סבלנות סבלנות
היום שברתי את השיאים של עצמי...
תופסת מעצמי אדם מאוד סבלני והייתי מאוד סבלנית לגבי המצב הזה, אבל חלאס מיצינו.
רוצה את עצמי בחזרה.
מצחיק לקרוא לזה עצמי אבל זה סוג של ככה..
לפעמים נראה שהייאוש הזה והדיכאון הזה ישארו לנצח ושום דבר לא ישמח אותי יותר לעולם.
מתי יהיה כבר טוב? מתי יהיה כבר הרגיל? מתי יהיה משהו?
כן עוד קצת סבלנות, גם רומא לא נבנתה ביום, אצלי שום דבר לא קורה מהר, סבלנות...
אתמול לא כמו היום, ולפני חודש לא כמו היום והיה גרוע יותר, אז סבלנות סבלנות.
אבל נמאס, אוי נמאס. כל כך נמאס מעצמי כזאת ומהחיים כאלה ורוצה פשוט אחרת.
סבלנות סבלנות.