כמה עולה גיטרה

[N i r T]

כמה עולה גיטרה

בכוונה פתחתי נושא חדש כי אני רוצה שכל מי שחושב על קניה קרובה של ציוד יקרא ויפנים את הדברים. כשאתם באים לקנות גיטרה בסכום מסויים אתם מייד חושבים על הכסף שיצא עוד מעט מהכיס שלכם - כסף שחסכתם מדמי כיס / עבודה קשה / מצאתם ברחוב. מה שאתם לא חושבים עליו זה שאתם מחליפים את הכסף במוצר אחר שיש גם לו ערך כספי - כלומר בעת הצורך תוכלו להפוך את המוצר שקניתם חזרה לכסף מזומן. המחיר האמיתי של המוצר הוא לכן מחיר הקניה פחות מחיר המכירה. יש עוד עניין של עלות הכסף כלומר לו הייתם משקיעים את הסכום באופן מסודר (תוכנית חסכון למשל) כמה הייתם מרויחים אבל זה שייך לפורום אחר. אז בואו נדבר על ההפרש בין מחיר הקניה למחיר המכירה - כי זו בעצם העלות של הכלי. ברור שכלי מיד שניה נותן את העיסקה הכי מוצלחת - בד"כ אפשר למכור אותו כמעט במחיר בו הוא נקנה - אלא אם נוצר בו נזק או שמחירו כחדש ירד משמעותית. כשקונים כלי חדש חשוב לקחת בחשבון את מחירו מיד שניה כחלק מהשיקולים - הרי אם לכל אחד פה היו 10000 ש"ח להוציא על גיטרה - רובכם לא היה קונה פירמות שונות ומשונות אלא הולך על פנדר/גיבסון/מרטין/פרקר וחבריהם. אבל אם יש לכם נניח רק 4000 ש"ח - מה עדיף? גיטרה עלומת שם שמחירה כיד שניה יהיה פחות מחצי (במקרה הטוב)? או גיטרה עם "שם" שמחירה יהיה נמוך קצת אבל לא יתרסק? הרי אם תצאו מהתחום - תרצו את הכסף שתוכלו לקבל על הכלי. ואם תישארו בתחום -יגיע היום לשדרג ואז תצטרכו לקבל כמה שיותר על הכלי... אני אשמח לשמוע דעות שלכם. ניר

 

[Kfitzi]

מסכים לחלוטין ../images/Emo45.gif גיטרה היא סוג של נכס

בשונה מקניות אחרות שאנחנו עושים לפעמים ואפילו ביתר קלות ראש. לגיטרה יש ערך גם לאחר הרכישה וחשיבות המיתוג לפעמים גבוה ממה שנראה לעין. בקיצור - מסכים מאוד עם החשיבות של ההבנה הזאת. אדם עם שכל שיודע לנהל את הרכישות שלו יכול בסכומים קטנים יחסית להגיע לציוד ברמות מאוד גבוהות. מבלי למשכן איברים פנימיים. יש כאן כמה בפורום שעושים את זה בצורה מעוררת כבוד. רכישה נבונה, התנסות, מכירה והמשך החיפוש מבלי להוציא הון עתק. צבירת ניסיון אמיתי עם הציוד כשהוא בביתם ובמידה ומעוניינים בהחלפתו מחליפים בדברים חדשים - וכל זה מבלי לגרום למנהל הבנק שלהם לנסות לראות את הסרט "טרויה" מהתחלה ועד הסוף... או כל פעולה מסכנת חיים אחרת.

 

[arch23]

שיקול הגיוני אבל...

הוא די אינדיבידואלי. כשאני קונה, נניח גיטרה, אני בוחר את הגיטרה שעושה לי את זה ולא חושב על היום שאני אחליף אותה. אני מודע לגמרי להוצאות והקנייה של הגיטרה הבאה מבחינתי תתחיל מחדש בלי שום קשר. כי ההתייחסות שלי לעניין היא כתחביב שדורש השקעה ולא משהו רציונלי. חוץ מזה יוצא שמגיטרות אני לא נפטר אף פעם. לגיטרה יש חיים משלה זה לא אוסף של רכיבים חשמליים. בגלל זה אני גם לא אוהב לקנות גיטרה מיד שנייה, שמישהו כבר "הטביע בה את חותמו"... כל הרכישות שעשיתי לגביהם את השיקול הזה (כמו מגברים), היה ברור לי מראש שהם לא הולכים להשאר יותר מדי זמן.

 

[khammel]

גישה אחרת לנושא

אני דווקא חושבת שאסור להסתכל על כלי נגינה (גיטרה או כלי אחר) כעל השקעה כספית ארוכת טווח. בדיוק כמו עם רכב, חשוב מאד להבין שכלי נגינה הוא הוצאה ולא השקעה. ניתן לשים דגש על הקטנת ההפסד הפוטנציאלי, אבל זה צ"ל בסדר עדיפות משני. לטעמי, סט השיקולים המנחים בקניית כלי נגינה חייב להיות מורכב בראש ובראשונה משיקולים מקצועיים. כלי נגינה צריך לשרת את הנגן ולאפשר לו לנגן כפי שהוא רוצה לנגן, אם זה מבחינת טכניקה, אם זה מבחינת נוחות, אם זה מבחינת סאונד וכו'. כלי נגינה נבחר ונבחן במסגרת מגבלות תקציב כלשהו ובמגבלות התקציב מוצאים את הכלי שנותן מירב תמורה ביחס להוצאה. מותג הוא דרך אחת (ולא תמיד טובה) להבחין בין שני כלים דומים באיכויותיהם. זהו כלי שמסייע לפעמים להבהיר מה מחפשים ולכוון אותנו בחיפוש, אבל לא יותר מכך. ברוב המקרים, מותג הוא עילה למחיר מופקע. מי שהולך לשלם כמה אלפי שקלים (או דולרים) על כלי נגינה, מן הראוי שלא יקל ראש בחקר שוק ובבדיקת ההתאמה של הכלי לצרכים הספציפים ולמערך השיקולים שמנחה את הרכישה. צריכים להיות כנים עם עצמנו ולדעת להסביר למוכר, להורים, לעצמנו -- מה אנחנו מחפשים ולמה הכלי שהחלטנו עליו הוא ה-כלי. ואם הוא לא, או שאנחנו קונים אותו מתוך התפשרות, אנחנו חייבים להיות מסוגלים להסביר למה אנחנו מתפשרים ואיך אנחנו מתכוונים להתמודד עם זה. אם קונים כלי מתוך התפשרות, מתוך אין ברירה, אז יש מקום לתת את הדעת על מכירה עתידית של הכלי. מה כן שונה גיטרה (חשמלית בעיקר) מכלים אחרים? ישנו המבחר העצום וישנו אלמנט הפוזה שכמעט ואין בכלים קלאסיים (זה לא שאין שם פוזה של כלי יוקרה -- יש ועוד איך, אבל בעולם הכלים הקלאסיים, כמעט תמיד נגלה שכלי יוקרתי הוא אכן יותר איכותי, מה שקשה לומר בהכללה על גיטרות חשמליות). לכן, חשוב מאד להקפיד בתהליך הקניה על הפרדה בין שיקולים רגשיים ושיקולים רציונאליים ולהבין מה המחיר שאנו משלמים על כל מרכיב בהחלטה. אז נכון: "גיטרה עם "שם" שמחירה יהיה נמוך קצת אבל לא יתרסק?" בהחלט עדיפה על פני גיטרה עלומת שם, היה ונעזוב את התחום או נחליט למכור אותה ונזדקק לכסף שיתקבל ממחירתה. אבל נכון יותר לשאול: מה עדיף? גיטרה עלומת שם שעובדת ונשמעת מצויין או גיטרת מותג עם בעיות אינטונאציה? מה עדיף? גיטרה זולה שלא אוציא עליה כרגע הרבה כסף ותשרת אותי עד שאני יודעת מה אני באמת רוצה או גיטרה "שווה" שעולה יותר ממה שאני צריכה להוציא כרגע ואולי בעתיד אני אצליח למכור אותה בהפסד קל בלבד. מכירות עתידיות זה לספקולנטים. ואם פתאום השוק יוצף בגיטרות מהדגם שלנו ולא נוכל לקבל חזרה את הכסף ש"השקענו"? ואם לגיטרה יקרה נזק כלשהו? ואם כל"ז יורידו את המחירים פתאום ויגרמו ירידת ערך לשוק היד שניה בדיוק כשאנחנו חייבים למכור את הגיטרה? ואם פתאום פרקר תהפוך להיות ה-גיטרה וכולם ינטשו את הפנדר-גיבסון שלהם? אפשר להתווכח על זה בלי סוף ואנחנו נישאר חלוקים לכאן ולכאן. לטעמי, כלי נגינה הוא הוצאה כספית אגואיסטית. נקודה. כל אחד והתירוצים שלו לכמה להוציא ולמה לשלם יותר או פחות על הכלי, אבל זו לעולם הוצאה ולא השקעה. זו דעתי.

 

[N i r T]

שמחתי לקרוא את מה שכתבת ואני מסכים איתך

כשאת יכולה לממן כלי נגינה יקר כהוצאה וברור לך שסוג הפשרה שאת עושה הוא לגבי הוצאות אחרות שלך (בגדים, בילויים, חשבונות חשמל מים וארנונה) נכנס השיקול של מה עושה לך "את זה" הכי הכי. אבל אני ניסיתי לכוון לאלה שהשיקול שלהם כרגע הוא כלכלי לגמרי. אפשר למצוא כלי שיתאים לך גם מחברת מותג וגם מחברה לא ממותגת (ואני נזהר מאוד במילותי). אני מנסה לומר שלפעמים עדיף להוציא קצת יותר כדי לקבל אחר כך הרבה יותר. כתבתי את הדברים בעקבות שני טריגרים שהיו לי - אחד מהם מן הסתם הוא שרשור ה- HW1 למטה והשני הוא שיחה שהיתה לי היום עם חבר. החבר מנגן איתי בהרכב במקום העבודה שלנו - הוא חזר לנגן אחרי הרבה שנים ורוצה לרכוש גיטרה חדשה. כיוון שהוא בחור יסודי הוא בדק מה מציע השוק וניסה לשכנע אותי (לפני שבדק במו ידיו) שגיטרות מסויימות שמיובאות ע"י חנות שלא אזכיר את שמה הן בדיוק אותו הדבר כמו גיטרות המותג רק במחיר שווה לכל נפש. לא עזר לי כל כמה שהתווכחתי איתו - הוא לא השתכנע... עד שביקר באותה חנות לפני מספר ימים וחזר אלי עם רשמיו. הוא היה קצת נבוך לספר לי שצדקתי. שאכן הגיטרות הלא ממותגות הן פשוט "לא זה". היו לו שלל ביקורות אובייקטיביות על הטיב שלהן - הגימור, הסט-אפ, הפרטים, ההרדוור... אח"כ הוא נסע לכלי זמר וחרש קצת את ה"ממותגות" ואמר לי שבאמת אין מה להשוות. אני אמרתי לו ואני חוזר ואומר - כשאני קונה כלי נגינה לא אלקטרוני - כזה שעשוי משילוב של חומרים שונים - אני רוצה שהאיש שמייצר והאיש שבודק אותן לפני שהן נארזות ילבש חולצה שעליה כתוב "אני עובד גאה בחברת XXXXX". שיהיה גאה ששמו מתנוסס על פתק ביקורת האיכות של הגיטרה. שכשהוא מחליק את היד על הפרטים לבדוק אותם יהיה לו חשוב שמי שמקבל את הגיטרה ומסתכל על הלוגו של החברה ירגיש גאווה. ופה נכנס שיקול ה"מותג". נכון שאני משלם הרבה כסף על המותג. אבל מישהו שם דואג שאני אקבל תמורה רגשית הולמת עבור כספי. וגם מי שיקנה ממני הלאה את הכלי מצפה לאותה תמורה.

 

[khammel]

אני מסכימה איתך באופן חלקי ../images/Emo3.gif

לכאורה, כשיש כסף לממן כלי יקר, יותר קל להוציא את הכסף, אבל זה רק לכאורה. תהליך קבלת ההחלטה נשאר אותו הדבר והוא נכון גם לגבי מי שמוציא סכום קטן של 1000 שח, בפרט אם 1000 שח זה סכום משמעותי עבור הקונה. למה? מפני שאדם שאין ידו משגת לשחק בהוצאה חוזרת של כסף על כלי נגינה, חייב לקנות את ההכי טוב שהוא יכול וזה אומר לקנות גיטרה איכותית. מותג לא בהכרח מבטיח זאת ובפרט במצב הנוכחי, בו הרבה שמות מותג מציגים גרסאות זולות של הכלי עליו השם של המותג נבנה -- וכלי זול זה אינו איכותי בהשוואה למתחרים באותו רף מחיר. אותו חבר, כפי שציינת, התרשם מהכלי הממותג בשל איכות הבנייה, איכות הנגינה -- ואילו בדיוק הקריטריונים הנכונים לשפוט את הכלי שאותו רוצים לקנות. וזאת ללא קשר לעלות. זה לא שהוא העדיף את המותג בגלל ערכו בשוק היד שניה. הוא העדיף את המוצר הממותג כמוצר ולא כמותג. לגבי האיכות של מוצרים ממותגים... עדיין חייבים לבדוק כל גיטרה בפני עצמה. הייתי במעל של גיבסון בטנסי וראיתי איך הם עובדים. יש שם עשרות גיטרות שנופלות בבקרת איכות ונשלחות למיחזור (חלקים מפורקים מהגיטרה ונכנסים לשימוש חוזר). זה מעלה אצלי שתי תהיות: 1. למה יש כל כך הרבה דפקטים במפעל של עובדים כ"כ מיומנים? תשובה רשמית: החברה מקפידה לשמור על סטנדארט גבוה. תשובה שלי: העובדים פחות מיומנים ממה שהחברה היתה רוצה. יש להם תחלופת עובדים גבוהה וזו בעיה. 2. מה ההשלכות של מיחזור לוחות העץ? מיחזור הזרוע? האם באמת הייתי רוצה גיטרה שהורכבה מחומרים שכבר טופלו פעם אחת? תשובה רשמית: ממחזרים רק חלקים איכותיים ובצורה כזו שלא תהיה פגיעה באיכות הגיטרה החדשה. תשובה שלי: זה מסביר כל מיני סיפורים על הבדלי איכות וסאונד בין גיטרות מאותו סוג ואיכות. עכשיו בוא וניקח את המקרה הפרטי שלי של גיטרה "יקרה". לצורך הדיון, בוא נניח מחיר עגול של 5000 דולר. במחיר כזה אפשר לקנות גיטרת מותג מאותו מפעל של גיבסון או ללכת דלת ליד ללותייר פרטי ולקבל את אותה האיכות ב-30% פחות אבל עם קיסטום כאוות נפשי. מה עדיף? מי שחשוב לו האפטר-מרקט יגיד מותג עדיף. מי שחשוב לו מקסימום תמורה להוצאה יעדיף לותייר פרטי. מי שיש לו כסף ייקח גם וגם וימכור את הראשון שנמאס עליו. מערכת השיקולים כאן שונה ממערכת השיקולים של גיטרות באיזור ה-1000 דולר. בטווח ה"זול" הזה, המותג יכול להטעות מאד. יש כאן עוד עניין. הרבה מהגיטרות דמויות הפנדר (סתם לצורך השוואה) לא מנסות להיות פנדר. לדוגמה, גיטרות של ימאהה או גיטרות של בלייד. הצורה דומה אבל הגיטרות מרגישות, נשמעות ומנגנות אחרת. אז יש מי שיבוא ויאמר שהן חיקוי גרוע. ויש מי שיבוא ויאמר שהן יותר טובות מהמתחרה. כל מקרה לגופו. הטעות הכי גדולה שגיטריסטים עושים זה שהם קונים גיטרה לפי איך שהיא נראית (או לפי מי שהם מעריצים) או לפי כל מיני אגדות אורבניות (כמו פנדר לא מתאימה למטאל). אני חושבת שצריך להיות חוק שיחייב חנויות כלי נגינה למכור חשמלית רק לאחר שמוכר עשה מבחן עיוור לחמש גיטרות שונות וענה מה נוח לו, מה נשמע לו טוב וכן הלאה. (וגם צריך להיות חוק שיאסור מכירה של כלי נגינה עם בעיות אינטונאציה.) עכשיו יבואו כל הציניקנים ויגידו שאני קניתי לא גיטרה אחת אלא שתיים שהן מבוססות על הגיטרה של גיטריסט מוערץ.

אז נכון, מודה באשמה. אבל, כפי שיובל יכול להעיד, בריאן מיי וקווין לא הסיבות שבגללן אני אוהבת את ה-RS אלא הוורסטיליות המדהימה של הגיטרה והסאונד הייחודי של פיקאפים מסוג טריסוניק. אני אוהבת את הסקייל הקצר. אני אוהבת את הגישה לשריג 24 ואת זה שיש לי שריג 24 (וכן, אני משתמשת בו). בקיצור, אפשר לתת את הדעת בישראל על שווי הכלי ליד שניה, אבל לדעתי -- אך ורק אם יש התלבטות בין שני דגמים מאד דומים ויש מחשבה להחליף את הכלי בטווח זמן קצר של כשנתיים-שלוש. והאמת, מי שחושב להשקיע סכום של כ-1000 דולר לטווח זמן כזה קצר, הייתי מציעה לשקול רכישה של כלי זול יותר ביד שנייה עד השדרוג הבא, או להתאפק ולחסוך עוד קצת כדי להגיע לכלי יקר יותר שישרת נאמנה לזמן ארוך טווח.

 

[khammel]

תיקון: את המבחן העיוור צריך לבצע הקונה כמובן

 

[N i r T]

אדרבא - גם הקונה וגם המוכר

ביננו - בלי להעליב אף אחד - יש מוכרים בחנויות כלי נגינה שאין להם מושג קלוש בהבדלים בין P90 ל- PAF - חוץ מהעובדה שבאחד הברגים באמצע ובשני - הם בצד. לגבי גיטרות במחיר של מעל 2000$ - אני מסכים איתך שמי שצריך גיטרה תפורה למידותיו ורמת נגינתו מצדיקה את זה יכול בשקט להתעלם מהמותג. ואם יהיה צורך למכור את הגיטרה - יש לפחות עוד כמה "משוגעים" כמוהו שיקנו את הכלי בשמחה (מוכרת? מוכרת? כמה?). משהו על ורסטיליות - אי שם לפני כמה וכמה שנים - על הגיטרה הנורמלית הראשונה שהיתה לי (איבנז כלשהי עם גשר צף ונעילה - ימי המטאל העליזים של סוף האייטיז) עשיתי ערמה של מפסקים ומתגים - אפשר היה לחבר כל פיקאפ לכל פיקאפ באיזה אופן שרצית - בטור או במקביל או חלק ככה וחלק ככה... לכל המבקר עשיתי COIL SPLIT כדי לקבל את צלילי הסינגל שלהם - בקיצור - יותר ורסטילי מזה אין... ובסוף היו 3 מצבים שאני משתמש בהם עד עצם היום הזה בכל גיטרה - צוואר, גשר וגשר+מיד (בסטרטוקסטר) ושני המצבים הקיצוניים בטלקסטר ובלס פול. אין לי כח וסבלנות לכל האפשרויות האחרות. נחזור רגע לעניין הגיטרה ב- 1000$ או 4000 ש"ח בעברית. אני אישית חושב שמי שזה הסכום שהוא יכול להוציא צריך לקנות בו יד 2 כי זה סוג של SWEET SPOT במחיר - יד ראשונה במחיר הזה לא תהיה מדהימה- או משהו ממותג וזול או משהו לא ממותג שמחירו כיד שניה יהיה חצי ומטה.

 

[khammel]

מוכרת? השתגעת???

האמת שהיו מחשבות למכור את הגילד כשראיתי את המחירים שרצו באיביי בשנה האחרונה, אבל כל עוד אני לא זקוקה לכסף (

) אין מצב שהיא מחליפה בעלים. את הקאסטום, שיש עליה את החתימה שלי והיא פרוטוטייפ עם היסטוריה וכו'... אין מצב שהיא תימכר כל עוד אני חיה, בריאה ושלמה. אגב, אני משתמשת בעיקר בחמישה-שישה מצבים מתוך כל האפשרויות שיש, אבל זה תמיד טוב שיש את המבחר ואת האפשרות לשנות. נשמעת מגניב הגיטרה שלך... אם הייתי חכמה, לא הייתי מוכרת את הגיטרה הראשונה שלי (ימאהה סטייל טלקאסטר) אלא שומרת אותה ומחליפה לה את האלקטרוניקה. ככה זה כשצעירים. עושים טעויות.

לגבי יד שניה -- מסכימה לחלוטין. זה אכן הסוויטספוט. רק שיש בחוץ לא מעט נוכלים ולא מעט גיטרות במצב אומלל ומי שלא בקי מספיק ברזי הגיטרה עשוי ליפול בפח והזול יהיה יקר מאד. כלומר, לא משנה כמה כסף אתה הולך להוציא, תמיד חשוב שתבין על מה ולמה ועדיף שתיקח איתך איזה גורו.

 

[Pre Diarhea Syndrome]

איזו חברה היא ה"לא ממותגת"?

 

[N i r T]

כל כך התאמצתי לא לכתוב...

ועכשיו אתה רוצה שאני אעשה לה אאוטינג? אין מצב....

 

[erez801]

זה תקף לגבי כל דבר

גם כשקונים רכב חדש, מיידית מתבצעת ירידת ערך. רובנו כאן, להלן "העם" מנגן בכלים יומיומיים כאלה שאין להם ערך מיוחד כמו שרובנו נוסעים במשפחתית 1600 . גם אם אקנה עכשיו לס פול חדשה מכלי זמר ואחליט למכור אותה למחרת לא אצליח לקבל את ערכה המלא. ערך של מוצר עולה כאשר יש לו הילה, וההילה הזאת מעלה את קרנו וכתוצאה מכך הוא מקבל מעמד גבוה, וכך משמרהוא את ערכו ולמעלה מזה. ניתן לראות כדוגמה:יצירות אומנות, קרקעות נדל''ן בתל אביב, רכבי אספנות. מוצרים אלה מצריכים השקעה ראשונית גבוהה כדי שיניבו ערך עתידי. המותג מסדר להם שימור ערך, כיוון שיש למותג הילה. בשורה תחתונה אם רוצים שימור ערך צריך גם לשלם והרבה.

 

[הtרמפיסטית]

ממש לא מסכימה לגבי גיטרות "לא ממותגות"

מנסיוני, הן לא נופלות מהממותגות. אז נכון, עוד לא הגעתי לרמת מחירים שאתם מדברים עליהם. אבל עד היום טפו טפו התאכזבתי רק מגיטרה אחת שקניתי- הקלאסית הראשונה שלי, שהחלפתי בקלאסית אחרת, ולקח לי חצי שנה להבין שאני פשוט לא טיפוס של קלאסיות, וקניתי את האקוסטית הראשונה, לא ממותגת, שעד היום אני לא בטוחה בדיוק איך אומרים את השם של החברה. אבל מה- כל מי שרואה אותה ישר מתלהב. היא אצלי 5 שנים בערך, אולי יותר, וחוץ מכמה שריטות קטנות היא כמו חדשה. עכשיו אני הולכת להעביר אותה לשמאל, כדי לחסוך לי קניה של עוד גיטרה שאני לא באמת צריכה. הגיטרה הבאה, שבה כבר השקעתי סכום רציני, גם היא לא מאוד ממותגת. ידעתי בדיוק מה אני מחפשת, ובאזור מחיר הזה היו 2 חברות שהתלבטתי בניהן: איבנז וגודין. בסוף לקחתי את השניה. למה? כי לכולם יש איבנז. וחוץ מזה שלגודין פשוט התאימה לי מכל הבחינות. אז מה אם אנשים מרימים גבה כשהם שומעים את השם? וסתם שתדעו, לפי מה שהמוכר אמר לי (לא בדקתי) בקנדה חצי מהמחיר על הגיטרה הולך לתרומה. אם מישהו רוצה לבדוק את זה הוא מוזמן, אני לא השקעתי בזה זמן כאמור. החשמלית הראשונה שלי היא חיקוי של פנדר. בחנות היא נמכרת באזור ה700 שקל, אני קיבלתי אותה בערך בשליש מהמחיר. למה? כי קפצה עלי הזדמנות טובה שלא אספר פה עכשיו. לא יודעת אם אופיע איתה, בנתיים היא סבבה לגמרי. וחוץ מזה, שגם אני לא מוכרת גיטרות .אף פעם. הגיטרות שלי נשארות אצלי.

 

[Katarzis]

גם גודין זה מותג מאוד מוכר ../images/Emo13.gif

 

[erez801]

יקירתי, לא אמרתי שגיטרות לא ממותגות נופלות

אמרתי ששמירת ערך קשורה למותג. אני בטוח שיש גיטרות לא ממותגות באיכות מצויינת

 

[N i r T]

פשוט אין לך מספיק גיטרות

אז את שומרת את כולן עדיין... אם אני הייתי שומר את כל מה שעבר דרכי היו לי פה לא מעט... וחור די רציני בחשבון הבנק. אני לא אמרתי שאי אפשר למצוא גיטרות לא ממותגות טובות. אפשר. זה קצת יותר קשה. והן לא ישמרו על ערכן - לא משנה כמה טובות הן יהיו. מדי פעם אני רואה במכירות פומביות ב- EBAY גיטרות קאסטום שאנשים קנו בכסף רב ונאלצים למכור מאוד בזול כי הן לא ממותגות - גיטרה שנבנתה ע"י לותייר מקצועי מחלקים מקצועיים ועלתה למזמין 2000$ נמכרת ב- 400-500$ כי לא מופיע FENDER על הראש שלה. לעומת זאת פנדר שעלתה 2000$ נמכרת ב- 1500$ כיד שניה. זה בדיוק ההבדל ביד שניה - כשיש מותג מוכר ומוכר אנונימי - אפשר להיות יותר בטוחים בקניה. גם לי היתה חשמלית שעלתה לי 300 ש"ח - זה היה בשנת 1988 והגוף שלה היה עשוי מ MDF והיא היתה חרא של גיטרה

 

[peergo]

נראה לי שאת בוחרת את הגיטרות לפי מראה חיצוני

מה הקשר לזה שכל מי שרואה את הגיטרה שלך מתלהב? לא הזכרת שום מילה לגבי איך היא נשמעת בהשוואה לגיטרות ממוטגות.

 

[Virons]

ממותגות*