כמה שאלות בחוקתי

tolko

New member
כמה שאלות בחוקתי

1. האם נשמע לכם הגיוני שחוק רגיל יקבע שאסור לשנותו (ללא סייג) למשך אי אלו שנים? אני בטוח שזה מסריח - שלא יתכן שחוק ישריין את עצמו באופן מוחלט ויכבול לחלוטין את ידיה של הכנסת אם היא רוצה לשנות אותו בפרק זמן בו הוא "מוגן", אבל אני לא מצליח למצוא סימוך לנושא הזה באף אחד מחוקי היסוד או בפסקי דין בנושא... 2. האם חוק רגיל בכלל יכול לקבוע סעיפים משוריינים בו? הרי לכאורה אין לחוק רגיל הגנה מפני חוק יסוד הבא לשנותו עקב המדרג הנורמטיבי אז האם פרוצדורלית השריון בכלל אפשרי? 3. כמעט כל חוקי היסוד לא מכילים בתוכם סעיפי שריון (נוקשות, התגברות) או סתם פסקת הגבלה - האם עדיין היחס הנהוג כלפיהם (לפי קביעת בית המשפט העליון) הוא שאין משנים אותם אלא בחוק יסוד (והאם אם רוצים לשנות, גם צריכים בחוק היסוד החדש להגיד במפורש שהוא פוגע בחוק יסוד כזה או אחר או שצריך להעביר את חוק היסוד ברוב של 61 ח"כים לפחות?) ושאין פוגעים בהם אלא בחוק המקיים פסקת הגבלה מהותית? (מידתיות, תכלית ראויה, מתוקף חוק ותואם את ערכיה של ישראל). האם יש חוקי יסוד ה"נעלים" יותר בגלל שהם כן מכילים סעיפי שריון ופסקאות הגבלה? (כמו כבוד האדם וחופש העיסוק)
 
בפס"ד בנק המזרחי יש התייחסות מפורטת לכך

אאל"ט הדבר הושאר בצ"ע (כלומר, האם חוק רגיל יכול לשריין את עצמו), אבל עבר זמן מאז קראתי את בנק המזרחי לאחרונה (לפחות את רובו). אם אתה רוצה, שלח לי מסר, ואני אשלח לך את החלק הרלוונטי מסילבוס הקורס בדיני חוקה שלמדתי אי אז בשנה א' (כלומר, לפני שנתיים), שתוכל לקרוא את המקורות בעצמך. לעניין שאלה 3 שלך - לחוקים בהם אין פסה"ג מפורשת, מכירים בפסה"ג שיפוטית (כלומר, מכניסים את אותה פסקת הגבלה, אך לא כי היא כתובה, אלא כחלק מהמעשה השיפוטי). לכן אין הבדל היררכי בין חו"י: חופש העיסוק ובין חו"י: הכנסת, למשל. יו, זה נושא מעניין. תשאל עוד! (למרות שאין לי מושג איך לענות...
)
 

tolko

New member
דבר ראשון תודה

דבר שני אם זה כל כך מעניין תגיד מה אתה חושב על הסוגיה שחוק רגיל אומר שאין לשנות אותו לתקופה כזו וכזו (ללא שום סייג, ללא שום שריון כזה או אחר - מה שנקרא שריון מוחלט) או מדוע חוק לא יכול להכיל שם של אדם ספציפי (נגיד לשם הגדרת תפקיד מסויים) או תאריך ספציפי למינוי שלו ולסיום כהונתו של אותו אדם ספציפי? אני פשוט לא מוצא סימוכים משפטיים לשתי הסוגיות האלה...
 

RסN

New member
חוק יכול הכל (כמעט)

חוק יכול לקבוע כי אין לשנותו לתקופה מסוימת, לדוגמה 10 שנים. השאלה היא מה קורה כשאחרי 5 שנים הכנסת מחוקקת חוק שמבטל את החוק הראשון. התשובה היא שהחוק השני - בהיותו חוק מאוחר - גובר על הוראות החוק הראשון. הדבר נכון לגבי נורמות מאותו מדרג, ולכן גם לגבי חוקי יסוד. חוק יסוד יכול לגבור על הוראות שריון בחוק יסוד אחר. חוק יכול גם לקבוע שם של אדם. זה לא מקובל, ולפי התיאוריה המשפטית זה לא מגיע בכלל להגדרה של חוק, אבל אין מניעה אמיתית שיהיה חוק כזה, ואין איסור על כך. לגבי היחס בין חוקי היסוד, אמנם בכולם יש את פסקת ההגבלה (כמו סעיף 4 לחוק יסוד: חופש העיסוק); אך רק בחלקם יש גם פסקת שריון (כמו סעיף 8 לחוק יסוד: חופש העיסוק).
 

tolko

New member
תודה! ותגובה

שמע, לגבי שריון מוחלט - במדינת ישראל אין שריון מוחלט של חוקי יסוד (שלא לדבר על חקיקה רגילה) מתוך התפיסה, להבנתי, שלא נהוג שכנסת פלונית תכבול לחלוטין את ידיה של כנסת אלמונית הבאה אחריה למשל, לשנות חוק שכן הכנסת - כנציגת העם, משקפת הלכי רוח המשתנים בעם ולכן זכותה לשנות דברי חקיקה (לבטח חקיקה רגילה) שהשתקפותם השתנתה במהלך הזמן. זה גם הרציונל שעומד מאחורי חוק מאוחר יפה כוחו על חוק מוקדם (באופן כללי). אם לשריין בצורה מוחלטת חוק או סעיפים ממנו אז זה באמת צריך להיות איזשהו סעיף שמדבר על זכויות יסוד כאלה ואחרות שהגנה עליהם היא כורח המציאות של חברה המגדירה עצמה דמוקרטית והגנה זו לא נתונה לביקורת של הלך התקופה. תיקון חוק רגיל שאומר שאותי לא משנים במשך X שנים לבטח לא מדבר על זכות יסוד על ערכית (שכן זכות זו הייתה נעגנת בחוק יסוד בעניינה) ולכן לדעתי זו הפקרות של השריון. צריך לציין ששריון מוחלט קיים לדוגמא בחוקת ארה"ב, אבל הוא נוגע להסדרי שלטון בסיסיים הנוגעים להגדרתה של המדינה כדמוקרטית. כל זה טוב ויפה וזו דעתי בלבד, אבל הבעיה שאני רוצה לבסס דעה זו על נימוקים משפטיים ואני לא מצליח - למישהו יש הפניה לאיזו חוות דעת בפסק דין שנוגעת לעניין? לגבי שם של אדם מסויים בחוק - חוק אמור להיות כללי ולהיות תקף כל עוד לא חוקקו חוק מאוחר המתקן אותו - איך יתכן שהוראה המגדירה עצמה כחוק תדון באדם כזה או אחר? האם באופן אוטומטי אחרי שאותו אדם יסיים את תפקידו החוק הזה יהיה בטל לחלוטין בגלל שהוא הגדיר סמכויות תפקיד לאדם ספציפי? אפילו אם התפקיד עצמו עדיין ממשיך להתקיים לאחר עזיבת האדם הספציפי האם אי אפשר לטעון שעקב כך שהחוק קבע שמר פלוני ימלא תפקיד כך וכך ותוקף המינוי ל-7 שנים נגיד - מבטל את תוקף החוק לאחר שאותו פלוני סיים את תפקידו?
 

RסN

New member
אם אתה מחפש נימוקים משפטיים,

(משפטיים - יותר או פחות), בפס"ד בנק המזרחי יש ניתוח מרתק של גישות שונות ומעניינות בנושא השריון. לדעתי האישית התפיסה של חשין היא הנכונה ביותר והמדויקת ביותר; לאחריה גישתו של שמגר, שדומה בהרבה מובנים לזו של חשין; ולאחריה הגישה של ברק. הגישה של ברק, כמובן, היא זו שאושרה בביהמ"ש בעליון בפסקי דין מאוחרים יותר (יש שאלה איזו גישה זכתה לרוב, אם בכלל, בפס"ד בנק המזרחי - אך בפסקי דין מאוחרים יותר יש קבלה של הגישה של ברק); אך גם חשין וגם שמגר מציגים נימוקים משפטיים נכונים. הגישה של ברק לא מבוססת על עקרונות דמוקרטיים של "כבילת ידי הכנסת הבאה", אלא על פירמידת הנורמות: רשות מכוננת יכולה לכבוד את ידי הרשות המחוקקת, וזה לא משנה מי היה לפני ומי היה אחרי. חוק לא מתבטל גם אם הוא הופך ללא רלוונטי, אלא אם הוא בוטל במפורש (או שיש בו סעיף שאומר שתחולתו עד מועד מסוים בלבד). הדיון הזה הוא תיאורטי בלבד, כי בפועל לא מחוקקים חוקים כאלה. למרות שמקובל לומר שבישראל אין תרבות של it's not done - זה ממש לא נכון. גם השאלה אם החוק נמחק מספר החוקים או לא (וכאמור - הוא לא) היא בעיקר תיאורטית, כי במילא אין בו כל הוראה נורמטיבית.
 

tolko

New member
...

אני מקבל את המדרג הנורמטיבי - אבל גם ע"פ מדרג זה יתכן שחוק רגיל מאוחר יפגע בחוק יסוד מוקדם (פסקת הגבלה ופסקת התגברות - שריונים מהותיים ופורמאליים-צורניים). השארת הפתח לפגיעה, או לשינוי ע"י חוק יסוד מאוחר יותר המציין שהוא משנה חוק יסוד כזה או אחר, מטרתה, בין השאר, כן השארת מקום לכנסות שונות לבטא הלכי רוח שונים בעם במרוצת הזמן: מה שקדוש היום לא בהכרח יתפס כקדוש עוד 10 שנים. נכון שהכבילה העצמית הזו לפעמים מאוד מקשה על הכנסת לקיים את תנאי השריון (כמו נגיד דרישה לרוב של 80 ח"כים) אבל עדיין האפשרות קיימת. בכבילה מוחלטת יוצא מצב שחוק - שמאוד יתכן ועבר ברוב רגיל בכנסת, אינו מאפשר לגעת בו ושם עצמו בצורה מסויימת במעמד שמעל חוקי יסוד אפילו (שכן אין חוק יסוד משוריין טוטאלית) לאי אלו שנים. זה נראה לי מאוד לא מתקבל על הדעת וגם אני קראתי את מזרחי והאמת שלא ראיתי התייחסות לנושא של שריון מוחלט של חוק. לגבי שם ספציפי עם מועד כהונה ספציפי - זהו מצב היפוטתי שאני צריך לדון בו ופרט לנימוק של: לא ככה חוק נראה, אני לא מוצא שום אסמכתא משפטית ללמה זה לא מתקבל.
 

RסN

New member
לפי תיאוריית שני הכובעים אין כבילה עצמית

הרשות המכוננת כובלת, בתנאים מסוימים (והם תנאי פסקת הגבלה) את ידי הרשות המחוקקת. זה לא קשור להלכי רוח שונים בעם במרוצת הזמן. לפי 3 הגישות בבנק המזרחי, לא יכול להיות חוק שהכנסת (ואני מדבר על הכנסת - לאו דווקא הרשות המחוקקת) לא יכולה לבטל. אני לא זוכר אם הם מעלים במפורש את האפשרות הזו, אבל אם לוקחים את המודל המשפטי שכל אחד מהם מציג - אפשר לראות את זה. שלושתם דנים ארוכות ביכולת של הכנסת לכבול את עצמה. ב"שופט בחברה דמוקרטית" ברק מעלה את הרעיון שיש נורמות (חוקים או חוקי יסוד) שהכנסת לא יכולה לבטל, אבל זה לא בגלל שריון פורמלי אלא בגלל שמדובר בערכי יסוד כ"כ בסיסיים שהם מחוץ לסמכותה של הכנסת. ז'אן ז'ק רוסו ב"אמנה החברתית" מסביר שחוק חייב להיות כללי. בחקיקת משנה מקובל מבחן מהותי לחקיקה, והוא כולל גם את זה שהנורמה תהיה נורמה כללית (ולא פרטנית); עד כמה שאני יודע, חקיקה ראשית לא בוחנים לפי מבחנים מהותיים אלא רק לפי מבחן צורני (כלומר - התקבל לפי התקנון).
 

tolko

New member
אוקיי

צר לי, אבל לגבי החלק התחתון של התגובה שלך לא ממש הבנתי איך זה עוזר לי :] לגבי שני הכובעים: אתה לא חושב שהסיבה שאין שריון מוחלט ושע"פ מזרחי תמיד הכנסת יכולה (בתנאים והגבלות משתנים) לשנות, לפגוע ולבטל חוק היא בגלל שיוצאים מתוך נקודת הנחה שצריך לאפשר ביטוי לשינויים אפשריים בגישה של הכנסת כלפי החוקים שהיא מחוקקת כהשתקפות של השינויים האלה בשיח הציבורי, שהרי הכנסת היא נציגת הציבור?
 

RסN

New member
כן

(סתם, האמת שלא. אני מניח שגם במונרכיה דיקטטורית המחוקק יכול לשנות חוקים קודמים, למרות שהוא לא נציג הציבור. אבל אני לא כ"כ מבין מה זה עוזר לך מה אני חושב שהסיבה. יכול להיות שהסיבה היא כפי שאתה מתאר. אבל למרות שאני השתמשתי במילה "כנסת", אני ממליץ לך שכשאתה מנסח לעצמך את התשובה תשתמש במילים "הרשות המחוקקת" ו"הרשות המכוננת" ותבדוק אם התשובה שלך עובדת גם כשמדובר בשתי רשויות נפרדות. וזה, צריך לזכור, המצב המשפטי כיום בישראל) (וגם, אני ממליץ שוב לקרוא את בנק המזרחי. שלושת השופטים חושבים שלא ייתכן שריון "טוטאלי", וכל אחד מהם מציג סיבה אחרת לכך)
 

Atenolol

New member
כבילה עצמית - סתם נזכרתי

התאולוגים הנוצרים במאה ה- 13, ע"ע תומס אקווינס וחבריו, השקיעו את מרצם בפרדוקסים כמו "האם האל הכל יכול מסוגל לברוא סלע כל כך כבד שהוא עצמו לא יכול להרימו" וכאלה. בסוף הם התייאשו וחיפשו לעצמם בידור אחר. לאנגלים, בניגוד לנו, אין ולא היתה חוקה (עכשיו, בגלל האיחוד האירופי, זה קצת מתערפל). התשובה של האנגלים לפרדוקסים חוקתיים, וגם לבעיות קשות בתחומים אחרים,היא לא משפטית, אלא תרבותית. האנגלי יגיד לך: "It's not done" כלומר, במקום לשאול מה הדין במקרה של כבילה עצמית, הם יגידו לך שפשוט לא עושים דברים כאלה. זו נראית לי אחלה תשובה :) אצלנו, בגלל שאנחנו, מממ..., קצת חסרי תרבות, בית המשפט העליון נאלץ להזדקק לרעיונות כמו "ערכי יסוד של השיטה" כדי להחלץ ממצוקות שהכנסת והממשלה יצרו במהלך השנים, והדוגמא החזקה ביותר לטעמי היא בג"צ קול העם, שם "הומצא" חופש הביטוי, וניתנה לו עליונות, ללא כל בסיס חוקי. שאלת הכבילה העצמית מרחפת כמובן בגובה הכי נמוך מעל שאלות טעונות כמו נסיגה מרמת הגולן וחלוקת ירושלים. אני די בטוח שלא משנה כמה מנעולים של כבילה עצמית תשים הכנסת, אם וכאשר תתעורר שעת דחק, תמצא הדרך לפרק את המנעולים הללו כהרף עין.
 

tolko

New member
תודה רבה לכולם על התשובות, עוד סוגיה אחת:

באותו נושא של מינוי אדם ספציפי לתקופת זמן ספציפית: אם בסעיף הזה מצויין שתחילת תוקף המינוי היא לפני שהחוק עבר להצבעה בכנסת - האם זה מעורר בעיה?
 
למעלה