לריענון, נא קרא שוב בעיון רב יותר
את פרק הנ"ל ומשם נמשיך בקצרה... נקודת המוצא בדיון היא בהשגת המושג: ``כל-יכול``. מאוחר יותר ננסה להבין, מה הוא בכלל רוצה מאיתנו? בשביל מה הגענו לעולם הזה בכלל? שהרי למעשה בכלל לא בחרנו להגיע לכאן מלכתחילה... הרי שפשוט ``הנחיתו`` אותנו כאן... ``כל יכול``= הכל הוא יכול. אם ``הכל-יכול`` יכול הכל, מהגדרתו מובן יהיה שאין לו כל בעייה של ממש ``בלהזיז אבנים``! רק שהשאלה היחידה היא: האם הוא חפץ בכך? מסתבר שלא! מכאן נגזרת שאלה מציקה עוד יותר והיא: מדוע אם כך, או איך זה שהוא אינו מראה לנו את ``יכולתו המופלאה`` בלהזיז אבנים? או: האם ישנה דרך בה נוכל להייטיב להשיג את שיעור גדולתו ``ככל יכול`` בדרכים אחרות? או: שמא, ואין לנו כל יכולת, אפשרות או סימנים כלשהם להשיג בנוגע ליכולתו? ... היה אחד שבא לאחד מחכמי התלמוד ואמר לו: ``תראה לי את הקדוש- ברוך-הוא. נו, תראה!`` אמר לו: ``אין בעיה, בו איתי...`` לקח אותו החוצה. אמר לו: ``אתה רואה את השמש? תביט עליה``. הסתכל למעלה, הסתנוור ולא יכול היה להביט בה. אמר לו: ``תסתכל טוב``. אמר לו: ``לא יכול להסתכל...`` אמר: ``אם על אחד השמשים שלו אתה לא יכול להסתכל, אותו אתה רוצה לראות?`` נתחיל דווקא בעדותם הדוממת של גרגרי החול... מה הקשר בין לוגיקה- רציונל- מדע למושג אמונה? כדי להבין זאת צריך קודם כל להגדיר מהי אמונה. אמונה: נגזרת בין היתר מהמושג אמון/ אמינות (עניין של חוזק). מילים אלו אינן מרמזות ועוסקות באמונה ערטילאית. הטענה שלנו היא שדווקא הבסיס לאמונה הוא הכיוון הרציונאלי- מדעי. זהו השלב הראשון בסולם. ביהדות, הסולם הזה תחתיתו על הארץ וראשו עד השמיים... נמצא שהמצווה הראשונה שמונה הרמב``ם ב- ``יד החזקה`` היא: דע את ה`! לא להאמין כי אם לידע (לדעת) את השם. והוא פותח את ספרו במשפט הבא: ``י-סוד ה-יסודות ו-עמוד ה-חכמות לידע שיש שם מצוי ראשון, והוא ממציא לכל נמצא, וכל הנמצאים בשמים ובארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מחמת אמיתת המצאו, והוא לבדו האמת! ואין לאחר אמת כאמיתתו!...`` מה זה לדעת? לדעת- זה קודם כל משהו לוגי... שהאמונה היא נכונה. אחרי שהשתכנענו (אחרי שהשתמשנו בשכל) רק אז אפשר לעלות בשלבים בסולם האמונה. זוהי גישת היהדות. והאדם המצוי בדרגה מאוד גבוהה של אמונה בבורא, האמונה הגבוהה היא תוצאה של תהליך ארוך של עבודת השם. נשאל: אבל היכן היא מתחילה? האמונה צרכה לבוא מאיזשהו בסיס! קודם כל צריך להתחיל עם השכל הישר. צריך קודם כל להכיר את נושא האמונה מבחינה שכלית (את האמיתות של התורה בצורה שכלית). ואז, אם השתכנענו אפשר לעלות למעלה בדבקות, ע``י למידה, עשייה, תפילה, תיקון מידות וכו`... רק אז מגיעים לדרגות מאוד גבוהות של אמונה. אך אם אדם לא איכפת לו בכלל למה הוא פה. זה פשוט לא מעניין אותו. על אף שיהיה מוזר הדבר ולא טבעי מבחינת תפיסה בסיסית של בן- אנוש, אי אפשר להתווכח עם אדם כזה. זהו רצונו. שהרי אי אפשר להכריח אדם להתעסק בשאלות מפתח אלמנטאריות המתבקשות של האם יתכן שישנו בורא לעולם? ; ``מאין באתי ולאן אני הולך?``; ומה אני בכלל עושה בעולם הזה (או אמור לעשות...?) כל אותם ``120-80-70 שנה`` עד מתי `שיקחו אותי` מפה?! שאם סוגייה זו אינה מעניינת כלל את בן- האנוש, אזי מה מבדיל אותנו משאר בעלי- החיים או גרגירי החול...
את פרק הנ"ל ומשם נמשיך בקצרה... נקודת המוצא בדיון היא בהשגת המושג: ``כל-יכול``. מאוחר יותר ננסה להבין, מה הוא בכלל רוצה מאיתנו? בשביל מה הגענו לעולם הזה בכלל? שהרי למעשה בכלל לא בחרנו להגיע לכאן מלכתחילה... הרי שפשוט ``הנחיתו`` אותנו כאן... ``כל יכול``= הכל הוא יכול. אם ``הכל-יכול`` יכול הכל, מהגדרתו מובן יהיה שאין לו כל בעייה של ממש ``בלהזיז אבנים``! רק שהשאלה היחידה היא: האם הוא חפץ בכך? מסתבר שלא! מכאן נגזרת שאלה מציקה עוד יותר והיא: מדוע אם כך, או איך זה שהוא אינו מראה לנו את ``יכולתו המופלאה`` בלהזיז אבנים? או: האם ישנה דרך בה נוכל להייטיב להשיג את שיעור גדולתו ``ככל יכול`` בדרכים אחרות? או: שמא, ואין לנו כל יכולת, אפשרות או סימנים כלשהם להשיג בנוגע ליכולתו? ... היה אחד שבא לאחד מחכמי התלמוד ואמר לו: ``תראה לי את הקדוש- ברוך-הוא. נו, תראה!`` אמר לו: ``אין בעיה, בו איתי...`` לקח אותו החוצה. אמר לו: ``אתה רואה את השמש? תביט עליה``. הסתכל למעלה, הסתנוור ולא יכול היה להביט בה. אמר לו: ``תסתכל טוב``. אמר לו: ``לא יכול להסתכל...`` אמר: ``אם על אחד השמשים שלו אתה לא יכול להסתכל, אותו אתה רוצה לראות?`` נתחיל דווקא בעדותם הדוממת של גרגרי החול... מה הקשר בין לוגיקה- רציונל- מדע למושג אמונה? כדי להבין זאת צריך קודם כל להגדיר מהי אמונה. אמונה: נגזרת בין היתר מהמושג אמון/ אמינות (עניין של חוזק). מילים אלו אינן מרמזות ועוסקות באמונה ערטילאית. הטענה שלנו היא שדווקא הבסיס לאמונה הוא הכיוון הרציונאלי- מדעי. זהו השלב הראשון בסולם. ביהדות, הסולם הזה תחתיתו על הארץ וראשו עד השמיים... נמצא שהמצווה הראשונה שמונה הרמב``ם ב- ``יד החזקה`` היא: דע את ה`! לא להאמין כי אם לידע (לדעת) את השם. והוא פותח את ספרו במשפט הבא: ``י-סוד ה-יסודות ו-עמוד ה-חכמות לידע שיש שם מצוי ראשון, והוא ממציא לכל נמצא, וכל הנמצאים בשמים ובארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מחמת אמיתת המצאו, והוא לבדו האמת! ואין לאחר אמת כאמיתתו!...`` מה זה לדעת? לדעת- זה קודם כל משהו לוגי... שהאמונה היא נכונה. אחרי שהשתכנענו (אחרי שהשתמשנו בשכל) רק אז אפשר לעלות בשלבים בסולם האמונה. זוהי גישת היהדות. והאדם המצוי בדרגה מאוד גבוהה של אמונה בבורא, האמונה הגבוהה היא תוצאה של תהליך ארוך של עבודת השם. נשאל: אבל היכן היא מתחילה? האמונה צרכה לבוא מאיזשהו בסיס! קודם כל צריך להתחיל עם השכל הישר. צריך קודם כל להכיר את נושא האמונה מבחינה שכלית (את האמיתות של התורה בצורה שכלית). ואז, אם השתכנענו אפשר לעלות למעלה בדבקות, ע``י למידה, עשייה, תפילה, תיקון מידות וכו`... רק אז מגיעים לדרגות מאוד גבוהות של אמונה. אך אם אדם לא איכפת לו בכלל למה הוא פה. זה פשוט לא מעניין אותו. על אף שיהיה מוזר הדבר ולא טבעי מבחינת תפיסה בסיסית של בן- אנוש, אי אפשר להתווכח עם אדם כזה. זהו רצונו. שהרי אי אפשר להכריח אדם להתעסק בשאלות מפתח אלמנטאריות המתבקשות של האם יתכן שישנו בורא לעולם? ; ``מאין באתי ולאן אני הולך?``; ומה אני בכלל עושה בעולם הזה (או אמור לעשות...?) כל אותם ``120-80-70 שנה`` עד מתי `שיקחו אותי` מפה?! שאם סוגייה זו אינה מעניינת כלל את בן- האנוש, אזי מה מבדיל אותנו משאר בעלי- החיים או גרגירי החול...
