לפי דעתי זו טעות להגדיר את התנך בצורה הזאת של דמיתולגיזציה מכיוון שזה לא שהיה מחבר מקראי א-ח-ד היו מאות. וכל אחד התכוון לספר סיפור קצת שונה, וכל אחד כתב דברים אחרים וזה מתבטא בהמון גישות שמוצגות למשל בתנ"ך כמו שיטת הגמול והעונש שמתנה ממחבר למחבר. עכשיו, ברור שהתנ"ך עצמו םלא מראה סימפטיה רבה יותר מידי ל"עיסוקים המאגיים" אבל בחלקו הרחב הוא אכן מאמין שזה קיים כי למה אם כן הוא מתנגד אליהם כלכך? בקלות המשפט של "אל תעונן ותנחש" יכול היה להיות "אל תנסה לראות את העתיד" אבל לא מדברים כאן על התוצאה אלא עלך הפעולה עצמה, אז כנראה שהסופר המקראי ידע שיש דברים בגו. שים לב לעוד דבר "מכשפה לא תחיה" אם התנ"ך לא היה מאמין במאגיה אז למה זה לא היה יכול להיות "העוסקת בכישוף לא תחיה"? כי העובדה שהיא מכשפה לא משתנה. יש לה כוח מסויים שאלוהים מתנגד אליו, ולכן היא צריכה למות. ואגב זה מסביר את העונש החמור, אם היא סתם הייתה אישה מסכנה שלא ידעה לעשות כלום, אז למה פשוט לא לקחת ממנה את חפצי הקסם ולהתעלם ממנה? או פשוט ממש לא לראות אותה הולכת ברחוב ובכ0ך להשמיד את המעמד של המכשפות? למה להרוג? כי יש לה כוח. זו הסיבה שלפי דעתי התנך מאמין שיש מאגיה והיא פועלת. לסטט, מחכה לתגובה ארדן