כמה שאלות חמודות
- פותח הנושא RonenYi
- פורסם בתאריך
שבולת ירוקת העין
New member
../images/Emo45.gif למשפט האחרון
וגם למידע הסדור שקדם לו. ברשותך בקשה/עצה טכנית קטנה: עשה לך מנהג להכניס מדי פעם enter בכתיבה שלך. לא צריך להיצמד לכללי החלוקה לפסקות המקובלת בכל כתיבה אחרת. כאן הטקסטים נכתבים בלי רווח נורמלי בין השורות, וצפיפות כזאת מקשה על הקריאה. מדי פעם רצוי "לחתוך". זה עוזר מאוד לקריאה. בייחוד כשההודעה מכילה הרבה פרטים.
וגם למידע הסדור שקדם לו. ברשותך בקשה/עצה טכנית קטנה: עשה לך מנהג להכניס מדי פעם enter בכתיבה שלך. לא צריך להיצמד לכללי החלוקה לפסקות המקובלת בכל כתיבה אחרת. כאן הטקסטים נכתבים בלי רווח נורמלי בין השורות, וצפיפות כזאת מקשה על הקריאה. מדי פעם רצוי "לחתוך". זה עוזר מאוד לקריאה. בייחוד כשההודעה מכילה הרבה פרטים.
מחשב וירטואלי
New member
4. האקדמיה קבעה "פרצופון".
תשובותיי ../images/Emo159.gif
1. לגבי צרפת, אלו הסבורים שצריך להגות תנועת a נסמכים בעיקר המילה הזאת כפי שהיא רשומה בתרגום היווני הקדום של התנ"ך, תרגום השבעים: sarepta, וכן על תעתיקים פחות בטוחים, באכדית ובמצרית. אפשר לדעת זאת גם מהמילה כפי שהיא רשומה בתנ"ך, בעובדיה פסוק כ': המילה מוטעמת בשני טעמי מקרא ("תרי טעמי"). במקרא כזה הטעם הראשון נחשב כמתג לצורך זיהוי השווא, וממילא יש כאן עדות עקיפה לגבי הגיית התנועה a במסורות שנוהגות הבחנה בין קמץ גדול וקטן. 2. לגבי גרש, באב"ש שלי רשום צירי צירי (צורה מלרעית!). איפה ראית את הניקוד צירי סגול? 3. לגבי קניות וטריות: הכלל הוא אכן שיו"ד עיצורית מסומנת ביו"ד כפולה, *למעט לפני וי"ו וה"א* (ציון, היה). 4. לגבי אמוטיקון, מצטרף למה שאמר "מחשב ויטואלי", האקדמיה עיברתה את המילה הלועזית אמוטיקון ל"פרצופון" (ראיתי את זה בביטאון האקדמיה ללשון העברית, "אקדם", ממאי 2004). ומה תודה? אני עדיין ממתין לצ'ק שלך על השאלות הקודמות!
1. לגבי צרפת, אלו הסבורים שצריך להגות תנועת a נסמכים בעיקר המילה הזאת כפי שהיא רשומה בתרגום היווני הקדום של התנ"ך, תרגום השבעים: sarepta, וכן על תעתיקים פחות בטוחים, באכדית ובמצרית. אפשר לדעת זאת גם מהמילה כפי שהיא רשומה בתנ"ך, בעובדיה פסוק כ': המילה מוטעמת בשני טעמי מקרא ("תרי טעמי"). במקרא כזה הטעם הראשון נחשב כמתג לצורך זיהוי השווא, וממילא יש כאן עדות עקיפה לגבי הגיית התנועה a במסורות שנוהגות הבחנה בין קמץ גדול וקטן. 2. לגבי גרש, באב"ש שלי רשום צירי צירי (צורה מלרעית!). איפה ראית את הניקוד צירי סגול? 3. לגבי קניות וטריות: הכלל הוא אכן שיו"ד עיצורית מסומנת ביו"ד כפולה, *למעט לפני וי"ו וה"א* (ציון, היה). 4. לגבי אמוטיקון, מצטרף למה שאמר "מחשב ויטואלי", האקדמיה עיברתה את המילה הלועזית אמוטיקון ל"פרצופון" (ראיתי את זה בביטאון האקדמיה ללשון העברית, "אקדם", ממאי 2004). ומה תודה? אני עדיין ממתין לצ'ק שלך על השאלות הקודמות!
להב, להלן תגובותיי
2. אצלי במילון אב"ש (החדש) מצוין הן "גֵּרֶש" (צירי, סגול) והן "גֵּרֵש" (צירי, צירי). אתה טוען שיש לנקד בצירי, צרי (מה שהגיוני יותר גם מבחינתי), אבל מה פשר בצורה השנייה שהמילון אב"ש החדש נותן? 3. "מזויף": אין כפל יו"ד כי מופיעה בסמוך לאם הקריאה וי"ו, או כי תנועתה אינה מצריכה להכפילה? תנו לי בבקשה דוגמאות שבהן היו"ד מוכפלת. כפי שאני רואה זאת ב"שתייה" ו"קנייה" אין בכלל כפל יו"ד, אלא היו"ד הראשונה מייצגת את התנועה, ואילו השנייה מצייגת את העיצור (ע"פ צורת השלמים "סגירה"), ממש כמו ב"שנייה". לדעתי הבנתי נכון, ואשמח אם תאשרו זאת או תתקנו אותי. אני מעיר זאת כי נאמר לי כאן שהסיבה שהיו"ד כאן היא כפולה היא משום שעיצורית, אבל עכשיו באתי לטעון אחרת. טוב, 'להב', כמה לרשום לך על השיק? <שולף עט> אגב, הצעתי לאקדמיה את המילה 'צלצולון' כתחליף ל'רינגטון'. כמו "מסרון", שהביאה כתחליף ל-SMS.
2. אצלי במילון אב"ש (החדש) מצוין הן "גֵּרֶש" (צירי, סגול) והן "גֵּרֵש" (צירי, צירי). אתה טוען שיש לנקד בצירי, צרי (מה שהגיוני יותר גם מבחינתי), אבל מה פשר בצורה השנייה שהמילון אב"ש החדש נותן? 3. "מזויף": אין כפל יו"ד כי מופיעה בסמוך לאם הקריאה וי"ו, או כי תנועתה אינה מצריכה להכפילה? תנו לי בבקשה דוגמאות שבהן היו"ד מוכפלת. כפי שאני רואה זאת ב"שתייה" ו"קנייה" אין בכלל כפל יו"ד, אלא היו"ד הראשונה מייצגת את התנועה, ואילו השנייה מצייגת את העיצור (ע"פ צורת השלמים "סגירה"), ממש כמו ב"שנייה". לדעתי הבנתי נכון, ואשמח אם תאשרו זאת או תתקנו אותי. אני מעיר זאת כי נאמר לי כאן שהסיבה שהיו"ד כאן היא כפולה היא משום שעיצורית, אבל עכשיו באתי לטעון אחרת. טוב, 'להב', כמה לרשום לך על השיק? <שולף עט> אגב, הצעתי לאקדמיה את המילה 'צלצולון' כתחליף ל'רינגטון'. כמו "מסרון", שהביאה כתחליף ל-SMS.
../images/Emo41.gif
2. יש לדייק: אינני טוען שיש לנקד צירי צירי; הבאתי לך מה שכתוב במילוני - אבן שושן הישן. אינני יכול להסביר את הניקוד של אבן שושן החדש. אולי הייתה החלטת אקדמיה בעניין. המילה גרש היא מילה ארמית שנכנסה לעברית (במשמעות שאנחנו מכירים היום) בימי הבינים או מאוחר יותר. הכתיב המקורי שלה, גריש, רומז על צורה מלרעית. מבחינה מדעית, הניקוד של מלים מסוג זה הוא בעייתי מאוד, ובמידה רבה מלאכותי. 3. מזויף: אין כפל יו"ד כי היו"ד סמוכה לאם הקריאה וי"ו. כך במפורש בכללי הכתיב החסר. לגבי שתייה וקנייה: שים לב שבמילה "בניין" אין תנועה לפני היו"ד ובכל זאת היא כפולה. לדעתי זה מפריך את טענתך. אני מציע לכן לדבוק בניסוח "בתוך המילה ייכתב העיצור y בשתי יו"דין", כפי שגם מנוסח בכללי הכתיב חסר הניקוד.
2. יש לדייק: אינני טוען שיש לנקד צירי צירי; הבאתי לך מה שכתוב במילוני - אבן שושן הישן. אינני יכול להסביר את הניקוד של אבן שושן החדש. אולי הייתה החלטת אקדמיה בעניין. המילה גרש היא מילה ארמית שנכנסה לעברית (במשמעות שאנחנו מכירים היום) בימי הבינים או מאוחר יותר. הכתיב המקורי שלה, גריש, רומז על צורה מלרעית. מבחינה מדעית, הניקוד של מלים מסוג זה הוא בעייתי מאוד, ובמידה רבה מלאכותי. 3. מזויף: אין כפל יו"ד כי היו"ד סמוכה לאם הקריאה וי"ו. כך במפורש בכללי הכתיב החסר. לגבי שתייה וקנייה: שים לב שבמילה "בניין" אין תנועה לפני היו"ד ובכל זאת היא כפולה. לדעתי זה מפריך את טענתך. אני מציע לכן לדבוק בניסוח "בתוך המילה ייכתב העיצור y בשתי יו"דין", כפי שגם מנוסח בכללי הכתיב חסר הניקוד.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.