הפוך בה והפןך בה דכולה בה.
כל החסרונות שיש לאדם, הן בנים, או פרנסה,, או בריאות, הכל הוא מצד האדם עצמו, כי אור ה' ית' שופע עליו תמיד, אך האדם על ידי מעשיו הרעים עושה צל לעצמו, שאין מגיע עליו אור השי"ת, ולפי מעשיו כן נעשה הצל המונע אור ה' ית', ומגיע לו החסרון לפי המעשה שעל ידה נעשה הצל. והנה הצל הוא מדבר גשמי שעומד נגד דבר רוחני,(הינו שהוא דק ממנו), כמו גשם עץ ואבן נגד אור הלבנה והחמה עושה צל, וכן לקוי חמה ולבנה על ידי צל הארץ, וכן החמה בעצמה נגד מה שלמעלה ממנה, הוא גשמיות ועושה צל נגדו. ועל כן האדם, כפי גשמיותו וכפי מעשיו כן עושה צל בעצמו, שמונע ממנו אור ושפע של ה' ית'. אבל אם האדם מבטל עצמו, ואינו כלל מזה העולם, אזי אינו עושה צל, ומקבל אור השם יתברך.(ליק"מ קעב

כלל הדברים היוצא לגופא: ברור שכל ענייני העולם הזה הגשמיים, עושים צל המונע אור ושפע ה' ית', (במקרה דנן - פרנסה), כ"ש כשמדובר בעניינים שהם חוץ לגדר הקדושה, כגון העיסוק בחכמות וחקירות חיצוניות. אשר על כן, לכאורה, יוצא שדייקא על ידי ההשתדלות כביכול ללמוד דברי חול על מנת שיצא מזה פרנסה, היא זו שתמנע השפע לבוא, ח"ו. איי, נער צעיר, כבוד הורים, וכו'... המשך תורה קעב: ועקר אור ה' ית' הוא הכבוד, כי כל מה שברא הקב"ה, לא ברא אלא לכבודו, כמו שכ': לכבודי בראתיו וכו'. וזה: מלא כל הארץ כבודו; היינו אם הוא מ-לא כל הארץ, שאינו כלל מזה העולם, אזי מקבל אור השם יתברך, שהוא הכבוד(אמר המעתיק, הפרנסה, הבריאות, הבנים, וכו'), וזה כבוד חכמים ינחלו;, כי החכמה מאין תמצא, ועל כן החכמים, שהם אין זוכים לכבוד, על ידי שאינם עושים צל להפסיק, כי אין להם שום גשמיות. אפשר לעבור את כל העולם הזה בלי להטיל צל. קשה אבל אפשר. ולך באופן אישי BaaMan, גם אם הדברים לא ישימים כרגע, הרי אפשר לקבעם כיעד להשגה, אם אתה עושה כך, מובטח לך שכל מה שלא הצלחת ליישם עד שתגיע ליעד, יוכלל בטוב האין סופי שתקבל כשתגיע ליעד. קשה להבין? צריך להתאמץ כדי לאהוב.