כמעט שבע שנים
שאינך . חדלת . ריק . זכרון . עבר זמן מאז כתבתי לך ,הכי קשה לי בעולם זה לכתוב לך ,לחשוב עליך להרגיש אותך .. כבר כמה ימים שהים הפך שוב לחבר הטוב שלי ושם ..שם אתה ואני נפגשים בין הרוח והחול והגלים ..שוחה לעומק הים פתאום כזו שלווה מסביב ושם אני מרשה לעצמי להתעטף בך ,בזכרון שלך במה שאתה ..בי . ועצוב לי מאוד אבא .. לא בגללך לא כי אתה חסר הפעם עצוב לי פשוט .בגללי אתה מאוכזב ? אני בטוחה שלו יכולת להרעיד את שמי הקיץ עם סופת ברקים היית עושה זאת עבורי , תמיד רצית שאממש את עצמי .. לא אמרת את זה אף פעם במילים אבל אני זוכרת במיוחד משפט אחד שלך ..שם במקום האחרון ששהית בו ממש יומיים לפני שחדלת להיות ..אמרת לי " לו יכולתי הייתי עכשיו לוקח את אמא שלך לשיט באוניה סביב העולם ".חלום שלא הגשמת .. ולי אבא יש כל כך הרבה חלומות שאני לא מצליחה להגשים ..יודעת שיכולה חשה את זה בכל נימי נשמתי ועדיין ..פוחדת . האמת היא אבא שלמרות הכל לא למדתי כלום ממה שכנראה הייתי אמורה ..שהחיים כל כך שבירים !! שחלומות מגשימים היום .כי אין מחר .אני פוחדת מהחיים יותר מאשר מהמוות . לא מוזר? הרי ראיתי אותך נאבק על כל טיפת חיים .. ומה אני עושה עם שלי? והיום .. היום אני יכולה לכתוב לך ,ימים שלמים של שתיקה שבועות של התכנסות פנימית והנה ..לפחות המילים לא פוחדות כבר לצאת להן לאור האמת שמשתקפת במראה - אני מלאת פחדים ,פוחדת ליפול , פוחדת מהלא ידוע פוחדת להטיל עצמי לעולם ..פוחדת לעוף ולגעת בחלום . ובכל פעם מחדש מנסה ..וזה תמיד נשאר בגדר משפטים מילים ושורות אולי תיתן לי סימן שאתה שומר עלי מאי שם ? איך היה לך כזה אומץ ? איך לא פחדת מכלום ? עשית מה שרצית ..כנגד כל הסיכויים , גם כשאמרו לך "אתה חולם זה לא יילך ".פשוט עשית . את זה לא ירשתי ממך כנראה ..וחבל , כי אני מתבוננת בחיים חומקים לי כמו ציפור כלואה .. ובא לי לעמוד לי על שפת הים ולצעוק בכל הכוח תשמור עלי .. תשמע אותי? עצוב לי בפנים אבא .. מין עצב עמוק שאין לי מילה לתאר אותו לבד לי ועצוב לי .. לקחתי פסק זמן מהעולם לצבור כוחות למלא מצברים כוחות מחודשים .. אני לא רוצה לחיות ככה , כמו כולם ..אתה הרי יודע את זה .זו אני שהשארתי פתק על השולחן בתום בחינת בגרות אחרונה וירדתי לי לסיני ..אני והתרמיל על הגב .ואתה שמרת על המכתב הזה שלי עד יומך האחרון לא ידעתי ששמרת אותו ..כשנתנו לי את החפצים האישיים שלך חתיכת נייר ביצבצה לה מעבר לתעודת הזהות ..זה היה המכתב שלי . חשבתי שפגעתי בך .. חשבתי שכאב לך שקמתי ועזבתי את הבית ככה ..היום אני יודעת. רק היום הבנתי שהיית גאה בי ..ששמרת את המכתב מתוך גאווה על שקמתי בלי פחד להגשים חלום לעשות כרצוני . איפה נעלמתי לי? מהותי מלאה בך . השתדלתי לא לחשוב עליך .זה כואב מדי . הגיע הזמן להביט בכאב .. בפחד .
שאינך . חדלת . ריק . זכרון . עבר זמן מאז כתבתי לך ,הכי קשה לי בעולם זה לכתוב לך ,לחשוב עליך להרגיש אותך .. כבר כמה ימים שהים הפך שוב לחבר הטוב שלי ושם ..שם אתה ואני נפגשים בין הרוח והחול והגלים ..שוחה לעומק הים פתאום כזו שלווה מסביב ושם אני מרשה לעצמי להתעטף בך ,בזכרון שלך במה שאתה ..בי . ועצוב לי מאוד אבא .. לא בגללך לא כי אתה חסר הפעם עצוב לי פשוט .בגללי אתה מאוכזב ? אני בטוחה שלו יכולת להרעיד את שמי הקיץ עם סופת ברקים היית עושה זאת עבורי , תמיד רצית שאממש את עצמי .. לא אמרת את זה אף פעם במילים אבל אני זוכרת במיוחד משפט אחד שלך ..שם במקום האחרון ששהית בו ממש יומיים לפני שחדלת להיות ..אמרת לי " לו יכולתי הייתי עכשיו לוקח את אמא שלך לשיט באוניה סביב העולם ".חלום שלא הגשמת .. ולי אבא יש כל כך הרבה חלומות שאני לא מצליחה להגשים ..יודעת שיכולה חשה את זה בכל נימי נשמתי ועדיין ..פוחדת . האמת היא אבא שלמרות הכל לא למדתי כלום ממה שכנראה הייתי אמורה ..שהחיים כל כך שבירים !! שחלומות מגשימים היום .כי אין מחר .אני פוחדת מהחיים יותר מאשר מהמוות . לא מוזר? הרי ראיתי אותך נאבק על כל טיפת חיים .. ומה אני עושה עם שלי? והיום .. היום אני יכולה לכתוב לך ,ימים שלמים של שתיקה שבועות של התכנסות פנימית והנה ..לפחות המילים לא פוחדות כבר לצאת להן לאור האמת שמשתקפת במראה - אני מלאת פחדים ,פוחדת ליפול , פוחדת מהלא ידוע פוחדת להטיל עצמי לעולם ..פוחדת לעוף ולגעת בחלום . ובכל פעם מחדש מנסה ..וזה תמיד נשאר בגדר משפטים מילים ושורות אולי תיתן לי סימן שאתה שומר עלי מאי שם ? איך היה לך כזה אומץ ? איך לא פחדת מכלום ? עשית מה שרצית ..כנגד כל הסיכויים , גם כשאמרו לך "אתה חולם זה לא יילך ".פשוט עשית . את זה לא ירשתי ממך כנראה ..וחבל , כי אני מתבוננת בחיים חומקים לי כמו ציפור כלואה .. ובא לי לעמוד לי על שפת הים ולצעוק בכל הכוח תשמור עלי .. תשמע אותי? עצוב לי בפנים אבא .. מין עצב עמוק שאין לי מילה לתאר אותו לבד לי ועצוב לי .. לקחתי פסק זמן מהעולם לצבור כוחות למלא מצברים כוחות מחודשים .. אני לא רוצה לחיות ככה , כמו כולם ..אתה הרי יודע את זה .זו אני שהשארתי פתק על השולחן בתום בחינת בגרות אחרונה וירדתי לי לסיני ..אני והתרמיל על הגב .ואתה שמרת על המכתב הזה שלי עד יומך האחרון לא ידעתי ששמרת אותו ..כשנתנו לי את החפצים האישיים שלך חתיכת נייר ביצבצה לה מעבר לתעודת הזהות ..זה היה המכתב שלי . חשבתי שפגעתי בך .. חשבתי שכאב לך שקמתי ועזבתי את הבית ככה ..היום אני יודעת. רק היום הבנתי שהיית גאה בי ..ששמרת את המכתב מתוך גאווה על שקמתי בלי פחד להגשים חלום לעשות כרצוני . איפה נעלמתי לי? מהותי מלאה בך . השתדלתי לא לחשוב עליך .זה כואב מדי . הגיע הזמן להביט בכאב .. בפחד .
