כמה שאלות:

[Eldad S]

כמה שאלות:

(תרגום לאנגלית) המחלקה הערבית של ההגנה לח"י (האם יש לו שם באנגלית מלבד Lochamei Herut Israel? האצ"ל נקרא the Irgun, אבל לא מצאתי את הלח"י עם שם משלו באנגלית. תפילות: שחרית, מנחה, מעריב - האם כדאי לכתוב אותן בתעתיק לאנגלית - ואם כן, האם יש המלצה מסוימת (מדובר בטקסט אנגלי כללי, לאו דווקא לשומרי מצוות או ליהודים בכלל), או שכדאי לתרגם לאנגלית (אם כן, לאילו מונחים - אשמח להפניה לאתר כלשהו, שמשם אוכל להעתיק את שמותיהן באנגלית). "היישוב המאורגן" - אכתוב the organized yishuv, אבל האם קיים במקום כלשהו הסבר של yishuv (שאוכל להוסיף בהערת שוליים)? כמובן, גם הסבר בעברית יתקבל בברכה

תודה רבה מראש על כל הארה או הערה.

 

[Eldad S]

ועוד:

"היה עובר לפני התיבה כשליח ציבור". האם לתרגם פשוט: served as a cantor, או שיש כאן משהו מעבר, שיתפספס בהצעת התרגום לעיל? (שוב, לא מדובר בטקסט שבכללותו הוא בעל אופי דתי, ולכן אני מתלבט באשר לדקויות התרגום).

 

[Fanja]

עובר ושליח . מצאתי כאן:

המשפט הזה מיתרגם ל"היה שר כחזן,. החזן הוא שליח ציבור, במובן זה שהציבור "שולח" אותו להתפלל בעדו.

 

[Eldad S]

אתרים ממש יפים!

חן חן!

 

[ST]

cantor זה יותר חזן,

כמו בחזנות - יותר מבחינת השירה. עובר לפני התיבה זה יותר מבחינת השירה. אנסה לברר איזו מילה אפשר להכניס במקום cantor כי served as בדיוק מתאים. יש צורה שבה המילה "תפילה" מתרגמת כ-service. לגבי שחרית, מנחה וערבית. לדעתי לתעתק (כי השמות מוכרים), אבל להוסיף the morning service (בסוגריים, אולי) עבור שחרית, the afternoon service, עבור מנחה ו-the evening service עבור ערבית. משום מה בבילון מתרגם את ערבית כ-evening prayer דווקא, ולא service. לדעתי תשתמש ב-service או prayer לשיקולך. שניהם יהיו מובנים. טוב שיש לי מילים 'צרובות' במוח. זכרתי שתפילה מתרגמת למשהו עם בסיס של serve, אבל כשחשבתי מה זה שחרית, אוטומטית ידעתי שזה service. (קורה לי לפעמים כשאני עייפה, שבטעות מילים באנגלית נכנסות לי בדיבור... הן פשוט נמצאות שם.

)

 

[ST]

אופס...

"עובר לפני התיבה" זה יותר מבחינת התפילה, כמובן. אה - ואל תתפלא שכתבתי ערבית. שתי הצורות מקובלות - ערבית ומעריב. לגבי השאר אני כבר אשתדל מחר... לא ממש מסוגלת לחפש בשעה כזאת.

 

[Fanja]

ST' אני לא מבינה את ההבחנה שאת עושה

הרי החזן הוא בעל תפילה. הוא מוביל את התפילה - רק חלקה בשירה. ולגבי שחריתqמנחהqערבית, בארה"ב בהחלט משתמשים במילה service ולא prayer . את יכולה לומר: One of the prayers in the morning service/

 

[ST]

יש טיפה הבדל,

גם בין חזן לבין שליח ציבור. נכון שיש קטעי חזנות - שהם קטעי מוזיקה - שירה? לא כל שליח ציבור הוא חזן. אבל כל חזן הוא גם שליח ציבור (לא מדברת על קונצרטים וכו', אלא חזן ממש). עכשיו ברורה ההבחנה? קצת קשה לי לתרגם cantor כשברור שהכוונה היא לתפילה ממש, לא יודעת אם יש שם עניין של שירה, אפילו. זה באמת גבול מאוד דק. רק שלי נראה שכשקוראים cantor המחשבה היא יותר לכיוון של זמר. ותודה לך לגבי ההבחנה בין prayer ל-service. בעברית ההבחנה לא ממש קיימת (אמנם יש קטעים בתוך התפילה-service, אבל אין להם שם כללי אחר-prayer).

 

[אבא של נעם]

אוסיף עוד כמה מילים:

"בעל תפילה" הוא אחד מהציבור, שקולו נעים וזקנו נאה והוא מעורב עם הציבור ויודע את התפילה, והוא מוביל את הציבור אחריו: בימי חול, בתפילת שחרית של שבת. הוא אינו "חזן". ה"חזן" הוא המקצוען - הוא האיש שהקהילה גם מוכנה לשלם לו עבור הובלת התפילה במקרים מיוחדים - בחגים, בערב שבת ובתפילת מוסף בשבת בבוקר. נכון שהתפקיד זהה, אבל הביצוע שונה, ומכאן הגיעו הדקדוק והאבחנה. ולקראת החג הקרב, סיפור קטן על חזן: בעיירה אחת לא היה חזן לימים הנוראים. הלכו הגבאים לרב לשאול בעצתו וזה שלח אותם לעיירה אחרת, לנסות לשכור את החזן ר' חיים. נסעו לר' חיים, וזה הסכים לבוא להתפלל בשכר של 100 זהובים. חזרו הגבאים לעיירה, ערכו מגבית גדולה בכל הקהילה, אספו מאה זהובים, נסעו לר' חיים ושילמו לו. הגיע ר' חיים לפני ראש השנה, התפלל בחג, התפלל גם ביום כיפור, בסוכות ובשמיני עצרת. במוצאי החג ניגש לגבאים, הודה להם בחום על הארוח, החזיר להם את הכסף ונסע לביתו. בשנה הבאה, אותו סיפור - אלא שכעת רצה ר' חיים מאה וחמישים זהובים, סכום עצום. שוב ערכו מגבית, הפכו את הבלטות, אספו, שילמו, הגיע ר' חיים, התפלל, הודה, החזיר את הכסף ונסע. בשנה השלישית, ביקש ר' חיים מהגבאים מאתיים זהובים, לא פחות. התרגז הגבאי ושאל - "ר' חיים, והרי אתה מחזיר את הכסף בסופו של דבר. מדוע אתה משגע אותנו כל שנה מחדש עם העניין הזה?" ענה ר' חיים - "או, זה פשוט. להתפלל עבור קהילה קדושה כמוכם, הרי זו מצווה כל כך גדולה ולא הייתי לוקח כסף לשם כך. אבל אתה יודע כמה קל לשיר, כשיש בכיסך כל כך הרבה זהובים?" שנה טובה ומבורכת.

 

[Eldad S]

../images/Emo6.gif שנה טובה ומבורכת!

 

[Fanja]

הכל נכון, רק לא לשכוח שגם

שגם בעל התפילה צריך "לשיר,. בדיוק כמו החזן. באותם מקומות בתפילה ובאותם ניגונים. לא מדברים כאן על דודו פישר.

 

[ST]

חידדת בהחלט כוונתי. ../images/Emo51.gif

ומכירה את הבדיחה על החזן, אבל היה נחמד לקרוא שוב.

 

[ST]

*את כוונתי...

 

[Fanja]

תודה. טוב, אז זה כבר

תלוי בהקשר (באותו מקום ואותם זמנים בהם מדובר בטקסט, האם שליח ציבור היה בדרך כלל גם החזן) וגם בקהל היעד (למשל, בארה"ב לא יעשו בהכרח הבחנה כזאת) אבל אני חושבת שאם רוצים להינמע מההבחנה הזאת אפשר לכתובPrayer Leader מה דעתך, ST?

 

[Eldad S]

זה מה שכתבתי בינתיים,

prayer leader.

 

[ST]

לא מכירה את הביטוי

אבל זה נשמע ברור.

 

[אבא של נעם]

שאלת ה- service

אני אמנם לא רב ולא בן בנו של רב, אבל יש לי הסתייגות מהמילה service. לעניות דעתי, התפילה היהודית אינה service אלא prayer. היא משהו שבין האדם לקב"ה, ונכון שצריך מניין לחלק מן התפילות - אבל התפילה אינה "עבודת האל" במובן הזה. חברינו הנוצרים, כיוון שאינם מצווים לקיים תרי"ג מצוות ואינם עובדים את הקב"ה בכל רגע ורגע, להם יש פעם בשבוע service - הם הולכים לכנסייה, ומדברים, ושרים, ועושים עוד מיני דברים, והכל לא בטקסט קבוע אלא לפי מצב הרוח באותו היום. זו אינה "תפילה" במובן שאנחנו רגילים אליו. זהו service. זו דעתי הפרטית כמובן, וכשאני נכנס לשיחות עם חברי בארה"ב, (דבר שקורה כל שנה סביב הנסיעה יחד לכנסיה בחג המולד, או סביב שולחן החג שלהם) אני מקפיד להשתמש במילה prayer כשמדובר בתפילה "שלי", ובמילה "service" כשמדובר בתפילה "שלהם". ואני זוכר את הפעם הראשונה שהייתי בכנסיה בחג המולד - בעצם היה זה מגרש הכדור סל של בית הספר, על הבמה הציגו מצגת יפה - כמו המצגת של סוף שנה בכיתה ח', עם גיטרות וחליל צד ופסנתר, וילדים שיחקו במיני הצגה, ומילות השירים הוקרנו על הקיר במקרן. הכל נראה כל כך לא "תפילה", שכל הלבטים שהיו לי על בואי נעלמו מיד. ואשמח מאוד לשמוע דעות אחרות בעניין הזה.

 

[Fanja]

לא רק שיפה הבחנתך , אני אפילו נוהגת

כמוך,וכשחייתי בארה"ב הפריע לי כל שבוע כשנשיא בית הכנסת היה מכריז the services tomorrow will start at ... אבל לא אתה ולא אני נחנך את היהודים דוברי האנגלית... היהודים המאוד חרדים קוראים לזה שחרית, מנחה, מעריב - תפילה. וכל היהודים הנוספים קוראים לזה service. אם קהל היעד כולל גם לא-יהודים, על אחת כמה וכמה שהם יבינו service.

 

[אבא של נעם]

אהבתי מאוד את הביטוי

"היהודים הנוספים". אני מקוה שאלעד לא יכעס שאנחנו נכנסים מעט לפוליטקלי קורקט של יהדות. והנה בדיחה של חרדים (אין חובה לצחוק): אחד רצה לדעת אם אפשר ללמוד גמרא בחברותא יחד עם גוי. מכיוון שהיה חילוני גמור, החליט לשאול שלושה רבנים. הרב האורתודוכסי אמר - "שטויות. קח תלמיד חכם ולמד איתו". הרב הקונסרבטיבי אמר - "אולי. אם הגוי אינו עם הארץ, והוא אדם משכיל, ניחא". והרב הרפורמי ביקש - "תזכיר לי, מה זה בדיוק גמרא?".

 

[Fanja]

כמה נקודות:

1. ודאי. למילה "אחרים" יש בהקשר הזה משמעות... אחרת. יהודים לא יכולים להיות אחרים, אין כאלה ואחרים, יש כאלה וגם כאלה

2.זה אלדד. 3. גם דתיים גמורים לא פעם שואלים שלושה רבנים, או יותר, עד שמקבלים את התשובה הנכספת

4. הנה בדיחה שקיבלתי ממישהו בברזיל דווקא (מוכרת לרבים, אני מניחה, אבל אם לא - הריהי - ובשביל העניין גרידא, אכתוב גם במקור:

Qual é a diferença entre os casamentos judaicos ortodoxo, conservador e reformista? No ortodoxo, a mãe da noiva está grávida. No conservador, a noiva está grávida. No reformista, a rabina está grávida. What's the difference between the Jewish orthodox, conservative and reform wedding ceremonies ? In the orthodox, the bride's mother is pregnant. In the conservative, the bride is pregnant. In the reform, the Rabbi is pregnan.​

שנה טובה ומתוקה , שנת אחדות!