כמה עצוב.

Lir האחת

New member
אהמ

כי נפשית לא הרגשתי שאני מסוגלת להמשיך ללמוד. הרגשתי שאני חייבת קצת לנוח מהלימודים. לימודי התואר הראשון לא היה פשוטים כלל, והתואר שני הוא תואר עמוס לא פחות, אז החלטתי לקחת שנה חופש. את האמת שבשנה השלישית מאוד התלבטתי אם להמשיך ברצף או לקחת קצת חופש. בדיעבד, זו הייתה החלטה נכונה.
 

iknow

New member
נשמע לי קצת מוכר, רק בקנ"מ קטן יותר

אני מאוד רציתי חופש של שבוע ככה אחרי הסמסטר הזה שהיה עמוס בצורה שאני עוד לא היכרתי.
 

Lir האחת

New member
../images/Emo13.gif

אם הייתי יודעת שלימודי התואר השני אינם מתישים, קרוב לוודאי שהייתי ממשיכה.. אבל אחרי שששמעתי שהלימודים מאוד אינטנסיבים, העדפתי לקחת את ההפסקה הזאת ולחזור עם כוחות מחודשים. אני מרגישה שכל החיים שלי רק למדתי
רק אני מרגישה ככה?
 

iknow

New member
לא יודע, אני לא מרגיש ככה.

אני בעיקר מרגיש שרק עכשיו התחלתי ללמוד באמת בחיים. כי הרי, מה זה תיכון באמת? סתם קקה.
 

iknow

New member
טוב, יכול להיות שאת היית מאלו שממש

השקיעו וכד'.. הטעות שלהם (אלו שהשקיעו) הייתה, שאילו לא היו משקיעים, אז הם היו מקבלים ציונים נמוכים רק במעט ובסופו של דבר, רוב הסיכויים שהקבלה לאוניברסיטה לא הייתה נפגעת.
 
למעלה