כמה נעים לישון
ולחלום על דברים שברומו של עולם. לחלום שאנו מבינים, ושאנו עובדים על עצמנו. אם יש בידינו ניסוח יפה פילוסופי וארוך במיוחד, אז המצב אפילו טוב יותר. חלום מסוג זה, לא בטוח שמישהו שרוא את עצמו כאדם רוחני, ירצה להתעורר ממנו. מוח עצל מעדיף את החלימה והדיבורים הפילוסופים והתאורתים. מה הוא האושר, המאסטר, התודעה, חוסר אונים, ממה נוצר העולם.......... עצרו לרגע, ותראו את עצמכם. רובכם לא יכולים לשמור על מודעות עצמית יותר מכמה שניות. אך בכל זאת מעדיפים לדבר ולדבר גבוה. האדם תמיד נסחף אל המקום בו החיכוך קטן יותר. "אפשר לחשוב אלף שנה; אפשר לכתוב ספריות שלימות, ליצור מיליוני תיאוריות, וכל זאת במצב של שינה, ללא כל אפשרות ליקיצה. אדרבה הספרים האלה והתיאוריות האלה, שנכתבו ונוצרו תוך כדי שינה, רק ידחפו אלפי אנשים אחרים לשינה, וחוזר חלילה." דבריו של גורדייף חיפוש אחרי המופלא/פ.ד. אוספנסקי