הייתי מהמר שאם משהו היה קורה זה היה נגמר במחיר של חייו ולא של חייה. אבל מבחינה רעיונית ניתן להגיד שיש משהו בדבריך. והימור הוא תמיד הימור. אמיר
amir_aikido
New member
ומה על כניעה בקרבות אימון
אין עוד תגובות ? לי זה נראה נושא חשוב ומעניין
אני רוצה להפנות את תשומת הלב לכך שיש בכניעה מודעת בקרב אימון גם בעייתיות מסוימת: אם אתה מחליט להכנע באימון, בעת שבקרב אמיתי לא היית נכנע, איך יתורגלו השלבים שלאחר רגע הכניעה ? איך ניתן לדעת האם באמת היה הכרח להכנע באותו השלב או שהיריב רק התעצל ? אמיר
אין עוד תגובות ? לי זה נראה נושא חשוב ומעניין
הבעיתיות הזאת
קיימת בכל האספקטים של האימון לאו דווקא בנושא הכניעה. איך תוכל לדעת שאתה מסוגל לספוג מכה שבאה ב 100% כוח? איך תדע שאתה מסוגל להתמודד אם תוקף שכוונתו היא להרוג אותך בכל מחיר? לגבי יריב עצלן - כפי שאתה סומך על הבן זוג שיקפיד על בטיחות אתה אמור לסמוך עליו שיקפיד על אימון רציני.
קיימת בכל האספקטים של האימון לאו דווקא בנושא הכניעה. איך תוכל לדעת שאתה מסוגל לספוג מכה שבאה ב 100% כוח? איך תדע שאתה מסוגל להתמודד אם תוקף שכוונתו היא להרוג אותך בכל מחיר? לגבי יריב עצלן - כפי שאתה סומך על הבן זוג שיקפיד על בטיחות אתה אמור לסמוך עליו שיקפיד על אימון רציני.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.