יש כל הזמן אבוקדו, לפחות אצל הירקנים ברחוב.מישהו כבר קנה אבוקדו ויכול להמליץ? הם נראים לי עדיין טיפי בוסר
אבוקדו עלול לגרום לי להקיא וחצבים טרם ראיתי השנה אבל מעל מרפסת ביתי חולפות בכל בוקר להקות ציפורים במעופן דרומה. הלוואי והיתה משקפת עם אפליקציה שמזהה אותן.אם החצב מבשר הסתיו והוא כבר פורח, סימן שסתיו, לא?
לא.
כי החצב מזמן התבלבל ויש פריחה כבר באוגוסט.
אבוקדו, אם צריך לקנות רק מאוחר יותר, בינואר. כמו ש"הרגילו" אותנו האבוקדואים בחצר ילדותי, שנקטפים מינואר.
יש המון שירי סתיו. קחי בתמורה את
וגם את
אחד האבוקאדואים הטעימים בשנה החולפת היה מבציר הסתיו. שמעתי ברדיו חקלאי אומר שיאללה לקנות, קניתי, נהניתי (מאד) ומשם היתה רק ירידה. מקווה שוב למצוא משהו טעים. מתה על אבוקדו, אבל אי אפשר לסמוך עליואם החצב מבשר הסתיו והוא כבר פורח, סימן שסתיו, לא?
לא.
כי החצב מזמן התבלבל ויש פריחה כבר באוגוסט.
אבוקדו, אם צריך לקנות רק מאוחר יותר, בינואר. כמו ש"הרגילו" אותנו האבוקדואים בחצר ילדותי, שנקטפים מינואר.
יש המון שירי סתיו. קחי בתמורה את
וגם את
אתה צריך כבשה או עדר. הן ידועות כפותחות שבילים חסומים בקוצים. מדהים שהן יכולות לגרוס ולעכל קוצים.אני אשמח שיבוא החורף כי בשביל הכניסה ליער קוצים השתלטו על כל השטח, כולל השביל עצמו, כך שכבר אי אפשר לעבור בלי להידקר.
וכששאלתי את ה AI מה יהיה איתם, אמר לי שהם יתפרקו מעצמם עם החורף.
השביל המסכן הזה סובל גם מקריסת עצים. היתה איזו סופה לפני כמה חודשים וכמה עצים קרסו על השביל. נשאר רק מסלול צר ביניהם.
שאותו חוסמים הקוצים.
אז זה די אתגר לעבור שם.
גם בהמשך קרס עץ וחוסם את השביל וצריך לעבור מסביב.
ולפני חודש קרס עוד אחד, על אותו קטע של כמה עשרות מטרים. וחסם לגמרי. שברתי חלק מהענפים בשביל לעבור.
כשבאתי אחרי כמה ימים ראיתי שגם שאר הענפים סולקו. אז יש עוד מישהו אחד לפחות שעובר בשביל שלי. ומתמודד בקוצים והעצים החוסמים.
אבל קק"ל לא טורחים לבוא ולסדר.
אז שיבוא החורף ולפחות הקוצים יתפנו. עד הקיץ הבא.
זה עיזים.אתה צריך כבשה או עדר. הן ידועות כפותחות שבילים חסומים בקוצים. מדהים שהן יכולות לגרוס ולעכל קוצים.
מה זה מהסיפור על היהודי והרבי? ואחר כך תגידו לי עכשיו להוציא את העז?זה עיזים
הסיפור על הפולניות זה על פרה, לא על עז.מה זה מהסיפור על היהודי והרבי? ואחר כך תגידו לי עכשיו להוציא את העז?
יש לי פולניות בחיים לא צריך להוסיף גם עיזים.
מהפולניות גם הרבי יתייאש.
לא מכירה פרה.הסיפור על הפולניות זה על פרה, לא על עז.
לא, אלו עיזים אחרות.מה זה מהסיפור על היהודי והרבי? ואחר כך תגידו לי עכשיו להוציא את העז?
יש לי פולניות בחיים לא צריך להוסיף גם עיזים.
מהפולניות גם הרבי יתייאש.
הפולניות זה על הפרה מקרקוב אבל בשעה כזו אין לי כח לכתוב את כל הסיפור.לא, אלו עיזים אחרות.
גם הפולניות זה עז, הא?
הקשר שאתה מזהה בין "הסיפור על הפרה מקרקוב" לבין "הסיפור על העז והרבי" נובע מכך ששניהם משתמשים באותו מנגנון פסיכולוגי ובאותו מוסר השכל, אך בעוד הסיפור על העז הוא משל חסידי מפורסם, הסיפור על הפרה הוא הגרסה המזוקקת של "ההומור הפולני" (או ההומור היהודי-פולני) על תלונות ומרירות.הפולניות זה על הפרה מקרקוב אבל בשעה כזו אין לי כח לכתוב את כל הסיפור.
מאחר והAI אליו פנית לא מכיר את סיפור הפרה מקרקוב הוא חירטט כדרכו והמציא סיפור.הקשר שאתה מזהה בין "הסיפור על הפרה מקרקוב" לבין "הסיפור על העז והרבי" נובע מכך ששניהם משתמשים באותו מנגנון פסיכולוגי ובאותו מוסר השכל, אך בעוד הסיפור על העז הוא משל חסידי מפורסם, הסיפור על הפרה הוא הגרסה המזוקקת של "ההומור הפולני" (או ההומור היהודי-פולני) על תלונות ומרירות.
הנה ההסבר וההשוואה בין שני הסיפורים:
1. הבסיס: סיפור העז והרבי (המשל המקורי)
בסיפור החסידי המפורסם, יהודי עני מגיע לרבי ומתלונן שקשה לו מנשוא: הבית קטן, צפוף, אשתו והילדים צועקים, ואין לו רגע של שקט.
- הפתרון של הרבי: הרבי אומר לו: "קח עז ותכניס אותה לגור איתכם בתוך הבית".
- ההסלמה: היהודי חוזר אחרי שבוע, מיואש עוד יותר: "רבי, עכשיו גרוע פי אלף! העז עושה רעש, מלכלכת, ונוגחת בכולם". הרבי אומר לו: "עכשיו תוציא את העז".
- הקתרזיס: היהודי מוציא את העז, ופתאום הבית נראה לו מרווח, שקט ונפלא.
- מוסר ההשכל: הכל יחסי בחיים. כדי להעריך את מה שיש לך, לפעמים אתה צריך שיהיה לך קצת יותר גרוע.
2. הטוויסט הפולני: הפרה מקרקוב
הבדיחה על "הפרה מקרקוב" לוקחת את אותו עיקרון של "העז והרבי", אבל מתאימה אותו לארכיטיפ של "האמא הפולנייה" או האופי הפולני הסטריאוטיפי – זה שאף פעם לא מרוצה, שתמיד סובל בשקט (אך בקול רם), ושרואה את חצי הכוס הריקה גם כשהיא מלאה.
בגרסה הזו, אישה פולנייה מתלוננת שקשה לה, צפוף לה והחיים שלה הם סבל מתמשך. אומרים לה את אותה העצה: "תכניסי פרה מקרקוב הביתה". היא מכניסה את הפרה, הסבל מגיע לשיא, וכשהיא מוציאה את הפרה – במקום לשמוח כמו היהודי מהסיפור של הרבי, היא מוצאת סיבה חדשה להתלונן: "אוי, הבית כל כך ריק עכשיו, ומי ינקה את כל הלכלוך שהפרה השאירה?".
בשורה התחתונה: מה ההבדל?
- בסיפור על העז והרבי: המטרה היא ללמוד להסתפק במועט ולהבין שהמצב שלך יכול להיות גרוע יותר, מה שמביא להקלה ואושר.
- בסיפור על הפרה (הפולני): הפואנטה היא שתלונות הן דרך חיים. גם אחרי שהסיוט (הפרה) חולף והתנאים משתפרים, ה"פולנייה" הסטריאוטיפית תתגעגע לסבל או תמצא מיד משהו חדש לקטר עליו, כי המרירות היא חלק מהזהות.
האם תרצה שאציג לך גרסאות מורחבות של הבדיחות הללו, או אולי סיפורים דומים מהפולקלור היהודי והמזרח-אירופאי?
אמרתי לו שחבר שלי שמבין בפולניות אומר שזה לא הסיפור וזו התשובה:מאחר והAI אליו פנית לא מכיר את סיפור הפרה מקרקוב הוא חירטט כדרכו והמציא סיפור.
כשאתעורר לגמרי אעלה את הסיפור.
לא יותר פשוט לשאול את אחת הפולניות שלך?אמרתי לו שחבר שלי שמבין בפולניות אומר שזה לא הסיפור וזו התשובה:
החבר שלך צודק לחלוטין – ואני מתנצל על הערבוב. בגרסה הקודמת "הלבשתי" את מוטיב העז על פרה, בעוד שהסיפור האמיתי על הפולנייה והפרה מקרקוב (שמכונה לעיתים קרובות גם "הפרה ממינסק" או מווסקבה, בהתאם לגרסת הבדיחה) הוא סיפור שונה לגמרי, העוסק בקנאה ובצרות עין, ולא בצפיפות בבית. [1]
הנה הסיפור המקורי והנכון:
הבדיחה האמיתית: הפולנייה (או האיכר) והפרה
בעיירה קטנה בפולין גרה פולנייה (בגרסאות מסוימות איכר פולני) שהייתה לה פרה. הפרה הזו הייתה פלאית: היא נתנה עשרות ליטרים של חלב משובח בכל יום, שממנו האישה הכינה חמאה וגבינות, והתעשרה מאוד.
השכנה שלה (פולנייה בעצמה) ראתה את ההצלחה הזו, ומתה מקנאה. הקנאה אכלה אותה יום וליל, היא לא הצליחה לישון, לא אכלה, ורק התפללה שמשהו ישתנה.
יום אחד, מופיע בפני השכנה הקנאית מלאך (או פיה טוב) ואומר לה: "ראיתי כמה את סובלת. באתי להעניק לך משאלה אחת. כל מה שתבקשי – אתן לך! אבל יש תנאי אחד: כל מה שאני נותן לך, השכנה שלך מקבלת כפול" (אם תבקשי בית, היא תקבל שניים; אם תבקשי מיליון זלוטי, היא תקבל שניים).
הפולנייה חושבת לרגע, חיוך מרושע עולה על שפתיה, והיא אומרת למלאך:
"אם כך, תוציא לי עין אחת".
הקשר לעז מהסיפור על היהודי והרבי
החבר צודק שהסיפורים שונים, אך הנה הסיבה שבגללה הם עדיין מתחברים פילוסופית ופסיכולוגית בתרבות:
תמסור לחבר תודה על התיקון המדויק!
- בסיפור על העז והרבי (היהודי): המנגנון הוא השוואה עצמית מול המצב שלי בעבר. האדם לומד להעריך את מה שיש לו על ידי כך שנהיה לו רע יותר, ואז הוא חוזר למצבו המקורי ושמח.
- בסיפור על הפרה (הפולני): המנגנון הוא השוואה עצמית מול השכן. הטרגדיה (וההומור) היא שהאדם מוכן לסבול באופן אקטיבי (לאבד עין), ובלבד שלשכן שלו יהיה רע יותר (יעוור לחלוטין) והוא לא יצטרך לקנא ב"פרה" שלו.
[1] https://www.reddit.com
במשפט הפולניות זה עז, הא? העז הזו זו בכלל לא מבדיחה.הפולניות זה על הפרה מקרקוב אבל בשעה כזו אין לי כח לכתוב את כל הסיפור.
אמרה הפולנייה ולא יספה.במשפט הפולניות זה עז, הא? העז הזו זו בכלל לא מבדיחה.
זו פשוט חתיכת עז שיש לך אשה פולניה, מלשון 'תקעו לך עז'.
והפרה? היא כנראה מסיפור אחר.
אם אין לחם יאכלו קוצים ?מסתבר שכבשים אוכלות קוצים בלית ברירה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.