כמה פעמים?

טשטושה

New member
כמה פעמים?

כמה פעמים במהלך החיים, אנחנו באמת מאפשרים לעצמנו לנשום מאוד עמוק, לראות שכל מי שתמיד מאיר, מעיר, אומר, צודק, מחליט ושותק לנו עוד מניפולאציה שתעלה לנו ביוקר עומד שם מנגד, וכנגד כל הסיכויים – עמדנו ועשינו בדיוק את מה שהתנגן לנו בנשמה? עמדנו ובגרון מלא זייפנו את כל השירים שהכי מקפיצים לנו את השמחה זייפנו כל כך נפלא עד שהדמעות עלו והציפו את הסביבה – ולמרות כל הנוף מאיר הלב וקורע הנשמה עמד מנגד בפה פעור היטב עד לגובה הרצפה המשכנו להביך ופרצנו בבכי משחרר? הא?????? כמה פעמים, ישבנו לראות סרט סכריני מתקתק והצלחנו לבלוע את המרירות המזנקת והמשתלחת ובמקום להתיז למולו של מסך, "אויייייי שטויות הקיטצ' הזה" ובמקום זה, מבלי משים נפלט לנו מהגרון "הלוואי ומישהו היה מפתיע אותי ככה"/"מפנק אותי ככה"/מתייחס אלי ככה/מקשיב לי ככה/אוהבאותיככהמלטףאותיככהאומרליככה.... כמה פעמים הבטחנו לעצמנו שיבוא היום, ונניח על השולחן את צרור המפתחות ונגיד הכל, אבל הכל על כל מה שמפריע, מציק, מעיק ואפילו מזיק ובמקום זה אמרנו "לא, הכל בסדר"...בניגון שכבר לא נשמע מזוייף יותר? בניגון שכבר לא מרים בצד שמנגד גבה של..."לא קניתי את זה"? כמה פעמים באמת פירגנו לעצמנו יום הולדת? כמה פעמים באמת הכנו לעצמנו מסיבת יומולדת מכל הלב והנשמה? כמה פעמים הרשינו לעצמינו ל"השתטות" עד כאב? כמה פעמים בכינו לעצמנו בפנים שלא מעריכים אותנו, את פועלנו, את תרומתנו כמה פעמים באמת, אבל באמת – הראינו לסובבים אותנו את הדרך לאהוב אותנו? כמה פעמים באמת לקחנו אחריות על מוצא פינו? כמה פעמים באמת אמרנו מה נעים ומה לא נעים לנו? (זה משתנה כל הזמן) כמה פעמים שתקנו כשידענו מה כל כך נדרש היה שנגיד? כמה פעמים אמרנו במקום לשתוק את הרגע? כמה פעמים ידענו שזה היה הרגע הנכון להביא סתם פרח מהגינה של השכן ולא הבאנו? וכמה פעמים באמת התבוננו לעצמנו בעיניים למולה של מראה והבנו שחמישים אחוז מכל העיסקה, יושבת לנו על האחריות, על המצפון?.... לפעמים, ישנם זרזיפי רגעים קטנטנים שבהם בתוך הבית שלך גם אדם ואומר משפט קטנטן, חלוש שאיש כמעט ואינו שומע – אבל במשפט הזה, הוא מאפשר לך לראות שאצלך בבית, אפשר גם אפשר לרקוד כמו שלא רקדו אי-פעם לזייף במלוא גרון כי כייף לך בנשמה, ללעוס בפה פתוח ולספר בדיחה גרועה ולצחוק עד מחנק בגרון ולקנח בבכי קורע נפש – כי סתם, חרא בנשמה... כולה משפט, תחושה, חופש להיות, להרגיש ולעשות... כולה.. הנה מגיע ה"חג", זה לא סתם חג - השנה תבואו אצלי, לא השנה זה התור שלה - לכולנו יש את מסורת הריצה אחרי היומן אחר בדיקה, איפה היינו שנה שעברה. ואולי פעם אחת, נוכל להסבר לשולחן אחד מהקצה האשכנזי ועד הקצה הספרדי ונוכל להסב לשמאל באותה זוית יהודית מוכרת ונהיה סבלניים מספיק כדי לשמוע הגדה בעברית, יידיש וערבית וביחד למצוא את השילוב בין שלוש שפות שונות, לשיר אחד אלוהינו... טרום חג שמח
 

אדזה

New member
טשטושה

היי טשטושה,נכנסתי למחשב רק עכשיו ודבר ראשון ראיתי את מה שהבאת/כתבת בפורום ופשוט נדהמתי,עד כמה הדברים נכונים לגבי רובנו.נכון שישנם אנשים אסרטיביים ואני מכירה לא מעט כאלה , שיודעים לפרגן לעצמם ולשמור על כבודם בכל מצב,אך לעומתם באמת ישנם כאלה שאפילו סובלים מאי יכולת להגיב במקום על כל עלבון שהוא,למרות שהיום המודעות לנושא הולכת ומשתפרת,האנשים מודעים לחוגים ולחוגי תמיכה למיניהם ונעזרים בחברים כדי לצאת מן הבור ומפרגנים לעצמם את מה שלא יכלו לעשות לפני שנים.אני שמחה לראות את הדור הצעיר עד כמה הוא פתוח ויודע לעמוד על זכויותיו (לפעמים קשה לעצור אותם).לגבי ליל הסדר - זה אומנם בגדר של תפילה ואמונה לימים שיבואו אבל כבר היו דברים מעולם,ונקווה שהם יחזרו. הדברים שכתבת פשוט מקסימים.
 

טשטושה

New member
תודה אדזה,

אין ספק שהדור הולך ומשתנה, החבר'ה הצעירים מודעים לזכויותיהם אני רק בספק אם בה במידה, הם מודעים גם לחובותיהם ודומני, שאת החובות יש לבצע בטרם נבקש לקטוף את פרי הזכויות... כך או אחרת, אין ספק שהדור הצעיר אכן עושה דברים מופלאים שפעם, אני מניחה שאף לא חשבו להעיז. תודה עבור הפרגון, הכתיבה באה אצלי ישירות מהקישקעס חג שמייח לך ולבני ביתך.
 

yaely2

New member
מנהל
טשטושה ברוכה הבאה, לא שכחתיך../images/Emo23.gif

בוקר טוב
עדיין לא הספקתי לקרוא ואעשה זאת מאוחר יותר, אך לא יכולתי שלא לברכך ולאחל לך לבעלך ולשלישיה חג פסח כשר ושמח
 

לומילה1

New member
אלוהים פשוט אוהב אותך, וגם אנחנו.

הי yaely2 הטובה והחביבה, ואני כמוך "רוצה להתרכז בחלקת אלוהים הקטנה שלי", אני מאוד אוהבת את המשפט הזה, לכן חזרתי עליו. וגם לאהוב את השני בזכות עצמו בלבד, בזכות סבר הפנים שלו שנחזיר לו באותה מידה. והסיפור על הפלפון מראה שאלוהים פשוט אוהב אותך, כך גם אנו בפורום הטוב היפה והביתי הזה.ואם תרשי לי, אני מצרפת את ברכותי שלי, לברכותיך: לטשטושה, לבעלה, ולשלישיה. מיטב הברכות הטובות לפסח, וגם לפני וגם אחרי.תודה לך על הכל. לומילה
 

shuli5558

New member
טשטושה, כתבת נהדר, הכל נכון....

האם אני יכולה להשתמש בזה ולהעביר לכמה מידידי? תרגישי בנוח, לסרב, אבין בהחלט. חג שמח.
 

erika6

New member
טשטושה../images/Emo51.gif על כתיבתך../images/Emo108.gif

תמיד ידעת לכתוב והנה גם הפעם הבאת לנו דברים מהחיים ועד כמה הם נכונים. בא לי לתת לך
תמשיכי לכתוב כי זו מתנה מאלוהים כתיבה יצירתית. את מוזמנת לבוא אלינו לפורום הנחמד שלנו. את רצויה כאן.
 

אדזה

New member
משהו מאימייל

צהריים טובים לכולם,קיבלתי זאת באימייל,ולמרות שכבר כמה וכמה פעמים קראתי זאת זה עדיין מרגש אותי מחדש. הקופסה/אנונימי הספור מספר על אם שהענישה את בתה בת החמש, על שבזבזה גליל שלם של נייר עטיפה מוזהב. באותה התקופה הכסף בביתם היה מצרך נדיר. היא התרגזה עוד יותר כאשר גילתה שהילדה השתמשה בנייר העטיפה בכדי לעטוף קופסא, שאותה הניחה מתחת לעץ חג המולד. למחרת בבוקר, הביאה הילדה את הקופסא לאמה ואמרה: "אמא, זה בשבילך." האם אמנם הייתה נבוכה מתגובתה המוגזמת מוקדם יותר, אך כעסה ניצת שוב כאשר גילתה שהקופסא ריקה . היא אמרה לבתה בטון חמור: "האם אינך יודעת גבירתי הצעירה, שכאשר נותנים למישהו מתנה, אמור להיות משהו בתוך הקופסא?" הילדה פרצה בבכי ואמרה: "אבל אמא, היא לא ריקה! אני הפרחתי נשיקות לתוכה, עד שהתמלאה." האם נשברה. היא כרעה על ברכיה וחבקה את בתה הקטנה, אחר כך התחננה שתסלח לה על הכעס וחוסר המחשבה. לא הרבה אחר כך נהרגה הילדה בתאונה, והאם שמרה את הקופסא ליד מיטתה במשך כל ימי חייה, ובכל פעם שהייתה עצובה או בקשיים הייתה פותחת את הקופסא ונוטלת נשיקה דמיונית מתוכה ונזכרת באהבה של בתה הקטנה. במובן מסוים, כל אחד מאתנו, מקבל קופסא מוזהבת של אהבה ללא תנאי ונשיקות, מאוהביו, חבריו, משפחתו, ואלוקים. אין רכוש יקר יותר מזה.. לכן, ברגעים הקשים בחיינו, כשקשה לנו ואנחנו עצובים, ונדמה שהעולם יסתדר טוב בלעדינו.. אל נא נשכח, שיש אנשים שאוהבים אותנו, שבשבילנו הם העולם.. ולא בטוח ש הם יסתדרו..... ואני מוסיפה, .תזכורת לאנושיות,תמימות ואהבת אמת.
 

אדזה

New member
משהו נוסף

מכיוון שאנו רק נשים כאן אני מרשה לעצמי להעביר משהו שגם נשלח אלי שיעלה לנו את האגו. מדוע גברים משתינים בעמידה? אלוהים כמעט וסיים לברוא את היקום ולפתע גילה כי נשארו לו בתיק הבריאה שלו עוד שני דברים. באופן טבעי הוא ניגש לאדם ולחוה והציע להם אותם. הוא אמר להם שאחד מהדברים הוא משהו שיאפשר למי שיקח אותו להשתין בעמידה: "מאוד שימושי הדבר הזה", אמר אלוהים: "ותהיתי אם מישהו מכם רוצה אותו?" אדם קפץ למעלה ולמטה בהתרגשות והתחנן: "או, בבקשה אלוהים תן לי את הדבר הזה, אני ממש אשמח לעשות את זה ככה בעמידה. בבקשה, בבקשה, בבקשה. תן לי אותו." כך הוא המשיך בהתרגשות, עוד ועוד ועוד ועוד. חוה הביטה בו ואמרה לאלוהים בחיוך שאם אדם כל כך רוצה את הדבר הזה, אז כדאי לתת לו אותו. אז אלוהים נתן לאדם את הדבר שיאפשר לו להשתין בעמידה ואדם כל כך שמח והתרגש. הוא התחיל לזמזם ואח"כ קפץ וטיפס על עץ, אח"כ הוא רץ וכתב את השם שלו על החול, צוחק ומרוצה בזמן שהוא עושה זאת. חוה ואלוהים הביטו בו לרגע ואז אמר אלוהים: "טוב, הנה הדבר השני, אני מניח שתוכלי לקבל אותו". "מה זה?" שאלה חווה. "מוח", אמר אלוהים.
 
ערב טוב.../images/Emo201.gif../images/Emo82.gif

לכל חברי הפורום הנהדר הזה. אני יושבת מול המחשב הדפוק שלי שיש בו קצת תקלות ומתפללת שלא יתקלקל לי גם הקשר הזה אתכם. אני מאד שמחה שהצלחתי למצוא חברה שמוכנה לצרף אותי אתה למכוניתה לטיול הקרוב. בשבילי זה לא מובן מאליו שאני אצא לטיול ואשאיר את בן-זוגי לבד. כמובן שאולי הבן קצת יבוא לארח לו לחברה, אבל אני בלב שלם מפרגנת לעצמי. אני מודה לך טשטושה על מה שכתבת ומזדהה עם כל מלה. כמו שאומרת אדזה היום יש דרכים לשפר את המצב, רק צריך למצוא את הדרך המתאימה. אני מצאתי בקבוצות תמיכה, במחשב ובעקר בעא את הדרך לאסרטיביות רק אני יכולה לעשות. אני כמעט לא נופלת לרחמים עצמיים ואם זה קורה אני מהר מאד יוצאת מזה תודה לך אדזה על הסיפור המרתק על ההשתנה בעמידה והמוח.הרבה חיבוקים ונישוקים
צ י פ י
 

erika6

New member
כשמישהוא מעצבן אותך../images/Emo108.gif

תלחצו על העכבר ותראו מה קורה
 

טשטושה

New member
תודה, תודה לכם כולכם... ../images/Emo24.gif

לפעמים, זה הרבה מעבר למרַגש לדעת שזו זכות לגעת לאנשים בנקודה של הסכמה עמוקה שנובעת מהלב והנשמה אם בשיחה, אם בכתיבה, ציור או עשיה... תודה לכל אחד/ת מכם וחג מופלא. לכל מי שביקש להעביר את המילים - בשמחה, כמובן בצירוף זכויות יוצרים כאמור. ת ו ד ה
 

yaely2

New member
מנהל
לילה טוב טשטושה ../images/Emo29.gif

שלום לך חברה, הצלחתי בשמחה להגיע אל הקטע שלך ואני שמחה שהגעתי אליו מוקדם ככל יכולתי. אני רק צריכה לחזור על דבריי בפעמים הקודמות ולומר לך "את גדולה" אני כאן מחכה לקשר יותר תכוף ואמיץ טושה.
 
למעלה