כמיהה

[מולוקו]

כמיהה

שנינו כמהים לדבר נפשנו יוצאת אליו, לחיות במשותף את יתירת העונה. לישון זו לצד זה, לגשש באפלה לשפתיים סמוקות, להרגיש ידיים נרעדות. לתת תקוה ליום המתעורר שיחד נחסה בצילו העובר, להשקיף מפסגתו ליום המחר כשאנו עדיין אוחזים יד ביד

 

[טאKילה]

נִיצוֹץ תְּשׁוּקָה

נִיחוֹחַ גּוּפְךָ נִשָּׂא אֶלֵי מֵרָחוֹק וּמַבְּטֵי נִיצוֹץ תְּשׁוּקָה מְרַחֵף אֵלֶיךָ סוּפַת רְגָשׁוֹת מִבֵּין כִּתְמֵי הַחֹשֶׁךְ. הַלַּיְלָה פָּרַם בְּגוּפִי רָז יְצָרִים בְּשִׁכְרוֹנִי נָשַׁקְתִּי לִשְׂפָתֶיךָ אַךְ הָעֶצֶב טוֹרֵף כְּאֵב הִתְפַּקְּחוּת וְיָדִי כְּמֵהָה חֲלוּשָׁה לָגַעַת.

 

[מטבע הדברים]

כמיהה

כמיהה שזועקת עצמה ואין איש שומע קולה חנוקה בדממה אט אט מתכלה. גונחת חרישית באדוות כיסופים מנסה לפרוץ מחסומים, להסחף בפתוס רב, מטורף. להסיר את הפרגוד, לצאת לרקוד- את החיים.

 

[ריקי די]

בשקט

בשקט קרעו חלומותי את שמי הלילה ונשמתי ממתינה על סלע באמצעו של ים לזריחה. האם יהא לי אותו נוגה אדמדם לנחמה ומרפא. הושט לי ידך ואפגוש בך ברדת כוכב אחרון והעולם- מתיקות של בוקר לשנינו בלבד.